עזאם אצל טראבין: 'תביט קדימה, מה שהיה היה'
האזרח הישראלי הדרוזי שהיה כלוא במצרים 8 שנים והושב לישראל ב-2004, בא לפזורה הבדואית כדי לברך את עודה טראבין, שהחליף אותו בתא אחרי שעזב וחזר שלשום ארצה אחרי 15 שנה. "חיכיתי לזה הרבה זמן", סיפר ונשק לו. טראבין סיפר לו: "מצאתי בתא שלך עיתונים בעברית. זה היה בשבילי אוצר"
יומיים אחרי שחרורו של עודה טראבין מהכלא המצרי ושובו לישראל אחרי 15 שנה של מאמצים וציפייה, הגיע לפני הצהריים (שבת) לבקר אותו מי שעבר חוויה דומה, עזאם עזאם. הוא בא לבית משפחתו של טראבין בפזורה הבדואית. השניים התחבקו והתנשקו.
עזאם וטראבין שיתפו זה את זה בחוויות מתקופת הכלא במצרים, והתבדחו על כך ששהו באותו התא, בזה אחרי זה. "חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן", סיפר עזאם לטראבין, "ישבתי פה עם אחיך ושמעתי שאתה עומד להתחתן". הוא הזמין אותו להתארח אצלו בצימר.
עזאם עזאם, דרוזי ישראלי, היה בעצמו כלוא במצרים במשך שמונה שנים באשמת ריגול לישראל. הוא נעצר במצרים ב-1996 ושוחרר בחזרה לישראל ב-5 בדצמבר 2004 בעקבות עסקה בין מצרים לממשלת אריאל שרון, שבמסגרתה הושבו למצרים שישה אסירים מצרים שישבו בכלא בישראל. הוא זכה להדליק משואה ביום העצמאות הבא.
בפגישה היום סיפר עודה טראבין לעזאם: "כשעצרו אותי שמו לי כיסוי על העיניים ואזיקים, חשבתי שרוצים להרוג אותי. סגרו אותי מאחורי חמש דלתות וקצינים ישבו מולי עם נשק מכוון. נתנו לי לאכול בשר שאפילו חתולים לא רוצים". עזאם הנהן כמבין ואמר שחווה דברים דומים: "לא היו לי שירותים ולא מיטה. שמונה שנים הייתי בתא לבד, לא התערבבתי עם אנשים כי ככה עושים לאסירים מישראל". עודה אמר לו: "כשלקחו אותי בפעם הראשונה לתא שלך, מצאתי עיתונים ישנים בעברית. זה היה בשבילי כמו אוצר". עודה הועבר לתא של עזאם פחות מחודש אחרי שעזאם שוחרר, ב-2 בינואר 2005.
"אני רואה מולי איש חזק – חזק יותר ממני", אמר עזאם. "העצה שלי לעודה היא שיסתכל קדימה ולא אחורה. מה שהיה היה. עכשיו אתה באחלה מדינה שבעולם, מדינה שמכבדת את חייליה ואת אזרחיה. תבנה את החיים שלך, תתחתן. המדינה לא נוטשת, היא תעזור לך".
אתמול השתתפו מאות בני אדם בחגיגות שחרורו של עודה טראבין אחרי עשור וחצי בכלא המצרי, והחגיגות כללו שחיטת כבשים. "אני לא מאמין שחזרתי לארץ. זה כמו חלום ולא אמיתי", אמר טראבין שאחרי השנים הרבות בכלא שב עם מבטא מצרי. "חיכיתי ליום הזה וחששתי שזה לא יקרה. תמיד חשבתי על בני משפחתי והתגעגעתי לשמוע את קולם. כאב לי מאוד שבכל התקופה לא דיברתי איתם. אפילו להתקשר למשפחה אסרו עלינו".
בביתו שבפזורה הבדואית בנגב סיפר כי לכל אורך מאסרו האמין שישתחרר: "עברו עליי ימים לא פשוטים ומאוד סבלתי, אבל בכל התקופה שבה הייתי בכלא האמנתי שהכול בסוף יסתיים. אם לא הייתה לי תקווה לא הייתי מרגיש בחיים". עם זאת ציין כי זכה ל"יחס טוב. בחדר שבתוך הכלא היו לי טלוויזיה, מקרר ומיקרוגל. הייתה לי אפשרות להכין את האוכל בעצמי. לא הייתי מוכן לאכול מהאוכל שהיו מגישים לנו כי הוא היה גרוע".
טראבין היה כלוא במצרים 15 שנה בגין ריגול לכאורה לטובת ישראל. הוא הוחזר שלשום בבוקר לישראל ותמורתו שוחררו שני
אסירים מצרים, שהיו כלואים בישראל וסיימו לרצות את עונשם. במצרים כינו את המהלך עסקת חילופי אסירים או שבויים. כמו כן, אמש נודע כי הקבינט המדיני בטחוני אישר ביום ראשון את עסקת החילופים שאפשרה את שחרורו של טראבין.