מצפה כוכבי

במעמקי הרשת מוכרים איברים, סמים ונשק. החברה של מתי כוכבי צוללת לאפלה ויוצאת משם עם זהב. למשל, סדרה על אנשים שהשתילו בעצמם שבבים או מצלמה בעין

מתי כוכבי מצא את עצמו בתחילת שנות ה־80 בקו החזית של מלחמת לבנון הראשונה. הוא היה קב"ר, קצין בינה רשתית, ביחידת המודיעין 8200. השפיץ של פירמידת האיסוף, האיש האחראי לסינון כל המידע שנאסף על האויב באמצעים טכנולוגיים משוכללים, הפקת ידיעות איכותיות והעברתו אל יתר המערכת. כוכבי בילה - אם זו המילה - בבסיס זמני בתוך לבנון, כמו גם במוצב החרמון. המקום הנודע לתהילה ולשמצה, מאז נפל בשבי קודמו בתפקיד, הקב"ר עמוס לוינברג, במלחמת יום הכיפורים, על ידי הקומנדו הסורי, ובחקירתו שרף בערך את רוב המודיעין הישראלי. "העיניים של המדינה".

 

יכול להיות, כוכבי כמובן לא מוכן לגלות, שהשעות הארוכות במחילות הבונקר בחרמון נטעו במוחו את הרעיון לשמש, בעתיד, העיניים של העולם כולו. מי שיאסוף, ינתח ויעבד את המידע העצום המתרוצץ בעולם החדש, רשת האינטרנט ומה שמתחתיה, עבורנו הצרכנים בבית. זה בעצם החזון העומד מאחורי מיזם הטכנולוגיה החדשני שלו, חברת Vocativ. "אנחנו רוצים ליצור תכנים שאף אחד אחר לא יכול לספק, באמצעים טכנולוגיים ייחודיים. סיפורים ממקורות שאף אחד אחר לא יכול להגיע אליהם", אומר כוכבי, בראיון נדיר. "תחשבו שרק לי היה 'גוגל' ורק אני הייתי יכול לעשות כתבות באמצעותו".

 

ומכיוון שגוגל כידוע תפוס, כוכבי ואנשיו פנו אל העולם שמתחתיו. שני המקורות: מידע מכ־50 מיליארד מכשירים שונים, המחוברים ב"אינטרנט של הדברים", ומידע מהדיפ־ווב, "מעמקי הרשת", כל מה שאיננו מתחת למטריית החיפוש של גוגל - ופי 15 אלף גדול ממנו בהיקף התעבורה. מיזם המדיה של כוכבי אוסף מידע מהמקורות האלה. המידע עובר ניתוח ועיבוד, ומופק ממנו תוכן ייחודי שנארז ומשווק אוטומטית ברשת לקהל היעד.

 

"45 אחוז מהשוק האמריקאי הם צעירים, מגיל 17 עד 30 ומשהו. הם לא רואים טלוויזיה, לא קוראים עיתונים, בעיקר מסתכלים בדיגיטלי ובטלפון. והם רוצים תכנים חדשים כל הזמן", הוא מוסיף. "התכנים שאנחנו נספק יהיו רק וידיאו. מקליפ של 30 שניות לנערה בגיל 16 שתקבל אותו בסנאפצ'ט או באינסטגרם, ועד לסרט וידיאו של שעה באיכות פרימיום, שיילך למישהו דרך רשת טלוויזיה יוקרתית". זה העתיד, הוא אומר, ומגלה כי בינואר שעבר היו לתכנים האלה מיליון צופים. באוגוסט כבר רשמו 100 מיליון.

 

תסביר איך זה עובד, למשל באירוע חדשותי.

 

"בואו ניקח את פיגוע הטרור במרכול בפריז. אספנו 2.1 מיליון פוסטים שונים, מפולחי מקום ותוכן. דרכם מצאנו את אמדי קוליבאלי (המחבל מהמרכול), ודרך החיפוש והניתוח שלנו עלינו על פוסט ממוסלמי בצרפת שנשלח לפורום של דאעש. בפוסט הוא מעביר וידיאו שבו המחבל מביע נאמנות לארגון. בינגו. לרשתות האחרות לקח שלוש שעות לעלות על הסיפור הזה".

 

הטכנולוגיה החכמה הזו, הוא מספר, כבר נוסתה בשורת מקרים אחרים. החל בשאלה אם ארה"ב מוכרת נשק לאוקראינה (כן! ועוד משיקגו!), דרך פילוח קבוצות המפגינים השונות באירועי תחריר והמידע העובר מכל אדם בכיכר, וכלה בבידור וחיזוי מגמות עתידיות. "נגיד שאתה רוצה לדעת מי הזמרים הכי חזקים היום בניגריה. אתה תגיע למידע הזה דרך חוכמת ההמונים והמידע שנמצא שם מתחת, ומספר לך מה באמת הדבר שמעסיק אנשים". מנגד, הלכו וסרקו נאומים של נשיאי ארצות־הברית, על מנת לדרג אותם מבחינת תחכום ועומק. המסקנות: זה רק הולך ומידרדר, ברק אובמה כבר משתמש בשפה התואמת את רמתם של בוגרי כיתה ט'.

