זה התחיל כמו עוד יום רגיל עבור אסתר ונכדתה גילי. כמו בכל שבוע, הן קבעו להיפגש בבית הקפה הקבוע ליד ביתה של הסבתא. דקות אחדות לאחר שהתיישבו קפאה אסתר במקומה, הצד השמאלי של שפתיה כאילו צנח למטה ופניה התעוותו מעט. גילי הסתכלה עליה לשבריר שנייה בדאגה, ומייד מזגה לה עוד מים.
"סבתא, הכל בסדר?", תהתה, "שתי עוד קצת מים, חם היום". סבתא אסתר נותרה לשבת, אך לא הושיטה את ידה לעבר הכוס. בשלב הזה גילי התחילה להבין שמשהו רע מתרחש. רק לאחר שהגיע האמבולנס שהזמינה שמעה גילי את האבחנה המפורשת. "הסבתא שלך כנראה לקתה בשבץ מוחי", אמר לה הפרמדיק, שניות לפני שהאמבולנס הפעיל את הסירנה ועזב בנסיעה בהולה לעבר חדר המיון הקרוב.
סיפור דומה לזה של סבתא אסתר משותף לאנשים רבים שלקו בשבץ מוחי פתאומי. פעמים רבות מתרחשת הפגיעה כאשר הם נמצאים בחברת הקרובים להם או ליד אנשים זרים, אך הקושי בזיהוי הפגיעה בזמן-אמת וחוסר המודעות מעכבים הענקת טיפול קריטי ולעתים מציל-חיים. פרט קריטי: מתחילת השבץ המוחי כל דקה קובעת, וקיימת חשיבות מכרעת למהירות בקבלת הטיפול הרפואי ואיכותו מייד לאחר זיהוי הסימנים המחשידים הראשונים. פינוי וטיפול מהירים בבית החולים הקרוב עשויים למנוע תמותה וכן למזער באופן משמעותי את הפגיעה הנוירולוגית בחולה.
לא רק קשישים, 33% מהלוקים מתחת לגיל 70.
הנתונים המספריים מדהימים: מייד אחרי מחלות לב וסרטן, השבץ המוחי הוא גורם התמותה השלישי בעולם המערבי, ואחראי לכ-20% ממקרי התמותה של בני 65 ומעלה. אחד מכל ששה אנשים ייפגע משבץ מוחי במהלך חייו. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא מדובר בסכנה האורבת רק לקשישים, שכן 33% מהלוקים בשבץ הם מתחת לגיל 70, וכ-10% מתחת לגיל 50.
בישראל חיים כיום למעלה מ-120,000 אנשים שלקו בשבץ מוחי, ומדי שנה נוספים כ-15,000 קורבנות. רוב הלוקים בשבץ נותרים בחיים, אך הוא מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לנזק נוירולוגי ולנכות קבועה בעקבותיו. פגיעתו של השבץ בתפקוד המוח עלולה להיות הרסנית ולהשפיע באופן בלתי-הפיך על כישוריו המוטוריים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים של מי שלוקה בו. אנשים רבים שלקו בשבץ מוחי סובלים מנכויות שונות, איכות חייהם נפגעת, הם מתקשים להשתלב בחזרה בחברה, ונטל הטיפול והשיקום נופל על משפחתם ועל סביבתם הקרובה. למרבה הצער, מקרים רבים של פגיעה קשה ואפילו מוות היו יכולים להימנע באמצעות זיהוי מהיר של תסמיני השבץ המוחי ופינוי מיידי לבית החולים הקרוב.
בשל מספר הנפגעים הגבוה, משרד הבריאות הכריז על תוכנית לאומית להורדת התחלואה בשבץ מוחי, שבמסגרתה נעשות פעולות רבות להעלאת המודעות למחלה והדרכים למניעתה. עמותת נאמן, הפועלת מזה שני עשורים למניעת השבץ המוחי ולשיקום נפגעי המחלה ובני משפחותיהם, שותפה למהלך הנרחב. וכאשר מדברים על מודעות – השלב הקריטי ביותר הוא זיהוי מיידי של התסמינים ובדיקה פשוטה ומהירה שכל אחד יכול לעשות לאדם שלוקה בהם (ראו הרחבה במסגרת): האם הוא מדבר בברור? האם כישוריו המוטוריים הבסיסיים תקינים?
מהו "חלון הזמן" לטיפול מתקדם ואולי להצלה?
אבל עוד לפני שאירוע השבץ המוחי חלילה מתרחש, מומלץ לזהות כמה סימנים מוקדמים, ביניהם: חולשה או שיתוק פתאומי של הגפיים או שרירי הפנים; נימול והפרעת תחושה פתאומית בגפיים; בלבול, הפרעה פתאומית בדיבור או בהבנה; הפרעה פתאומית בשיווי משקל; הפרעה פתאומית בראייה, ראייה כפולה או מטושטשת; כאבי ראש חזקים פתאומיים וחריגים.
השבץ המוחי עצמו מתרחש כאשר נוצרת הפסקה פתאומית באספקת דם וחמצן לחלקים מרקמת המוח, על פי רוב בגלל קרישי דם – אלה חוסמים את זרימת הדם הסדירה, ואז מתחיל תהליך שרשרת של הרס תאי מוח ונזק לתפקודי המוח. בכל דקה נהרסים 2 מיליון תאי-מוח, השעון מתקתק, והתאים שנהרסו כבר לא ישוקמו. בכ-15% ממקרי השבץ מתרחש שטף דם לרקמת המוח, העלול לגרום לפגיעה קשה הרבה יותר. חשוב לדעת כי התסמינים הראשונים זהים בשני המקרים.
מחקרים רבים מצאו אכן קשר מובהק בין המהירות שבה הוגש טיפול רפואי ללוקים בשבץ מוחי ומכאן גם את הסיכוי למזער את הנזק ולמנוע מקרי תמותה. נוירולוגים מסמנים "חלון זמן" אפשרי של ארבע שעות וחצי להענקת טיפול מתקדם בבית החולים עצמו. המומחים שבים ומציינים כי כל דקה קובעת: פינוי מיידי לבית החולים באמבולנס, בדיקות הדמיה, אבחון מדויק, והענקת טיפול מתקדם הכולל חומרים להמסת קרישי דם – כל אלה עשויים למנוע נזק נוירולוגי נרחב ובלתי-הפיך ואפילו מוות.
למי שנמצא קרוב לאדם הלוקה בשבץ מוחי יש תפקיד עיקרי וקריטי בהצלת חיים בזמן-אמת – פשוטו כמשמעו: זיהוי התסמינים, שיחת טלפון מיידית ל-101 ופינוי מהיר לבית החולים, יכולים למזער את הפגיעה האנושה המתפתחת בתפקודי המוח באותן דקות גורליות.
ישנם מצבים רפואיים המעלים את הסיכון ללקות בשבץ מוחי, בהם: יתר לחץ דם, סוכרת, רמות שומנים גבוהות בדם, עישון, עודף משקל, הפרעות קצב ופרפור פרוזדורים.