המצודה האבודה

אנטיוכוס פיקח ממנה על בית־המקדש • שמעון החשמונאי כבש אותה מידיו • ויוסף בן־מתתיהו תיאר את עלילותיה בכתביו • אתמול, אחרי 100 שנות חיפושים של מיטב החוקרים, הודיעה רשות העתיקות: מצאנו בעיר דוד את מצודת ה"חקרא" – אחד הסמלים השנואים של השלטון היווני בירושלים • הפתיחה לציבור, איך לא, בחנוכה

תגלית מרעישה בירושלים: רשות העתיקות חשפה את מצודת ה"חקרא", ששימשה את המלך היווני אנטיוכוס אפיפנס לפיקוח על הפעילות בבית־המקדש ונכבשה לאחר מכן על ידי החשמונאים.

 

שרידי המצודה התגלו בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות בחניון גבעתי שבעיר דוד. הם כוללים קטע של חומה מסיבית ובסיס מגדל שמידותיו מרשימות – רוחבו כ־4 מטרים ואורכו כ־20 מטרים. בנוסף גילו אנשי רשות העתיקות "חלקלקה" – אלמנט הגנתי משופע, עשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה.

 

לצד השרידים נמצאו בחפירה אבני קלע מעופרת, ראשי חצים מברונזה ואבני בליסטראות שהוטבע עליהם קלשון – סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס. ברשות העתיקות הסבירו כי מדובר בשרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים בניסיון לכבוש את המבצר. כמו כן התגלו מטבעות רבים, מימי המלך אנטיוכוס אפיפנס (הרביעי) ועד ימי אנטיוכוס החמישי ויותר מ־2,000 שרידי אמפורות – קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים. "הקנקנים האלו משקפים את הרגלי השתייה של יושבי המצודה ומעידים שנוכרים ישבו בה, וחותמות שהוטבעו עליהם נותנים מושג לגבי הזמן שבו השתמשו בהם", אמר אתמול ד"ר דורון בן־עמי, ממנהלי החפירה במקום. "ראשי החצים וגולות העופרת שהתגלו הם מאוד איכותיים, ומלמדים שלא ישב פה צבא של שכירי חרב, אלא יחידה מובחרת של יוונים".

 

החקרא נבנתה על ידי אנטיוכוס בין שנת 166 ל־167 לפני הספירה. היא חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה למקדש וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. יושביה מיררו את חייהם של תושבי ירושלים והיא הייתה מעין סדין אדום בעיני החשמונאים. ההיסטוריון יוסף בן־מתתיהו אף תיאר את בנייתה בספרו קדמוניות היהודים: "את חלקי העיר הנאים ביותר שרף (אנטיוכוס), ולאחר שהרס את חומותיה בנה את החקרא שבעיר התחתונה: כי הייתה רמה ונישאה על פני בית־המקדש, ולפיכך חיזקה בחומות גבוהות ובמגדלים והציב משמר מוקדוני בתוכה".

 

המצודה פעלה במשך שלושה עשורים והיוונים הצליחו לשלוט במצודה גם לאחר כיבוש ירושלים על ידי יהודה המכבי ב־164 לפני הספירה. בעקבות כישלונו של יהודה המכבי בקרב על המצודה, החשמונאים בנו חומה שתחצוץ בין החקרא לבית־המקדש – עד שבשנת 141 לפני הספירה שמעון החשמונאי הצליח סוף־סוף לכבוש את החרקא. לאחר מכן הוא השקיע שלוש שנים בהריסתו של הסמל היווני הזה, עד שנותרו ממנה בור ומעט שרידים. "היא לא הייתה קיימת הרבה זמן, אך הותירה רושם רב מאוד", אמר ד"ר בן־עמי. יום כיבוש המצודה אף מוזכר במסכת תענית, שנכתבה בסוף ימי בית שני, כיום טוב שיש לחגוג, לצד חנוכה ופורים.

 

חשיפת המצודה שמה קץ ל־100 שנות חיפושים של מיטב החוקרים שניסו להתחקות אחר מיקומה של החקרא. מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים ד"ר בן־עמי, יאנה צ'חנוביץ ושֹלומה כהן, אמרו כי חשיבותה של התגלית גדולה למדי. "היא מאפשרת לראשונה לשחזר את המציאות היישובית ואת מראה העיר ערב פרוץ מרד החשמונאים", הסבירו. "הממצאים הארכיאולוגיים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד".

 

האתר ייפתח למבקרים בעוד חודש בעיתוי מושלם: בחג מסמל את ניצחון החשמונאים על היוונים – חג החנוכה.