משולש הזהב
מה ציון ברוך הרגיש כשהחזיק את התינוקת שרק נולדה לו. למה לשלום מיכאלשווילי יש רגשי אשמה כשהוא יוצא מהבית. איך זה שאסי ישראלוף התמכר לחדר כושר ולחיטה מלאה. ומי עומד מאחורי השמועה האחרונה שמה קשור מתפרקת. הרכב הבידור הכי מצליח בארץ משיק את 'אנחנו במפה' ומתכנס לשיחה מה־לב
זה קרה ביום חמישי שעבר. יאנה יוסף ילדה והפכה את ציון ברוך לאבא, האחרון שמצטרף לעסקי ההחתלה בשלישיית מה קשור. אסי ישראלוף כבר ותיק בענף, עם שני ילדים בגן מאשתו אפרת ארליך, ושלום מיכאלשווילי טרי יחסית בעסק, עם תינוק בן שבעה חודשים מבת זוגו ענבל שלוי. "אלה נולדה ברבע לחצות", מדווח ברוך בהתרגשות. "הייתי בחדר הלידה. לא זזתי מיאנה. זה הדבר הכי מרגש שקרה לי בחיים. זה אשכרה לראות את אלוהים. כל הקלישאות פתאום נכונות. בכיתי כמו ילדה קטנה עם קוקיות בסחנה. החזקתי את התינוקת מאוד מהר, ואני חושב שעוד לא המציאו את המילה כדי להגדיר את הרגע הזה".
ואיך ההרגשה בימים שאחרי?
"פעם ראשונה שאני מחובר באמת ליקום. הייתי תלוש עד היום. זה הדבר הכי נכון שעולה לי בראש. ואסי ושלום וענבל ואפרת מדהימים. הם הרכיבו לי את כל האמבטיות ולקחו אותי מהמלונית, ולא זזים מהבית שלי. אני מתרגש מזה מאוד. תראה כמה למילים יש כוח. לפני שהכרתי את יאנה, אמרתי שאני רוצה אישה שבנויה מאסי ושלום. זה בול מה שקיבלתי".
מה זה אומר?
"יאנה היא שילוב של חוש הצדק של שלום והרצינות שלו עם הסבלנות של אסי. תמיד אמרתי ששלום זה אבא של מה קשור, אסי זה האמא ואני הילד. עכשיו גם לי יש ילדה".
אסי, שלום, יש לכם טיפים כבעלי ניסיון?
אסי: "טיפים אף פעם לא באמת עוזרים עד שאתה מגיע לשם".
שלום: "איך משהו יכין אותו לדבר הכי גדול שקורה לו בחיים עכשיו? אחרי שארי נולד, כפרה, חיים שלי, אבא, היה איזה לילה אחד שהוא התעורר כל 20 דקות. ענבל ואני מצאנו את עצמנו בארבע וחצי בבוקר יושבים אחרי פעם עשירית שקמנו, מסתכלים אחד על השני ובוכים מצחוק מהסיטואציה. איך הכל התהפך. איפה היינו לפני, איפה".
ציון: "אתה מבין? אלה חברים שמרגיעים אותך, נותנים לך הרגשה נפלאה לפני".
¥ ¥ ¥
במקביל לילדה של ברוך ויוסף, בא אל העולם גם התינוק המשותף החדש של מה קשור: הסאטירה הטלוויזיונית 'אנחנו במפה', שעלתה השבוע בהוט ומכניסה את עולם הספורט לכוננות ספיגה. מאמנים, עסקנים, ספורטאים, אוהדים, עיתונאים ועורכים, כולם חוטפים חזק במערכונים קצרים. התוכנית מצטרפת אל לוח ההופעות המלא של מה קשור, שלא לדבר על הצעות לפרויקטים שנערמות אצלם. יותר מ־20 שנה יחד - הם התחילו בערך בגיל 14 - והשלושה עדיין עסוקים עד מעל הראש בעשייה משותפת. יחד עם זאת, הם נאלצים לא פעם להדוף שמועות עיקשות על פירוק.
