פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בתביעה שהגיש כהן בסוף 2014 הוא טען שליבמן השמיע את ההערות נגדו במסדרון בית הדין לעררים בתל אביב, לאחר שיצאו מדיון בעניינו של אזרח סודני השוהה בישראל. ליבמן אישר שקרא לו "אייכמן" והכחיש כי אמר את המילה "רוצח". לדבריו, הביטוי נאמר בכוונה לייחס לכהן מדיניות של פקיד שאינו בודק את הוראות מפקדיו ואינו מתייחס למצפון שלו.
בהסתמך על עדות המאבטחים במקום קבע השופט הדר שליבמן קרא לכהן גם "אייכמן" וגם "רוצח". הוא קיבל את גרסת התובע שלפיה הדברים היו מיועדים לאוזני כל השוהים במסדרון, ולכן יש בה דברים משום "פרסום", המהווה תנאי להוכחת לשון הרע.
השופט הדר דחה את טענת ליבמן והסביר שהשם "אייכמן" נתפס אחרת בעיני הציבור הרחב, מה עוד שעל פי ההקבלה יוצא שממשלת ישראל מושווית לגרמניה הנאצית. לדעתו, הכינוי נתפס ואמור להיתפס על ידי כל יהודי ועל ידי כל אדם שזכויות אדם חשובות לו כביטוי שהוא מעבר לוויכוח הציבורי הלגיטימי. הוא התרשם שמטרת הדברים הייתה לבייש את כהן ושהמרכיב הדומיננטי בהם היה גידוף, ולא הבעת דעה – המותרת על פי חוק.
אם המטרה הייתה לעודד את הציבור לסייע לפליטים ולקדם את עניינם, ציין השופט הדר, כהן יכול היה לכתוב מאמר, להקים משמרת מחאה ליד בתיהם של קובעי המדיניות או להגיש עתירות בבתי המשפט.
השופט הוסיף כי מעבר לפיצוי לכהן יש להעביר מסר ציבורי חשוב לעניין החומרה הגלומה בשימוש בביטויים הקשורים בשואה: "דווקא בימי דמדומים אלה, כשאחרוני הקורבנות עוברים מהעולם, היעדר מסר ברור ותקיף שזכר הקורבנות צרוב בליבנו וזכר הפשעים הנוראיים גם הוא, יש להוריש את המסר החשוב הזה גם לדורות הבאים".
גם מיקום הדברים עוררו חוסר אצל השופט, שהעיר כי בית המשפט מצפה שצדדים להתנצחות משפטית לפחות ייקחו חלק בדיון מתורבת וענייני. גם אם יטיחו זה בזה דברים קשים, יש לעשות זאת בתוך אולם בית המשפט, ולא לפני או אחרי הדיון.
"זו תופעה לא ראויה שיש להוקיעה", סיכם השופט הדר את פסק הדין וחייב את ליבמן לשלם לכהן פיצוי בסך 15 אלף שקל, והוצאות משפט בסך 7,500 שקל.