אז מהן הסיבות להבדלים בציונים בין גברים ונשים? המומחים מעלים כמה סיבות אפשריות.
פרופ' דפנה יואל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת"א מספרת כי גם במבחן האמריקאי המקביל לפסיכומטרי אצלנו, ה־SAT, גברים מקבלים בממוצע ציון גבוה יותר מנשים. לדבריה, מחקרים שנעשו על ה־SAT מראים שיש תתי־מבחנים שבהם נשים מצליחות בממוצע יותר מגברים, לעומת תתי־מבחנים אחרים שבהם גברים מצליחים יותר. כלומר, מה שקובע מי יצליח בממוצע יותר במבחן, נשים או גברים, הוא התמהיל של תתי־המבחנים. יואל הוסיפה כי ייתכן שהפער בפסיכומטרי משקף את הפער בין אלו שלמדו מקצועות בגרות מדעיים מוגברים לבין אלו שלא, ללא קשר למגדר.
"אם באופן עקבי, בגלל בחירת תמהיל הפריטים במבחן, קבוצה מסוימת — גברים יהודים במקרה של הפסיכומטרי — מצליחים בממוצע יותר מקבוצות אחרות — נשים, גברים ערבים — הרי יש כאן העדפה לטובה של בני קבוצה אחת על פני קבוצות אחרות", אמרה פרופ' יואל. "חשוב מאוד שהמרכז לבחינות ולהערכה, שיוצר את המבחן הפסיכומטרי, יבחן את ההבדלים בין הקבוצות השונות בתתי־המבחנים השונים".
פרופ' יערה בר און, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך אורנים, סבורה כי ההבדלים נובעים ממוטיבציה ומיקוד. לדבריה, הבנים ממוקדים לעולם התעסוקה, הם צריכים ציונים טובים יותר כדי להשתלב במקצועות טובים יותר, כי החברה מצפה מהם להרוויח יותר. "אין פה עניין של יכולות אינטלקטואליות", מדגישה בר און, "אנחנו יודעים שבבתי־הספר, בדרך כלל, בנות מצליחות יותר מבנים ואנחנו רואים שככל שהגיל עולה מצטמצמים הפערים. אנחנו גם רואים את הפערים גדלים עוד יותר בדפוסי התעסוקה, בכמות המועסקים ובשכר שלהם. לבנות יש מוטיבציה בתיכון והן ממוקדות בהישגים, אבל ככל שהן עולות בגיל, המוטיבציה והמיקוד עוברים מלמידה ותעסוקה להקמת משפחה".
"מבחני הפסיכומטרי בנויים בדרך כלל על ידי גברים בשביל גברים", אומרת ד"ר לילי זמיר, ראש המרכז ללימודי נשים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים, "לא במודע, אלא כיוון שהבחינה הפסיכומטרית דורשת חשיבה תבניתית ותכליתית המאפיינת יותר גברים. במילים אחרות: לא איך אתה מרגיש אלא מה אתה רואה. נשים, להבדיל, חושבות באופן כולל ומכיל יותר. לכן הם מצליחות יותר במבחני הבגרות שם נדרשת הבעה עצמית ובנוסף יש משקל לבחינת המגן שבנויה על האינטראקציה שבין המורה לתלמידים".