הרחש האחרון על פרידה, שחילחל לתקשורת, התעורר בגלל החלטתו של ישראלוף להעביר את ניהול ענייניו העצמאיים כמוזיקאי מהמשרד שמייצג את השלישייה לסוכנת אחרת. "פשוט הרגשתי שאחרי המון שנים באותו מקום, אני זקוק קצת להתרעננות", הוא מסביר, "אבל הניהול של השלישייה נשאר משותף, אצל סוכן שהוא כמו משפחה שלי".
ציון: "לפעמים אנשים כותבים רק כדי להביא כותרות וטוקבקיסטים. זה הצחיק אותנו. היינו בדיוק בהופעה בנהריה כשהתפרסם שאנחנו מתפרקים ואמרתי לאסי ושלום, 'חברים, זו הופעה אחרונה'".
שלום: "זה עיצבן אותי. ניסו ממש לפגוע בנו ובפרנסה שלנו. אנשים התקשרו למשרד לברר אם יש הופעות, ואנחנו שמונה חודשים קדימה פולי בוקד. אתה יודע איזה מבאס זה שממציאים עליך ככה? אבל התשובה שלנו היא רק על הבמה. נסה להשיג כרטיס להופעות שלנו. לא תצליח".
אסי: "חשבנו להגיב, אבל אז פתחתי את היומן וראיתי שיש לנו 11 הופעות באותו שבוע, אז החלטנו שלא צריך להגיב בכלל. הנה סיפור שיסכם לך הכל. יומיים אחרי שפורסם שאנחנו מתפרקים כביכול, באחד האתרים הייתה תמונה שלי וכתבו, 'אסי ישראלוף נראה מפויס אחרי הופעות מוצלחות עם השלישייה בסוף שבוע'. אמרתי לעצמי, 'וואלה, טוב, הבינו שדיברו שטויות'. אני רואה את שלום בערב, והוא אומר לי, ראית מה כתבו באתר הזה? אמרתי לו, 'כן, ירדו מהעץ'. ואז הוא מראה לי את אותה תמונה באותו אתר ופתאום שינו את הכותרת לזה שאני נראה מבואס. לא ייאמן".
חייב לומר לכם שפעם בשבועיים אני מקבל טלפון שמדווח שמה קשור מתפרקת.
שלום: "זה מפתיע אותי. כנראה שאני תמים מאוד כי אני חושב שאנחנו אנשים אהובים בתעשייה. או יותר נכון חשבתי. מי שמנסה להפיץ דברים כאלה, רוצה להזיק לנו. להגיד שלא רבנו? אין דבר כזה. אבל מכאן ועד להמציא?"
אז איך תסביר?
"אינטרסים של אנשים שרוצים לפגוע בנו. כשאנחנו עושים תוכנית ברשת, אולי טוקבקיסטים מקשת יושבים לכתוב, וכשאנחנו עושים תוכנית בקשת, אולי טוקבקיסטים מרשת יושבים לכתוב? האינטרס שלנו זה לפני הכל לאהוב אחד את השני ואז להצליח, ביחד. רכבו על האלבום של אסי כדי להפיץ שמועות שלא קשורות למציאות".
אסי: "הכי מצחיק אותי שאנשים ברחוב שואלים אם אנחנו באמת חברים".
והתשובה?
ציון: "שזה לא רק חברות, זה הגשמת חלום. שלושה חברים אחרי בר־מצווה הופכים להרכב. כל הזמן אני שואל מתי נהפוך להיות עסקיים בכל הסיפור. הרי אנחנו פה לא בשביל הפרנסה".
לא היו אף פעם מכות? כמו בכוורת, במשינה?
שלום: "איזה מכות? אני מפרק את שניהם".
ריבים על כסף לא היו?
ציון: "בלתי אפשרי. שלום הגזבר שלנו. הוא קובע. מה שהוא אומר, אמן. אני לא יודע מה המשכורת שלי בכלל. שואל אותו".
