אנחנו חיים בחברה תחרותית והישגית. אנחנו רוצים להגשים את עצמנו ולפתח קריירה מצליחה ומשגשגת, ותוך כדי כך מגדלים את הילדים שלנו עם רצון עז שגם הם יצליחו, יצטיינו בהרבה תחומים, ויהיו מצליחנים. אנחנו עסוקים בלהוכיח את עצמנו ולהתחרות עם אחרים מי יותר טוב ומי יותר מצליח.
ללחץ, לתחרותיות ולהישגיות יש מחיר. המחיר הוא שחיקה גדולה, עייפות מצטברת, התנהלות רובוטית, איבוד הקשר עם הקול הפנימי וחוסר הקשבה לרצונות שלנו, ומעט מאד רגעי אושר או במילים אחרות : דכדוך ודיכאון.
עוד טיפים להורות מוצלחת:
10 טעויות שהורים עושים עם מתבגרים
מה יש בילד השני שגורם לנו לחולשה?
הבעיה היא שרובנו פועלים לפי מה שצריך לעשות, כלומר ממניע חיצוני ולא ממניע פנימי. אם אנחנו חותרים כל הזמן לקבל הכרה והערכה מאחרים, אנחנו מפספסים שמחה פנימית אמיתית. איך מתחברים לשמחה הזו? דרך שחרור מתכתיבים חיצוניים והתחברות לרצונות ולתשוקות שלנו.
בואו נשנה מעט את המטרה שלנו: במקום לשאוף לגדל ילדים מצליחים, נשאף לגדל ילדים שמחים ויצירתיים. אם הם ילכו בעקבות הלב, ההצלחה כבר תגיע ממילא.
איך עושים זאת?
אל תריבו עם הילדים שלכם על שיעורים ולימודים. הם צריכים לחוש מקובלים אוהבים בבית, במקום הבטוח שלהם, ולא לפגוש שם הורים גוערים ושופטים שמנסים להתאים אותם למערכת הבית ספרית. קחו דברים בפרופורציה ואל תעמיסו עליהם לחץ מיותר.
הורים מגוננים מדי לא מאפשרים לילד להסתדר בכוחות עצמו, ומעבירים מסר שאין לו כוחות ועליו להישען על ההורים ולהיות תלוי בהם. הדברים הכי חשובים שאנו רוצים להעניק לילדים שלנו הם כלים להתמודדות עצמאית. אם לא ניתן להם להתאמן בזה כשהם עוד בבית, הם לא ידעו איך להתמודד בחייהם הבוגרים.
בכל הזדמנות מצאו דרך להאיר באור גדול דברים טובים שהוא עושה. ציינו זאת ותנו הרבה חיזוקים חיוביים.
הבינו שהביקורת העצמית והציפיות הגבוהות מעצמנו יוצרים מעגל של התעסקות עם השלילי. במקום לשמוח בדברים הטובים, לחגוג אותם וליהנות מהם, אנו עסוקים בלהתייסר על מה שלא יצא מושלם כפי שרצינו. פרפקציוניזם זה מתכון נהדר לחיים של חוסר שביעות רצון תמידי ודיכאון. די לטפח את התכונה הזאת ולהתגאות בה. די להעביר את זה לילדים שלנו. השתחררו מהצורך במושלמות והתחילו לחגוג את החיים.
הכירו תודה על כל הדברים הנפלאים שקרו ושיש לכם בחיים. שום דבר לא מובן מאליו. כל הצלחה הכי קטנה, כל שמחה הכי קטנה, כל רגע של אושר הוא רגע שצריך לנצור ולהודות עליו. הכרת תודה נמצאה במחקרים של הפסיכולוגיה החיובית כמגבירה אושר. ככל שאדם עסוק בהודיה במקום בתלונות וקיטורים הוא יהיה אדם שמח יותר.
למדו את הילדים לעשות מה שטוב להם ולא להתעסק עם מה שאחרים עושים. הסבירו לילדים שכל אחד יחיד ומיוחד ולכל אחד יש תכונות וכישרונות ייחודיים. כל אחד צריך למצוא במה הוא טוב ואת זה לטפח, מבלי לבחון אחרים. התחרות לא רלוונטית, כי המטרה היא שכל אחד יתקדם ויתפתח לכיוון שמתאים לו ובדרך המיוחדת לו.
במקום להיות כל הזמן בעשייה, עצרו מדי פעם. בלו עם הילדים בדברים הכי פשוטים, סתם להיות איתם בבית, לצחוק, לפטפט ולהשתעשע ביחד בלי הצורך בעשייה אתגרית, בלי לנסות ללמד אותם ובלי הוראה דידקטית. צברו חוויות של צחוק ושמחה עם הילדים ואל תהיו כל הזמן בתפקיד ההורה המחנך והמלמד.
למחשבות שלנו ולאמונות שלנו יש השפעה על הגישה שלנו. האמונה חשובה כדי להצליח לשנות, וכדי לחזק אותנו בדרך. למילים יש כוח להשפיע על המציאות וחשוב שנאמין שאפשרי כי אז נייצר נבואה שתגשים את עצמה באופן חיובי ולא שלילי.
אל תחליטו הכל בשבילם ותנו להם מידת שליטה בחייהם. הקשיבו לילדים, לרעיונות ולמחשבות שלהם. תנו להם לקחת חלק במחשבה על פתרון בעיות. תנו להם להשתתף ולהציע רעיונות בדיונים משפחתיים. תופתעו מפרץ היצירתיות ומהחכמה שלהם. וגם מהרצון שלהם לשתף פעולה במשהו שהיו שותפים לו.
כשאתם תשתחררו ותתחברו לרצונות שלכם ותאפשרו לעצמכם לעשות דברים שעושים לכם טוב, גם תהיו הורים שמחים ורגועים יותר. המודלינג שלנו חשוב, אז דאגו לעצמכם והגבירו את השמחה בחייכם כדי שגם הילדים ילמדו לדאוג לעצמם ולהגביר את השמחה בחייהם.
תלמדו ליהנות מהרגעים המאושרים של ההורות, כמו המשפחה שבסרטון. צפו:
הכותבת היא אמא לארבעה ילדים, מדריכת הורים פרטנית ומנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים