הקרב הבא: הצינון של מנדלבליט בדרך לבג"ץ

נשיא העליון לשעבר גרוניס הסתייג מהתמיכה במזכיר הממשלה למינויו ליועץ המשפטי לממשלה בשל סוגיית הצינון. אחרי שמנדלבליט הומלץ כמועמד יחיד לתפקיד צפוי הנושא להגיע לבג"ץ. פרופ' מרדכי קרמניצר: "מעבר ללא צינון הוא בעייתי". וגם: מי יגן על המינוי בבג"ץ לנוכח המתיחות עם וינשטיין?

ארוכה הדרך: אחרי שמזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט הומלץ כמועמד יחיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, צפויה סוגיית מינויו לעבור לפתחו של בג"ץ. מינוי מנדלבליט, מועמדם ומקורבם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד, יזכה אמנם לאישור גורף של חברי הממשלה - אך צפוי להיתקל לקראת הכניסה לתפקיד בפברואר בקרב משפטי וחוקתי.

 

כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, היה היחיד מבין חברי ועדת האיתור שסירב לתת את קולו למנדלבליט. ארבעת חברי הוועדה האחרים - עו"ד משה נסים, נציג לשכת עורכי הדין עו"ד יחיאל כץ, נציגת האקדמיה פרופ' גבריאלה שלו וח"כ ענת ברקו (הליכוד) - תמכו במועמדותו של מזכיר הממשלה.

גרוניס החליט להסתייג מהתמיכה במנדלבליט מכיוון שלא יזכה לצינון בין עבודתו הנוכחית כמזכיר הממשלה, שהיא משרת אמון המבוססת על קרבתו לראש הממשלה, לבין כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, שנחשבת מעין משרה שיפוטית.

 

כל ניסיונות השכנוע של חברי הוועדה שהופנו לעברו של גרוניס לא הועילו. גרוניס סירב לצרף את קולו. בדבריו לחברי הוועדה הוא הסביר כי לא ראה בעיה בתיק הרפז שבו היה מנדלבליט מעורב, אלא רק בבעיית הצינון.

 

לדעת השופט גרוניס, גם "ועדת שמגר" שמכוחה קמה ועדת האיתור הדגישה שעל היועץ המשפטי לממשלה להיות רחוק מכל מעורבות פוליטית. הוועדה קבעה כתנאי בחירה "אי מפלגתיות" ו"אי תלות נפשית" של המועמד.

 

עמדת גרוניס הייתה במיעוט והיא לא תזכה לאישור רשמי של הוועדה, שדיוניה נחשבים חסויים. אולם בעת עתירה לבג"ץ, העמדה המדוברת תהפוך לחשובה ביותר בדרך לבחינת מכשול הצינון.

 

"החתול השחור" בין וינשטיין למנדלבליט 

לכך עשויה להתלוות דרמה חשובה מעניינת לא פחות. כשתוגש עתירה נגד המינוי תיבחן השאלה מי יגן על המינוי בבג"ץ. ידוע שבין היועץ המשפטי המכהן יהודה וינשטיין לבין מזכיר הממשלה מנדלבליט עבר "חתול שחור". המתיחות בין השניים התעצמה בגלל חוות דעתו של וינשטיין על אודות חלקו של מנדלבליט בפרשת מסמך הרפז, וכן לנוכח תחושתו שמנדלבליט "יושב על אוזנו המשפטית" של ראש הממשלה.

 

במקרה אחר עשויה פרקליטות המדינה להגן על המינוי בפני בג"ץ, הן בכל הקשור להיבט הצינון והן לגבי סוגיית פרשת הרפז. פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "מעבר ללא תקופת צינון ממזכיר ממשלה ליועץ משפטי לממשלה הוא דבר בעייתי. אף שלא מדובר במשרת אמון רשומה, פורמלית, הרי שמבחינה מהותית זו משרת אמון שמצויה בעולם ההיררכי שבו אתה זרועה הארוכה של הממשלה, משרתה של הממשלה".

 

פרופ' קרמניצר אמר עוד: "אני חושב שיועץ משפטי אמור להיות אדם עצמאי. מעבר ממשרת אמון בממשלה ליועץ משפטי עצמאי מחייבת החלפת דיסקט. זה משהו שאנשים לא יכולים להחליף ברגע. לכן הגיוני שתהיה תקופת צינון". בכך הצטרף קרמניצר לעמדת הפרופסורים אמנון רובינשטיין ואוריאל רייכמן מהמרכז הבינתחומי הרצליה, שכתבו לוועדת האיתור מכתב התנגדות למינוי בטיעון שיש להחיל תקופת צינון ארוכה במעבר מהרשות המבצעת למשרת היועץ.

 

מנדלבליט הגיע לוועדת האיתור כדי להגיב על דרישת הצינון לפני שלושה שבועות, והשיב כי הוא סבור שאין לו ניגוד עניינים פורמלי, או קשר אישי-חברי עם ראש הממשלה וסביבתו.

 

עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין שהמליצה על מנדלבליט, אמר: "הלשכה מברכת על החלטת ועדת האיתור. אביחי מנדלבליט היה מלכתחילה אחד משני המועמדים של לשכת עורכי הדין. אין צורך להרחיב בדבר כישוריו והתאמתו לתפקיד שהם ידועים לכול. אנו סמוכים ובטוחים שמדינת ישראל תזכה ליועץ משפטי משכמו ומעלה, והחלטת ועדת האיתור מדברת בעד עצמה - הוא זכה לתמיכה מצד הלשכה, האקדמיה, הכנסת ונציג הממשלה".