אבל עובדה שהיה חשש אצלכם כשהציעו לשלום להצטרף ל'ארץ נהדרת'.
"לא היה. שלום עשה את הבחירה שלו ואף אחד מאיתנו לא אמר לו מה לעשות. הוא העדיף את כל הכוח הזה של ההומור להשאיר בשלישייה - שתבין כמה החברות פה מדהימה. באותו רגע הסתכלתי עליו בצורה אחרת. בואנ'ה, 'ארץ נהדרת', התוכנית הכי מצליחה בארץ. זה סופר מפתה".
אז תהיו יחד גם בגיל 70?
שלום: "ברור. יש לך ספק?"
אסי: "אנחנו עשר שנים מלהיות ההרכב הכי מצליח אוור במדינת ישראל. אני מבטיח לך שזה יקרה".
לחברי הגשש החיוור, המודל שלכם, היו חדרים נפרדים לפני כל הופעה. לכם יש חדרים נפרדים?
"איזה חדרים נפרדים? חדר גדול ביחד תמיד".
שלום: "אתה יודע שלנשים שלנו יש קבוצת ווטסאפ? אני לפעמים שומע את ענבל מצחקקת ויודע שזה בזכות הצ'ט".
ציון: "קוראים לקבוצה ההרצליות, על שם הכלב שלי".
אסי: "יש לנו הופעה עוד מעט ברומניה. זה טיול משפחות. לא רק מה קשור".
¥ ¥ ¥
ובכל זאת, לכל אחד מהם יש קיום משל עצמו. את המהפך האישי הגדול ביותר מבין השלושה עבר ברוך. רווק מבוקש מאוד, חביב הפפראצי, שהתמסד עם יאנה יוסף, בוגרת 'האח הגדול'. "יש לנו סיפור מדהים", הוא מכריז, "ראיתי אותה נכנסת לווילה של 'האח הגדול' ואמרתי בקול, 'הנה אשתי'. סימסתי באותו ערב ליורם זק, העורך של 'האח', 'היום הכנסתם את אשתי לבית האח הגדול'. הוא כתב לי, 'חחח, אתה רציני?' לחתונה הוא הביא לי את הסמס הזה ממוסגר".
ומה קרה אחרי התוכנית?
"כלום. הכרנו רק שנה אחרי שהיא יצאה. יום אחד היא סימסה לי אם בא לי לזווג את החתולים שלנו. לי הייתה חתולה ולה חתול. אמרתי לה שבטח - והחתולה שלי בכלל הייתה מעוקרת. כולי התרגשתי בטירוף. ואז היא באה. יצאנו. יומיים אחר כך היא כבר עברה לגור אצלי".
איפה היה הדייט ראשון?
"במגרש גולף בגעש. כדי שלא יבואו צלמים. אחר כך נפגשנו ברשפון, מקומות שהם לא תל־אביב. ואז היא באה להופעה שלי, ישבה בקהל. הפתעתי את שלום ואסי. פתאום אני נכנס עם יאנה".
בדרך לחתונה עם ברוך, עברה יוסף תהליך גיור ארוך. "תחשוב שזו ילדה שעד גיל 18 גדלה בבית יהודי דתי, בית ספר דתי. היא לא עשתה צבא, עשתה שירות לאומי. רק כשהיא עמדה להתחתן היא גילתה שהיא לא יהודייה. זה מדהים. אני קורא לה האלמנט החמישי".
כלומר?
"אמרתי לה, 'ממך ייצא המשיח'. את כל הדתות יש בה. סבתא נוצרייה, סבא מוסלמי, סבא אחר - איזה אינדיאני שמאמין בשמש. יש עוד מישהו במשפחה שלה שהוא בודהיסטי. בקיצור, משהו חזק. כששאלתי אותה בדייט הראשון, מה החלום שלך, היא אמרה, 'להתגייר'. אמרתי לה, 'מהכל? למה את בוחרת בזה?' והיא ענתה, 'כי עד עכשיו דיברתי עם אלוהים כל הזמן, אני רוצה להרגיש שהוא שמע לי'. והוא הכי שומע לה, אגב. כשהיא רוצה משהו, היא משיגה. אני מפחד כשהיא מדברת. כפרה עליה".
