חטא המרגלים

"המדרשה", ערוץ 2, 21:24

בערוץ 2 אוהבים להשיק תוכניות בזוגות: ריאליטי־בישול, ריאליטי־שירה ועכשיו גם סדרות ריגול. רק ביום חמישי חשפה קשת את "כפולים", ואמש רשת עשתה זאת עם "המדרשה". אתם יודעים, לזכייניות נורא חשוב שלצופים יהיה גיוון.

 

ההשוואה בין שתי הסדרות מתבקשת, אולם הרקע הוא המכנה המשותף היחיד ביניהן. בעוד "כפולים" היא דרמת מתח לכל דבר, "המדרשה" לא החליטה אם היא עוסקת ברצינות בעולם הביון או שהיא פרודיה עליו. "כפולים" נהנית מרמת אמינות סבירה לז'אנר, ואילו "המדרשה" מתנתקת לחלוטין מקרקע המציאות בשלבים מוקדמים למדי. ב"כפולים" הכוכב הוא שחקן בליגה של ישי גולן, וב"המדרשה" יהודה לוי מגלם דמות מהסוג שהוא לעג לה ב"איש חשוב מאוד". אם ב"כפולים" חששו מהשקת "המדרשה", מוטב שיירגעו: הם לא יכלו לאחל לעצמם פרומו מוצלח ממנה.

 

"המדרשה" מתיימרת לתאר קורס להכשרת סוכני מוסד המנוהל בידי דמותו של לוי, יונה הררי (מחווה למייק הררי?), סוכן סוציומט שמאס בשיטות ההדרכה הקונבנציונליות. תלמידיו מגיעים מקשת רחבה של עיסוקים ומגזרים, ממיליונר משועמם ועד למהמר מפוקפק. מעבר למופרכות שאופפת אותה כמעט בכל דקה, המבנה והליהוק של הסדרה מתכתבים יותר עם תוכניות ריאליטי מאשר עם דרמת פעולה: הדמויות מחולקות לטייפקאסטים ("הפרסי", "האחים", "הברזילאית", "השחקן" ועוד), ובסוף הפרק הכפול ששודר אמש אחד מהם אף הודח. לא ברור מדוע לא הוצע לצופים להצביע למועמדים האהובים עליהם באפליקציה.

 

אולי אנסמבל השחקנים המרשים (יהורם גאון, איתי טיראן, חנה לסלאו, אקי אבני, לירון וייסמן) והארשת הביטחונית יצרו רושם מטעה. אולי מלכתחילה "המדרשה" אמורה להיות מעין טלנובלת אקשן בניחוח "האח הגדול". אלא שגם כפיקציה גדולה מהחיים היא מתקשה לסחוף. אומנם ההפקה מושקעת למדי, והבימוי של דני סירקין מצטיין כרגיל בשוטים נהדרים וביצירת קצב מהנה, אולם הדיאלוגים הזחוחים והסיטואציות המוגזמות פוגמים גם בפוטנציאל שלה כגילטי פלז'ר כיפי נוסח "הרשימה השחורה", למשל. בקיצור, עוד פאשלה של המוסד.

 

עזרת נשים

 

"שטיסל", 22:00, yes Oh

 

גם בעונתה השנייה ממשיכה "שטיסל" להדגים את העוצמה שבעדינות. היוצרים, אורי אלון ויהונתן אינדורסקי, לא רק בראו עולם של דמויות מורכבות ומרתקות — שרק במקרה משתייכות לעולם החרדי — אלא גם הקנו לו קצב ייחודי, איטי, אלגנטי ושקט, כזה שמגן על הסדרה מהנטייה הרווחת של הטלוויזיה הישראלית לצעוק את עצמה. מעלה זו לבדה שווה מקום בגן עדן.

 

הפרקים הראשונים בעונה מחזקים גם את מעמדן של גיטי (נטע ריסקין) ובתה רוחמי (שירה האס) כדמויות המעניינות ביותר מבין אוסף משובח ברובו של טיפוסים ושחקנים. גיטי היא מכונה משוכללת של איפוק והדחקת מצוקות, הנעה כמטוטלת בין הפגנת עצמאות מרשימה לפגיעות מצמיתה. רוחמי היא הנערה המתבגרת הכי מעוררת אמפתיה שנראתה בדרמה מקומית זה שנים. שתיהן מגולמות באמנות, וקווי העלילה שלהן מסקרנים משל היתר (למשל, ההתאהבות המעט מלאכותית של עקיבא בבת־דודו). גם לאחר שאיילת זורר נטשה אותה, נדמה שכדי למצות את ההנאה מ"שטיסל" עד תום יש להפנות את המבט אל עזרת הנשים.