 

 

¥¥¥

 

אנחנו מתארחים באקווריום החללי של Vocativ בארץ, במגדל שלום בתל־אביב. לחברה מרכז גדול בהרצליה, לצד מרכז פיתוח שיושב בדרמשטאט, גרמניה. "עשרות דוקטורים עומדים מאחורי המדע שלנו. עסק מאוד כבד", צוחק כוכבי, "עם כל הכבוד, זה לא איזה שלושה סטארטאפיסטים מבריקים שיש להם רעיון".

 

אלא שהמדע של היום מתעסק לא רק בפיגועי טרור. אתם הרי מתעניינים בזוטות והבלים, לא? ולכן, באותה רצינות תהומית מגיעים מומחי הסייבר והאנליטיקאים כדי לפרט בפנינו, במצגות מרהיבות, גם שטויות פופולריות. למשל ניתוח מדוקדק של מאה נאומי אוסקר בשאלה הבוערת: למי הכוכבים מודים שם הכי הרבה. ובוודאי לא יכולתם ללכת לישון בלי לקבל תשובה, בווידיאו מרשים כמובן, בסוגיה: "מהי הדרך הכי נפוצה למות במשחקי הכס?" "התשובה היא כריתת ראש", מגלה כוכבי. "ואז אתה מבין שהסדרה האמריקאית המובילה היא בעצם כמו דאעש. מעניין, לא?"

 

מקור נוסף של המיזם הוא, כאמור, הדארקנט. התחתית של מעמקי הרשת. העולם התחתון, שאינו ניתן לגישה רגילה מהרשת הפתוחה, שהחל כמקום מפגש לגורמי מודיעין, עד שהגיעו אליו כל היתר: האקרים, מהפכנים, טרוריסטים, וסוחרים בכל דבר טוב ורע שהמין האנושי המציא. "זה המקום ללכת אליו, אם צריכים כליה, סמים או נשק", צוחק כוכבי. "מאות אלפי חנויות של דברים אסורים. אז במעבדות שלנו יצרנו רובוט, שמחקה חשיבה של אנשי מדיה. ובאמצעותו מיפינו וניתחנו את כל מכירות הסמים ברשת. עד שהגיעו אלינו מ־NYPD ושאלו אותנו, איך עשיתם את זה".

 

ואם הם היו מבקשים ממך, היית מוכר להם את זה?

 

משתהה. "לחברות עסקיות בטוח שלא. אבל כשמדובר בשמירת חוק, במלחמה בפשע, בסחר בילדים, בסמים - זה כבר לא אינטרס עסקי. ואם תבוא אליי מדינה דמוקרטית וחיובית, ותבקש להשתמש בזה, למשל למלחמה בטרור - מה אגיד להם, לא?"

 

בין אם הדבר הזה ייעשה או נעשה כבר, תשובה ברורה כמובן לא נקבל. כוכבי מביא את הדארקנט למיליוני צופים מהוגנים ברחבי העולם. ב־21 בינואר תעלה ברשת שואוטיים האמריקאית מיני־סדרה שיצר, 'דארק נט'. "הם הגיעו אלינו אחרי שהתרשמו מביצועי החברה, ויצרנו עבורם שמונה פרקים על תופעות ייחודיות שצמחו בדארקנט ועלו למעלה, אל החיים שלנו", הוא מספר. "תתפלאו, אני אדם הרבה יותר קיצוני ממה שאתם חושבים. והתזה שלי אומרת: אנחנו לא מבינים איך הטכנולוגיה משנה את חיינו. אנחנו בכלל לא בשליטה!"

 

הסדרה תעסוק בתופעות כמו חטיפות סייבר, כתות אונליין, התמכרויות לפורנו. הפרק הראשון למשל עוסק בביו־האקינג. חלוצי טכנולוגיה המשתמשים בדארקנט על מנת לשבור את המונופול של משאבי הביולוגיה. אנשים המאמצים טכנולוגיה חדשה - על גופם.

 

ביו־האקרית חביבה למראה מציגה השתלת צ'יפ חכם לגופה, ומסבירה: "שדרוג הגוף מאפשר לי לדבר בשפת המכונה". בינתיים הצ'יפ, בגודל גרגיר אורז, מאפשר לה לפתוח דלתות או לשלם בחנויות. היא מקרבת את היד לקורא כרטיסים, וצפצוף קטן מאותת שהאימות בוצע או התשלום התקבל. "אנחנו מכניסים טכנולוגיה לגוף שלנו והיא הופכת להיות חלק מאיתנו, היא מסבירה, "אני הופכת למעין מכשיר עם מספר סידורי. זה מרגש".

