תוכית מדוברת

None

••• בניגריה, מדווח ה"וול סטריט ג'ורנל", קל מאוד לקנות תוכי: הציפור הפטפטנית היא סמל סטטוס של רבים מעובדי המדינה. בפקקי התנועה ניגשים למכוניות התקועות מוכרים צעירים כשבידיהם כלובים עם תוכים. תוכי אפריקאי אפור נמכר ב־60 דולר; ואם הוא מדבר, מחירו ממריא ל־100 דולר.

 

אבל, יש כאן בעיה לשונית לא קטנה: איזו שפה מדבר התוכי? לפי אטלס הלשונות של העולם, 182 מיליון התושבים של ניגריה מדברים 520 שפות שונות. מענה טלפוני של שירות לקוחות נפתח לרוב בשפע אופציות: לאנגלית הקש 1, להאוסה 2, ליורובה 3, לאיגבו 4, וכן הלאה.

 

מה שמסבך את עסקי התוכים. תוכי מחקה את הצלילים שהוא שומע — אפילו את פעמון הדלת או הרינגטון — ואם הוא גדל בסביבה שדוברת שפה מסוימת יהיה קשה למכור אותו באזור אחר.

 

זה קורה, אגב, לא רק בניגריה. במין טוויסט מוזר של הגיאוגרפיה, התוכים חיים במקומות הכי רב־לשוניים של העולם: האמזונס, אינדונזיה, מרכז אפריקה; מקומות שבהם קשה לפעמים לתקשר עם בני הכפר הסמוך.

 

מסתבר שגם אצל התוכים קיימים מחסומי שפה דומים: יש מאות דיאלקטים של תוכים. כך, תוכים מאזורים שונים בקוסטה־ריקה משתמשים בקריאות ברכה שונות.

 

תוכים שעוברים לסביבה חדשה מנסים ללמוד את השפה המקומית: זו אסטרטגיה של הישרדות. לכן, כשהם נכלאים בכלוב וגדלים ליד בני אדם, הם מחקים את קולם: הם מנסים להשתלב.

 

ארץ להד"ם

 

••• דיברנו קודם על מוזרות גיאוגרפית, אז קבלו כבונוס מוזרות היסטורית מלפני מאה שנה: מדינה אירופית שנולדה בטעות והתקיימה 4 שנים. קראו לה, על פי ה"וול סטריט ג'ורנל", "המדינה החופשית צוואר הבקבוק", בגלל צורתה (לא מאמינים? הציצו בוויקיפדיה: Free State Bottleneck).

 

המדינה נולדה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהמנצחות מיפו את אזורי הכיבוש בגרמניה: המעגלים שצוירו במחוגה סביב הערים קובלנץ ומיינץ, לציון האזור האמריקאי והאזור הצרפתי, לא התחברו — והותירו ברווח שביניהם 17 אלף איש, שכוננו ממשלה משלהם והדפיסו כסף ובולים (פריטים נחשקים לאספנים).