והלכתם לגיור.
"התחלנו תהליך של שנתיים, לפי הספר. אין קומבינות, אין לדבר עם ההוא שיארגן לי ולה. הולכים לרבנים, ושולחים אותנו חזרה, ותבואו עוד חצי שנה, ומורים פרטיים, ושומרים שבת, ובאים, ושוב תחזרו עוד חצי שנה. תעברו עוד תהליך, תלמדו עוד קצת. למדתי עם יאנה הכל, כי ברגע שאישה עוברת תהליך גיור, היא צריכה לחיות עם גבר שבתוך האמונה. אני גם ככה בא ממשפחה מסורתית, מניח תפילין כל יום, ונכנסתי איתה לזה, כולל שמירת שבת. בהתחלה היה מאוד קשה. ללכת, לחזור. עם הזמן הבנו שזה התהליך ואין מה לעשות".
ומה התובנות שאחרי?
"הכי קל לי עכשיו להיכנס בכל תהליך הגיור הזה, לתת ביקורת. הרי יש לי את הכוח. ובכל זאת אני אומר לך שזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי, כי עברנו למעשה טיפול זוגי. תחשוב שבשבת אתה לא יוצא, לא נוסע עם חברים, אתה צריך להיות עם האישה בבית. בלי טלפונים, בלי טלוויזיה, נטו אתה והיא. אז מה עושים? מדברים מלא. מה יותר טוב מזה כדי לחזק זוגיות? זה לקח שנתיים. ואנחנו עדיין שומרים שבת. גם אם רבים, אין לאן ללכת, אתם ביחד".
ואחרי שהשבת נגמרה?
"פתאום הייתי מתחיל את החיים שלי. נוסע, יוצא, הופעות. והתגעגעתי לזמן הזה עם יאנה. יש בזה משהו מלכד. אף אישה שיצאתי איתה לא הכרתי כל כך טוב כמו את יאנה ועם אף אחת לא הגעתי לרמות של אהבה כמו איתה".
גם היא חושבת כמוך?
"ברור. כששואלים אותה כאלה שמתעניינים בתהליך, היא ממליצה לכולם. היא גם עוזרת, לפעמים מרצה".
יש טרנד התחזקות של אמנים בארץ. אתה אחד מהאמנים האלה?
"אצלי זו לא התחזקות, תמיד היה ככה. לא עישנתי בשבת, לא הרביתי לנסוע, אלא אם זה להורים. באתי ממשפחה שבה תמיד לימדו אותי 'אף פעם אל תחשוב שאתה מעל מישהו, תמיד יש מישהו מעליך. תמיד יהיה לך מצפון, כשאתה עושה משהו רע, תמיד תחשוב שמישהו מסתכל עליך'. תמיד אמרתי שאתחתן עם מישהי שיש בה אמונה, כי זה אדם עם יותר מצפון".
זה לא סוד שהיית סמל לרווקות מנצחת.
"חיכיתי לשאלה הזו. כן?"
אז אתה כבר בשלב שבו מתגעגעים קצת לרווקות?
"לא, איזה מתגעגעים? ואני כל כך לא מה שחושבים. תמיד היו אומרים עליי, 'הרווק ההולל'. תכל'ס, אם אתה מסתכל על זה, בחיים לא הייתי רווק".
רק היית עם הבחורות הכי מבוקשות ויפות בתל־אביב.
"יצאתי איתן, הייתי חבר שלהן. זה לא היה סטוצים. ההיא שלוש שנים, ההיא שנה, ההיא שנתיים, תמיד הייתי בזוגיות. אני איש זוגי".
התדמית הפריעה לך?
