פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
חברת "פרוסיס טכנולוגיות" פתחה לפני 20 שנה חשבון בסניף בני ברק של בנק לאומי והחתימה את הנתבע, יחד עם אחרים, על ערבות בלתי מוגבלת. בשלב מסוים החברה לא עמדה בהלוואת משכנתה שנטלה, וב-2008 הבנק הגיש נגדה ונגד הערבים שלה תביעה על סך 400 אלף שקל, ובמקביל נקט בהליכי הוצאה לפועל למימוש הנכס שמושכן.
הנתבע הציע לשלם 795 אלף שקל תמורת העברת הנכס לבעלותו, אך הצעתו נדחתה על ידי הבנק. בינתיים הנכס נמכר באישורו של רשם ההוצאה לפועל תמורת 850 אלף שקל, ולאחר מכן בית המשפט נענה לבקשת הבנק ומחק את התביעה הנוכחית, כדי שיוכל לתבוע את הנתבע שוב – על חוב אחר של החברה.
ואכן, שלוש שנים לאחר מכן הגיש הבנק תביעה נגד הערב לכיסוי יתרת חוב של כ-250 אלף שקל בחשבון החברה. הערב דרש לדחות את התביעה, בטענה שסיום ההליך המשפטי הקודם נגדו בעניין מהווה "מעשה בית דין", המונע מהבנק לתבוע אותו פעם נוספת. אלא שבית משפט השלום בתל אביב דחה אותו בנימוק שגובה החוב של החברה לא הוכרע בשום הליך שיפוטי. לפיכך, נקבע, הבנק רשאי להגיש את התביעה והערב מחויב לשלם את יתרת החוב (שחלקו כוסה על ידי ערב אחר) – 171,802 שקל.
בשנה שעברה הגיש הערב ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטען שפסק הדין הראשון בנושא ערבות המשכנתא הוא סופי, ומכאן שהוא מונע מהבנק לפתוח נגדו הליכים נוספים בכל הנוגע לחובות החברה. כמו כן, הוא טען שהבנק התעלם לחלוטין מהצעתו לפדות את החוב עבור קבלת הנכס, ובכך גרם לניפוחו.
השופטת אביגיל כהן קיבלה את טענות הבנק שלפיהן הצעת המערער לרכוש את הנכס לא הייתה רצינית, ושמחיקת התביעה הראשונה אינה מהווה "מעשה בית הדין". אך למרות זאת היא קיבלה את הערעור, וזאת משום שהבנק כשל ברמה המשפטית -דיונית.
לדבריה, החוק קובע שכתב תביעה צריך לכלול את מלוא הסעדים שדורש התובע מהנתבע, ואם הבנק היה מעוניין לפצל אותם – היה עליו לבקש פיצול סעדים במהלך ניהול התביעה.
נקבע כי קיומו של החוב הנוכחי התגלה כבר בתקופת התביעה בנושא המשכנתא, ולכן היה עליו לבקש לתקן את כתב התביעה ולכלול אותו בתוכו. משלא עשה זאת, ואף לא הגיש בקשה לפיצול סעדים, הבנק לא היה רשאי להגיש את התביעה הנוכחית.
לפיכך הערעור התקבל ופסק דינו של בית משפט השלום בוטל. הבנק חויב בהוצאות המערער ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.