*
תִּשְׁמְעִי, הַבֹּקֶר כְּבָר כָּאן. וְגַם אִם אַיִן כֹּל נְהָרָה בַּחַלּוֹן, מַשֶׁהוּ חָדָשׁ עוֹרֵב לָנוּ. הַיּוֹנִים יָשׁוּבוּ בְּדַרְכָּן לְקוׂנֵן בְּקוֹרַת הַגָּג, וְיַּמָּאִים יוֹדְעֵי-יָם יִפְרְקוּ סְחוֹרוֹת מֵאֳנִיּוֹת, וְהֶחָלָב יִמְזֹג לְתוֹךְ כּוֹסוֹת זְכוּכִית, אֲנִי יוֹדֵעַ.
וְתוֹהֶה לְעַצְמִי, שֶׁאַתְּ עוֹד יָשְׁנָה לְאַחַר לַיִל קְרָב אָרוֹךְ, מְנַסָּה לִמְצֹא קְצָת רוֹךְ בַּכָּרִית הַנּוֹצוֹת. הַאִם גַּם אַתְּ רֹאָהּ, אֶת נֵס הַקִּיּוּם הַקָּטָן, שֶׁבְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ מֵעִיד עַל היותנו, רֵעִים, כָּאלָה שֶׁנִּשְׁאָרִים גַּם -לְאַחַר הַדָּם.
וְנִבְרֵאתִי מִתּוֹךְ מַדְּפֵי הַסְּפָרִים
מִמִּלּוֹן עֲרָבִי וְעִבְרִי.
וְגָדַלְתִּי לַשָּׂפָה שֶׁל שָׁם וְלָרֵיחַ הַנֶּעֱדָר
שֶׁל הַשָּׂפָה שֶׁל כָּאן, יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ שׁוּב-
וָשׁוּב אֶת אִמִּי אוֹמֶרֶת דָּבָר עַל גַּבֵּי דָּבָר
בַּחֲלָלִים הַפְּעוּרִים שֶׁהָיוּ בֵּית הַלָּשׁוֹן
וְאֶת אָבִי שׁוֹתֵק בִּקְפִידָה
כְּשֶׁפִּיו מָלֵא בְּמֵי הֶעָרוּץ הָרִאשׁוֹן.
וּבְתוֹכָם הֶאֱזַנְתִּי לָאוֹרוֹת הַהוֹלְכִים
וְנֶחְסָרִים מִבַּעַד לַמָּסָךְ, עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר,
וְנִפְטַרְתִּי, לָמַדְתִּי לְדַבֵּר.
*
בַּלֵּילוֹת כַּאֲשֶׁר אֵין אִישׁ לְדַבֵר
וְרַק הַזִמְזוּם שֶׁל הַמְקַרֵר נוֹכַח
(כזְבוּב הַנֶאֱבַק בְּבוּאַתו)
הַלָבָן שֶל הַתִּקְרָה הוֹפֵךְ
קָרוׂב, נָהִיר: אָז בָּא בְּךָ הַנֶהִי
- רַךְ הַמְבַקֵּשׁ לִינוֹק חָלָב.
וְהַרַעַשׁ הַקָטָן שְׁנוֹלָד מֵהַרְחוֹב
הוֹפֵךְ לְחֲרִיקַת שִׁינַּיִים
לְהֵעָדְר כָּפוֹת ידֵי אִמּי
איתי עקירב, במאי ומשורר. עורך ומפיק תוכניות קולנוע בבית אביחי וערבי השירה "אומרים שירה" במוזיאון ישראל. עורך יחד עם אורי מזרחי את אפליקציה "שירה". ספר שיריו הראשון "דברים שהשארנו באש" בעריכת אמיר מנשהוף, ראה אור השנה בהוצאת חד"פ.