"היו רגעים שזה הפריע לי, אבל לא חייתי את זה ביומיום. תמיד אמרתי, שיחשבו מה שרוצים. האנשים הקרובים אליי יודעים באמת מי אני. אני בטח יודע מי אני. אז כולם יכולים ליהנות מהדיבורים. הכי חשוב זה שהאישה הכי יפה בעולם איתי היום".
יאנה אמרה בראיון שהיא חופרת לך על האקסיות המפורסמות. איך זה עובד?
"היא לא באמת חופרת. אנחנו לא במקום הזה של לחפור אחד לשני על אקסים ואקסיות. היא יודעת מה עברתי, איפה הייתי ובדיוק במה בחרתי. כשהכרנו שאלתי אותה, 'לא פחדת להכיר אותי בגלל הסטיגמה שיש עליי?' והיא ענתה, 'הרגשתי שזה לא נכון, ובגלל זה רציתי להכיר אותך'. זה מה שעשה לי את זה עוד יותר. אמרתי לעצמי, תראה מה זה, בחורה זיהתה משהו שלא מכרו לה".
לאור ענייני התדמית שלו, לא מפתיע שברוך התחבר לסדרה המדוברת והמוצלחת 'איש חשוב מאוד'. "זו אחת הסדרות הכי טובות שנעשו פה", הוא מחמיא. "זה התפקיד הכי טוב שיהודה לוי עשה. הכאב מדויק שם. אין בן אדם שהוא מפורסם ולא הזדהה עם הדבר הזה. היו המון רגעים שאני הזדהיתי איתם, במיוחד הילד שרודף אחריו עם האייפד, וגם זה שהתקשורת יכולה לכתוב עליך שאתה נראה במקום מסוים למרות שאתה לגמרי בבית. בעיניי כל עונה צריכה להיות עם מישהו אחר. זה מגניב".
היית רוצה לעמוד במרכז עונה כזו?
"לא, אני כבר יותר מדי חשוף".
¥ ¥ ¥
גם מיכאלשווילי עבר שינוי בחייו האישיים. כן, האבהות. "עולם אחר לגמרי", הוא מודה. "מה, עכשיו אני לא אראה לך תמונה? ענבל כל הזמן אומרת לי, 'מאמי, תראה תמונות רק לאנשים שביקשו לראות את התמונה'. אני מראה לכל אחד שלא ביקש כי הילד גומר אותי".
השתנית?
"לא יודע איך לענות לך על זה בלי להיות קלישאתי מצוץ. אני לא יודע מה עשיתי לפני. אני עכשיו מדבר איתך ומת לרוץ הביתה. כשנפרדתי ממנו ומענבל עכשיו, אמרתי לו, 'ארי, אבא הולך'. אז הוא כאילו כבר מבין, כזה צועק עליי. ואני אומר לעצמי, 'איך אני הולך ככה'. הוא הרגיע בי הרבה דברים".
למשל?
"אני היפר, ועכשיו אני יכול לשבת בבית שעות רצוף. פעם, ביום אחד הייתי מכניס טניס, כדורגל, הופעה, הצגה ובירות עם חברים".
עשית מסיבה גדולה לכבוד הולדתו של ארי. הייתה תקשורת, אבל לא נתת לצלם אותו.
"לא הזמנתי. הגיעו, דאגתי להם לשתייה. בדיוק היה לי דיון על זה עם ענבל אתמול. היא אומרת לי, 'מאמי, אני מתה להעלות תמונה של ארי לאינסטגרם'. אני לא מאמין בעין הרע או משהו, אבל אני אומר, בא לי שהעיניים הכחולות המהממות שלו יישארו בינתיים שלי".
בתחילת החודש חוותה משפחתו של מיכאלשווילי רגעים של חרדה. אמא שלו הייתה במקום הפיגוע בראשון־לציון שבו נדקרה רחל איזנקוט בת ה־80. "אחותי התקשרה אליה כרגיל, והיא שומעת סירנות ואת אמא בוכה. פחד מוות. היא ראתה את הדקירה, הייתה עשרה מטר משם. סיפרו לי את זה רק בלילה. עד אז הסתירו ממני".
