בגיל 87 מרדכי אלוש מרגיש שהגיע הזמן להיפרד מהציורים שהצילו את חייו, ומנגד — שגם נתנו טעם לחייו בימים הקשים ביותר לאנושות.
בר־המצווה של מרדכי (רני) נערכה בקיץ 1942 בתוניס. באותה השנה נכנסו הכוחות הגרמניים למדינה, ואחד הצעדים הראשונים שלהם היה לגייס את היהודים לעבודות כפייה. בין 5,000 היהודים שגויסו היה גם פליקס אלוש, אביו של מרדכי, שהוכה קשות במהלך העבודות. באותם ימים הנער מרדכי הפך בעל כורחו למפרנס העיקרי בקרב בני משפחתו ועבד בעבודות מזדמנות שונות. "מכל העבודות, אהבתי במיוחד את הציור", הוא נזכר. "במהלך המלחמה ציירתי ציורים רבים ומכרתי אותם לקצינים נאצים, לצרפתים וגם לגרמנים".
דרך הציורים של אלוש, שאת חלקם שמר עד היום, ניתן לראות גם את התחלופות ההיסטוריות בתוניס. "אפשר לראות שם בעלי מדים מכל מיני מדינות", הוא מספר. "בתמונות הראשונות יש חיילים צרפתים, אחר כך גרמנים ורק אחרי השחרור חיילים אמריקאים".
לאחרונה הוא החליט למסור את הציורים לפרויקט "לאסוף את השברים" של יד ושם. "יש שם גם ציור של ילד שמגיש את כף ידו כדי לקבל מזון. הצורך במזון באותם ימים היה גדול מאוד, והשגתי אותו דרך הציורים שהכנתי. בהתחלה קילפתי תפוחי אדמה, אחר כך ציירתי ציורים, וככה שרדתי. מעבר לזה, הציורים האלה השאירו אותי עם מעט תקווה שאבי היקר, שאותו כל כך אהבתי והערצתי, יישאר בחיים ולא יישבר במהלך העבודות הקשות".
בישראל שימש אלוש מחנך בפנימייה ומדריך בני נוער. "עבדתי גם במוסד לעבריינים צעירים, וזו הייתה תקופה מאתגרת מאוד שבה סיפרתי את הסיפור האישי שלי לבני נוער שחיפשו דרכים לשרוד ולצאת לדרך חדשה".
בין הפריטים הנוספים שמסר אלוש היו גם תקליטים שהשמיע אביו, פליקס, שהיה פעיל ציוני ואף השתתף בקונגרס הציוני בפראג ב־1933. "היה חשוב לי מאוד שהתקליטים והציורים יעברו ליד ושם, כדי שימשיכו ויספרו איך אני כנער שרדתי בזכותם את השואה. אני רוצה שהציורים שציירתי במהלך המלחמה יישארו כמזכרת לתמיד".
יו"ר יד ושם, אבנר שלו, הוסיף: "סיפורים אנושיים המספורים באמצעות חפצים, יצירות אמנות, יומנים, מכתבים וגלויות מוסיפים ממד חדש להנצחת השואה. מאז החל מבצע ההצלה 'לאסוף את השברים' של יד ושם, לפני כארבע שנים וחצי, אלפי ישראלים מסרו כבר כ־159,000 פריטים ובהם 89,000 מסמכים ו־64,800 תצלומים, 3,400 חפצים, 512 יצירות אמנות ו־174 סרטי מקור. ללא ספק החומרים הללו חשובים לעבודתנו החינוכית, המוזיאלית והמחקרית".