אחרי קרוב לשלוש שנות משפט מגיע שלב הסיכומים בתביעת המשקיע הקנדי אדווין טיש נגד מנהל רשות החברות, אורי יוגב. טיש הפסיד 15 מיליון שקל בווייטווטר, מיזם היי־טק יומרני שהוביל יוגב לפני שהתמנה לתפקידו הנוכחי. המיזם היה אמור להיות ה"צ'קפוינט של המים" לפי הכרזות יוגב, ונועד לשנות את הטיפול במים בישראל ובעולם.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
החברה קרסה והגיעה לכינוס נכסים, כישלון מביך ליוגב, המציב כיום דרישות גבוהות למנהלים הבכירים במשק. לפי התביעה, סכומי עתק ירדו לטמיון מפני שיוגב לא התנהל בשקיפות, הסתיר לכאורה מידע ו"שידל את טיש להשקיע תוך שימוש בתחזיות כוזבות ובמצגי שווא". יוגב מכחיש בתוקף את הטענות, וכמו ווייטווטר שנתבעת איתו, טוען שהמשקיע לווה באנשי מקצוע מהרגע הראשון, ולכן אינו יכול להציג את עצמו כאדם תמים שלא הבין איך כספו נעלם. לפי סיכומי התביעה, הוכח שיוגב הסתיר מידע והתנהל לא בתום לב, ולכן יש לחייבו להחזיר לטיש 15 מיליון שקל, חלקו בהשקעה שירדה לטמיון. ההליכים מתנהלים מאז 2013 מול השופטת המחוזית רות רונן.
ב־2009 הציע יוגב לטיש להזרים לחברה מיליונים, לדבריו תוך הצגת "תמונה פנטסטית ביחס לאופקיה". בין היתר, המכירות של שלוש חברות במיזם היו אמורות לזנק מ־1.8 מיליון דולר ל־67 מיליון דולר. אבל "זמן קצר לאחר מכן נחתכו התחזיות באופן חד וקיצוני", ובהליכים נדרש יוגב להשיב לשאלות קשות בעניין. "האם המצג שאתה מציג (לתובע, ש"ג), שהחברה הולכת קאפוט עוד רגע?" נשאל יוגב. "לא בוודאות", השיב יוגב, "אבל יש סיכון גבוה".
יוגב נשאל מדוע לא דיווח על תחילת הקריסה כבר ביוני 2010, ולפי סיכומי התובע, יוגב "התפתל ושינה גרסאות". התובע מציין שדרש מיוגב למנות לחברה בודק ומנכ"ל מקצועי, אך לטענתו, יוגב הסתיר זאת מהדירקטוריון. "האם עידכנת דירקטורים שהוא דורש מנגנון בדיקה ומינוי מנכ"ל?" נשאל. "לא", השיב יוגב.
יוגב החליט כי פוקרד ראוי להחליפו כיו"ר אחרי שעזב. אבל כשפוקרד בדק את החברה, הגיע למסקנה שהתמונה שמציג יוגב "אינה משקפת את המציאות" כהגדרתו. יתרה מזאת, הוא תיאר את פגישותיו עם גרטלר, שמסרה לו לדבריו מידע שונה לחלוטין מכפי שהעידה בבית המשפט. "היא הסבירה לי כי יוגב רימה אותה", הצהיר פוקרד, "וגרם לה להשקיע כספים נוספים. בהקשר זה ציינה בפניי כי היא מבינה לחלוטין את טענותיו של טיש, כי גם היא מרגישה ש'רימו אותה', וכי יש לה בטן מלאה ביחס להתנהלותו של יוגב". התובע מדגיש שיוגב והחברה שנתבעת איתו "ויתרו לחלוטין על האפשרות לחקור את פוקרד אף שביהמ"ש ביקש מהם מפורשות להבהיר אם הם עומדים על חקירתו, וכידוע מהווה הדבר הסכמה לגרסתו במלואה".
קריסת החברה נחשפה ב־2012 לאחר שרואי החשבון צירפו לה "הערת עסק חי". בשלב זה, לפי התביעה, "החל יוגב במסע התנכלויות לנוכח דרישת טיש לקיום מנגנון בקרה אפקטיבי". במאי 2012 הדיח יוגב את התובע מהדירקטוריון במכתב שחתום גם בשם חברה שבשליטת גרטלר. לפי סיכומי התביעה, "הוכח כי יוגב והחברה רימו את התובע. גם אם נלך לשיטת יוגב שמדובר ב'הערכה', הרי משהוכח כי הייתה מבוססת על נתונים שגויים שהיו ידועים ליוגב, הרי שאלו עולים לכדי מצג שווא".
התובע מיוצג על ידי עו"ד זוהר לנדה ואיתי ויגודה ממשרד ברנע ושות', ויוגב מיוצג על ידי עו"ד משרד הולדשטיין שלו ושות'.
פרקליטיו של יוגב מסרו: "הטענות ההזויות של מר טיש נשמעו, והערכתנו מהתוכן וגם מההתנהלות היא שהתביעה תידחה".