דרמה קטנה הרבה יותר, אבל מאוד לא נעימה, עברה על מיכאלשווילי לפני מספר חודשים. הוא השתתף במשחק הכדורגל בין נבחרת אמנים ונבחרת ערוץ הספורט שפוצץ בשידור חי. בעקבות הפיצוץ פוטרו מערוץ הספורט איציק זוהר ולירן שטראובר. "אנשים לקחו את זה יותר מדי ברצינות", הוא מפרשן. "התווכחו, והמשחק התפוצץ. חבל. הובכתי מכל מה שקרה. אף אחד לא אוהב להפסיד, אבל אנשים שם הלכו צעד אחד יותר. אנחנו רצינו להכניס איזה שחקן, הם לא הסכימו, כי הוא שיחק בכדורגל חופים, אבל זה לא קשור אליי כי לא אני רבתי. אפילו שמתי גול יפה.
"כל מה שקרה ציער אותי מאוד, כי זה היה משחק הוקרה לאחד החברים הכי טובים שלי, ניצן שירזי. היינו משחקים יחד כדורגל עם איל קיציס ואסי כהן. מאז שניצן נפטר, הכל התפרק. הוא היה אחד האנשים המצחיקים וטובי הלב ברמות שהמילים האלה אפילו עושות לו עוול. לא מגיע לו שהמשחק לזכרו פוצץ".
אפילו אסי ישראלוף, הסולידי שבשלישייה, עבר מהפך. חיצונית, זה בא לידי ביטוי ב־12 קילו פחות, אבל התמונה הגדולה קצת יותר מורכבת. "היו לי בעיות בקיבה", הוא מספר, "והגעתי לבית חולים לפני שנה וחצי אחרי שאכלתי הרבה ג'אנק, שממש פצע אותי מבפנים. הבנתי שאם לא אתחיל לאכול מסודר ובריא, אני אסבול. התאהבתי בחדר כושר, הלכתי לתזונאי, עברתי לחיטה מלאה, נכנסתי לאטרף של תזונה. אני אוכל חמש פעמים ביום, וזה הכי הרבה שאכלתי בחיים".
מרגיש טוב?
"יותר מטוב. פעם הייתי מוריד חולצה והייתי מרגיש שמן, ועכשיו פעם ראשונה בחיים שאני מאוד אוהב את הגוף שלי".
בילדות לא הרגשת טוב עם עצמך?
"לא הרגשתי שאני נראה טוב, אבל הצליח לי עם בנות. הייתי יו"ר ועד התלמידים, להקת נוער, שיחקתי בבית"ר רמלה. כבר בגיל 16 ידעתי שאני אסתדר בחיים, שאני אמצא אחלה אישה ושיהיו לי אחלה ילדים. אמא שלי כל הזמן אמרה לי, 'לך אני לא דואגת. אתה חתול, תיפול על הרגליים'".
התפריט כרגע כולל גם הפיכה למטרוסקסואל?
(צוחק): "אני מוריד שיער בלייזר. קרמים אני שם בגלל האיפורים הכבדים בתוכניות ואני עושה טיפולי פנים. צריך להיראות אסתטי".
סוויץ' אחר הסתובב אצלו כבר לפני כעשור. מה קשור כיכבו אז לצד אדיר מילר בתוכנית הבידור 'היכל התרבות'. "הייתי ילד בן 20 ומשהו, פריים־טיים, תוכנית ראשונה, לחץ", הוא נזכר. "הרגשתי שהכל סוגר עליי בבת אחת".
איך זה בא לידי ביטוי?
"חוויתי התקף חרדה מטורף אחרי התוכנית החמישית. פשוט ישבתי בבית וראיתי בלק, מסך שחור, והצחוקים לא נכנסו בזמן. אמרתי לעצמי שזה לא הגיוני. מהחרדה, פשוט ראיתי ושמעתי דברים אחרים. החלטתי מאז שאני לא רואה את התוכניות שלנו יותר. מאז הייתי סובל מדי פעם מהתקפים, נכנס לפחד ממשהו בצורה חסרת פרופורציות ולא הגיונית".
