ובליבה פירמידה

קו הרקיע של ירושלים צפוי להשתנות דרמטית: בין שוק מחנה יהודה למרכז העיר מתוכנן מבנה עצום בצורת פירמידה • האדריכל הבינלאומי דניאל ליבסקינד, שעיצב את הפירמידה, משוכנע: "זה האייקון הבא של ירושלים" • אבל אדריכלים בכירים מזהירים: מדובר במבנה גרנדיוזי שלא תואם את הסגנון הירושלמי

אל מגדל דוד, גשר המיתרים, הכנסת, בית־המשפט העליון ומונומנטים ירושלמיים נוספים יצטרף בקרוב מבנה שאי־אפשר יהיה לפספס. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את הקמתו של מבנה בצורת פירמידה שיתנשא לגובה של לא פחות מ־165 מטרים. המבנה היוקרתי, בעיצובו של האדריכל הבינלאומי דניאל ליבסקינד, יוקם בין סמטאות שוק מחנה יהודה לרחובות מרכז העיר, במתחם הקולנוע המיתולוגי "עדן", דבר המעורר את התנגדותם הנחרצת של אדריכלים בעיר.

 

צמרת האדריכלות הירושלמית התכנסה אתמול לדיון שנערך בוועדת השימור של עיריית ירושלים, כדי להביע את התנגדותה לפרויקט. הסיבה להתנגדות: גובה המבנה, שחורג באופן משמעותי מיתר המבנים באזור, ותכנון גרנדיוזי שאינו תואם את סגנון הבנייה של מרכז העיר ההיסטורי.

 

כבר לפני שלוש שנים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הקמת מבנה בן 26 קומות על גבי המתחם שבו שכן קולנוע "עדן" ברחוב אגריפס. הקולנוע המיתולוגי נהרס, והיזם ביקש להקים מבנה המשלב מסחר, מלונאות ומגורים, בתכנונו של האדריכל הבינלאומי דניאל ליבסקינד — האדריכל שעיצב בין היתר את האנדרטה לזכר אסון התאומים בניו־יורק ואת המוזיאון היהודי בברלין.

 

התוכנית הראשונה הייתה להקים קומת מסחר ולצידה מבנה מגורים בן 24 קומות, הגובה המקסימלי שמאפשרת תוכנית המתאר הקיימת. אלא שהיזם הקודם מכר את הזכויות ליזם חדש, פרוספר מויאל, וזה הזמין תוכנית חדשה וגרנדיוזית מליבסקינד — פירמידה בגובה של 165 מטר. בדיון שנערך לאחרונה בוועדה המקומית הסביר האדריכל הישראלי יגאל לוי, שתיכנן את המבנה יחד עם ליבסקינד, כי "הנושא של פירמידות הוא היום בכל מקום בעולם". ליבסקינד הציג ביום חמישי האחרון את הפרויקט בכנס שערך המכון לחקר ירושלים בפני שורת אדריכלים והגדיר את המבנה "האייקון הבא של ירושלים". מי שמוביל את הפרויקט הוא סגן ראש העיר ומחזיק תיק התכנון והבנייה, קובי כחלון, והדיון בהתנגדויות — השלב האחרון לפני אישור התוכנית — יתקיים ביום רביעי הבא, יומיים לפני פרישתו מעבודתו בעירייה.

 

בתוכנית החדשה תפח מספר הקומות ל־33, אך בפועל היא מגיעה לגובה של קרוב ל־50 קומות. התוכנית לא זקוקה לאישור של גורמים נוספים מעבר לוועדה המקומית מפני שאחוזי הבנייה כמעט אינם משתנים, זאת בשל צורת הפירמידה, שהולכת ומצטמצמת לגובה. החלק העליון של הפירמידה, 46 מטר, מוגדר בתוכניות "אלמנט אדריכלי" בלבד, ולכן לכאורה אינו חורג מהתוכנית המקורית. בסדר היום של הוועדה הוצגה התוכנית בלקוניות כ"מתחם מגורים, מלונאות ומסחר ברחוב אגריפס", ועל כן חברי ועדה רבים לא הבינו כי מדובר במבנה איקוני עם נוכחות בולטת ברחבי העיר. כאשר סגן ראש העיר, האדריכל תמיר ניר, הבין את משמעות התוכנית, הוא יזם דיון בוועדת השימור, שנערך אתמול. ניר, אדריכל במקצועו, אמר כי "ירושלים מאופיינת בסגנון צנוע, בוודאי העיר ההיסטורית, ולא נכון לבנות בניין גדול ומסיבי". לדברי איציק שוויקי, מנכ"ל אזור ירושלים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, "התוכנית מגלומנית ואינה מתאימה לעיר ירושלים. המבנה בעל חזות זרה לחלוטין לעיר, מתבלט וחורג מקו הרקיע העירוני. לא ראוי שיוקם בירושלים. הקמתו תהיה בכייה לדורות".

 

בעיריית ירושלים דחו את הטענות על הליך אישור מזורז ועל סמיכות מועד הדיון לפרישתו של כחלון והסבירו כי "מדובר בלוח הזמנים שבחוק. הסתיימה תקופת ההתנגדויות, וכעת דנים בהתנגדויות". בנוגע לעובדה כי מבנה בסדר גודל שכזה יעבור את אישור הוועדה המקומית בלבד נמסר: "יש לציין כי הפרויקט הינו בסמכות הוועדה המקומית על פי חוק, ואין כל סיבה שהוועדה המקומית לא תשתמש בסמכותה. כמו כן, אין שינוי בשטחים המוצעים בתוכנית ביחס לתב"ע הקודמת, ולכן התוכנית הינה בסמכות הוועדה המקומית".

 

לא ניתן היה להשיג את תגובתם של דניאל ליבסקינד ושל יגאל לוי.