ואיך טיפלת בזה?
עם השנים למדתי איך להתמודד עם ההתקפים. זה כבר נהיה באוטומט. די מהר גם חזרתי לראות את התוכניות שלנו. כדורים פסיכיאטריים אף פעם לא לקחתי. אבל אני אוהב אנטיביוטיקה. בכל פעם שאני הולך לרופא, אני מת לצאת עם אנטיביוטיקה. זה מרגיע אותי".
כמי שמקדים את חבריו לשלישייה בתחום המשפחתי, לישראלוף אין ספק, "האבהות היא המהות שלי כאדם", הוא מצהיר. "כשהיצורים הקטנים האלה נולדו הבנתי שבעצם כל מה שאתה יודע בחיים וכל מה שלימדת את עצמך, עכשיו צריך להעביר הלאה. אני מאוד נוכח בגידול שלהם. חשוב לי להתעורר איתם בבקרים כשאני לא מופיע עד מאוחר, לקחת אותם לחוגים. עכשיו רשמתי את הבן שלי למכבי תל־אביב בכדורגל אחרי שהוא ביקש. זה מאוד מרגש לראות אותו שם".
שמות הילדים מקועקעים לישראלוף על זרוע שמאל. גידי וירדנה. "רועי בר נתן אחראי לשם של הילדה. הוא ראה את אפרת בהיריון ואמר, 'יש לי שם מבריק שילך טוב עם גידי, ירדנה'. וזהו. נדלקנו".
¥ ¥ ¥
אל 'אנחנו במפה' מגיעים חברי מה קשור - ובעיקר ישראלוף - אחרי ניסיון מוצלח מאוד ב'בובה של לילה', סאטירת הספורט הפולחנית. רק שהפעם אין חיקויים של דמויות אמיתיות, והתוכנית מזכירה במבנה שלה דווקא את מה שהשלישייה עשתה מצוין ב'הישראלים'.
עד שאתם כבר עושים שוב תוכנית טלוויזיה, לא חבל שזה רק על ספורט?
ציון: "אני לא בן אדם שמבין בספורט, ובחצי מהפאנצ'ים שעשיתי ב'בובה של לילה', לא הבנתי למה הקהל צוחק. אבל בצילומים עכשיו מאוד צחקתי. נראה לי שיתחברו לזה יותר מחובבי ספורט. זה גם על כל המסביב של התחום. האוהדים, ההשתוללות שיש בעיתונים, המהמרים".
אסי: "והכי חשוב, אשתי אפרת ממש אוהבת את זה. יש כאן בהחלט פוטנציאל לקהל יעד נשי".
שלום: "אני לא חושב שזו תוכנית נישתית. מדברים פה על החוליים בחברה שמחלחלים גם לספורט, הקומבינות שכל הזמן מנסים לעשות כאן. אני נורא גאה בפרויקט הזה. רואים שם צדדים שלנו שעדיין לא יצאו, גם במגוון דמויות וגם במסר של כל מערכון. אין שם רק פאנצ'ים ובדיחות. אנחנו כבר לא ילדים, ובזמן האחרון חשוב לנו גם להגיד משהו בתוך כל הקומדיה. אני חושב שיהיו בתוכנית גם מערכונים שקצת יזעזעו, אם זה על כדורגלנים גייז שלא מוכנים להודות בזה כי הם יודעים מה תהיה הביקורת, או על קבוצות אולטראס והמתעמלות המורעבות".
בפעם האחרונה שרציתם להעביר מסר, הוא קצת השתבש. השיר והקליפ 'איילון דרום', שעשיתם מתוך הזדהות עם המחאה האתיופית, ספג ביקורת חריפה עד כדי האשמה בגזענות.
"באנו לברך ויצאנו מקללים, אבל מי שבאמת חושב שצחקנו על האתיופים, לא ראוי להתייחסות. יגידו מה שרוצים, אני יודע מה עשיתי, הוצאתי כסף מהכיס שלי כדי לעשות שיר שיעורר את המחאה האתיופית, שיראה שגם אנחנו מזדהים איתם. ואני מכיר את התקשורת. משחקים משחק כפול. רוצים לדבר על משהו, אז מלבים אותו".
דוגמה?
"במקרה הייתי בבניין של קשת כשבאחת התוכניות עשו אייטם על הקליפ שלנו, ואני שומע תחקירנים עוברים במסדרון ואחד מהם שואל, 'מישהו יכול לארגן לי אתיופי שייצא נגד מה קשור?' בחייאת ראבאק. אני אצחק על מישהו? כרמלאי, כגרוזיני, אני לא מכיר את זה? כל בן אדם שיש לו קצת שכל בראש, הבין בדיוק למה התכוונו".
כשהם לא מה קשור, לכל אחד מחברי השלישייה יש פוקוס מקצועי משלו. ישראלוף מתמקד במוזיקה. מיכאלשווילי עסוק במשחק ומככב בימים אלה ב'חולה אהבה בשיכון ג'' בקאמרי, תפקידו הראשון בתיאטרון שהניב לו שבחים רבים. ברוך מצייר. התערוכה הראשונה שלו נפתחה לפני כחודש בהמולה תקשורתית כמובן, והרעש התגבר כשמעצבי בובות טענו שהוא העתיק את היצירות שלהם. "זה רק אומר שאני מצייר מדויק", אומר ברוך. "גם בקומוניקט דובר על זה שאני מצייר בובות שראיתי באינטרנט, בובות קיימות. אבל כל זה עשה לי מדהים. קיבלתי הצעות ממוזיאונים להכניס את הציורים אליהם, וגם מאספנים מחו"ל. זה מטורף".
גם הוא וגם מיכאלשווילי פנו בשנים האחרונות, בנפרד, לעסקים. ברוך שותף במסעדה יפנית ברמת־גן, ולאחרונה השיק אפליקציה שפיתח עם שני שותפים, רובוהולד שמה, שממתינה בשביל הלקוח במוקדי השירות של חברות שונות ומתקשרת אליו כשהתור שלו מגיע. מיכאלשווילי שותף בחנות צעצועים מקוונת בשם TOYS, ובנוסף, יחד עם "הרווק" לשעבר גיא גיאור, פיתח מיזם לתשלומים בכרטיסי אשראי באירועי שמחות, EASY TO GIVE. במקום צ'קים, פשוט מעבירים כרטיס.
אבל מיכאלשווילי גם נאלץ להתמודד עם סיפור פיננסי קשה: הוא נעקץ במאות אלפי שקלים על ידי בחור בשם שושן שלם. "אח של ארז שלם, שהוא חבר שלי ומיוצג במשרד שמייצג גם את מה קשור", הוא מסביר. "השקעתי אצלו כסף, הוא היה ברוקר בבורסה, וחטפתי פגיעה כלכלית רצינית. הרבה כסף שלא יחזור. הוא אפילו לא אמר מה הוא עשה איתו. שתק בחקירה. הוא בכלא. אבל, סליחה על הקלישאה, אני שמח שזה קרה. קיבלתי שיעור טוב לחיים, זה הביא אותי למקומות שאני נמצא בהם היום, לעשות עסקים בעצמי".
מה איתך אסי, אתה היחיד שלא עושה עסקים.
"אם יציעו לי איזה משהו שידליק אותי ברמה רגשית ממש, אכנס גם לעסקים, אבל כרגע זה לא מעניין אותי בכלל. אנשים שואלים אותי כל הזמן, 'נו, מה איתך?' הבעיה בשלישייה היא שאם שניים עושים משהו, אז למה לא אתה. ובכן, תופתעו אולי לשמוע, אבל אנחנו לא חייבים לעשות כל הזמן את אותו דבר".