 

גיבור אחר של הפרק, פיראט בנפשו ובעינו בשם רוב, הוא במאי סרטי תעודה קנדי שאיבד את עינו השמאלית בילדותו והחליף אותה כיום במצלמה שיכולה לתעד את כל מה שהוא רואה. רוב הרגיש תמיד שהמצלמה שלו גוררת ממושאי הצילום שלו תגובות - ולמעשה משנה את המציאות שהוא מתעד. לכן הוא החליט להסתיר את המצלמה בתוך עינו החסרה, כדי שמי שנמצא מולו לא יידע שהוא מצלם ויתנהג בטבעיות - מה שהופך אותו לתחקירן החלומות של נגה ניר נאמן או אמנון לוי.

 

הפרק אודותיו פורט על תמה שמשותפת לסדרה כולה וגם לדבריו של כוכבי עצמו - הטכנולוגיה משנה אותנו, לא בטוח שלטובה, אבל עברנו את נקודת האל־חזור וזה לא בידינו. "יהיו השלכות לכך שכולם יצלמו את כולם כל הזמן. זה פולשני", אומר רוב, "איך זה ישפיע על החברה? אני לא יודע. אי־אפשר לעצור את זה. זה כבר מאוחר מדי".

 

כוכבי: "ומה שהדהים אותי, במיוחד כיהודי וכצאצא של ניצולי שואה, הוא שאותם אנשים במחנות רצו למחוק את הסימן שקועקע על היד שלהם, ולברוח החוצה - והאנשים האלה שמים על עצמם צ'יפ, כדי להיות מזוהים כל הזמן! הם נשאבים פנימה. וכולנו רצים פנימה. כולנו משתמשים בדברים שיזהו אותנו וישלטו בנו. וזה קורה במהירות מסחררת".

 

מה אתה רואה בטלוויזיה, אגב?

 

"אני לא צופה בטלוויזיה, רק בדיגיטל - שם אני רואה חדשות, ספורט, סדרות. 'מראה שחורה', 'שובר שורות', 'הג'ינקס'".

 

כוכבי לא מסתפק בפעילות של ווקטיב. הנגיעה בתרבות הפופ ובעולם הבידור מחברת אליו את מי שהפך בשנים האחרונות לחבר ושותף עסקי, ארי עמנואל, המגה־סוכן, שהקלישאה מספרת שעליו מבוססת הדמות של ארי גולד ב'הפמליה'. כוכבי מביא את הטכנולוגיה, עמנואל את המעורבות במאות אירועים המוניים - מרוצי מכוניות, תחרות טניס נחשקות, אירועי שבוע האופנה בערים המרכזיות בעולם יחד עם שורה של טאלנטים כמו ריהאנה, אדל ואלישיה קיז, ואפילו מותג גלובלי כמו תחרות מיס יוניברס, שרכש לא מזמן מאחד, דונלד טראמפ. השניים חברים כבר חמש שנים, היכרות דרך חברים משותפים.

 

המיזם המשותף שלהם נעזר בכלים אנליטיים להפקת מידע על פי תגובות הקהל. "המטרה היא לפרוש רשת של מצלמות וחיישנים שתנתח בזמן אמיתי את התנהגות המשתתפים באירועים הללו, כולל הקהל, ותייצר מהם תוכן שיגיע אלינו לנייד, במהלך האירוע ולאחריו. חלק מהחיישנים הללו יהיו מונחים על הכוכבים עצמם - זמרים, דוגמניות, נהגי מרוצים וספורטאים. נדע מה אתה רוצה לדעת, נדע מתי לדחוף לך תכנים בזמן אמת - ונשנה את הרגלי הצפייה שלך. באירועי ספורט, בקונצרטים, בידור, אופנה. ומכאן החיבור שלי עם ארי".

 

 

¥¥¥

 

כוכבי, 53, למד מזרחנות וערבית בתיכון, ואחרי השירות ב־8200 דווקא המשיך ללימודי ספרות והיסטוריה באוניברסיטה. למרות המשיכה להיסטוריה, התגלגל לעסקים. "הדבר הראשון היה חברת משחקים, בתקופת הפלופי־דיסק. אמרתי לעצמי, למה להשתמש במחשב רק לחשבון ולשפות? והמשחק הראשון שיצרנו היה היסטורי ויהודי, על יהודה המכבי. לתת לילד להיות חייל בצבא של יהודה המכבי, כמה זמן לוקח לו להגיע מבית חורון, מה הוא יכול לקחת בדרך, וכו'".

 

אחר כך הוא נכנס לעסקי הנדל"ן, תקשורת אופטית, ניהול ערים חכמות. "הכל על בסיס טכנולוגיה ישראלית", הוא מדגיש, "היינו בסין, תחזית שיטפונות בנהר הצהוב. וניהול תחבורה חכמה בסינגפור. ומערכות חכמות בהודו לטיפול בחומרים מסוכנים. ומדיה בגרמניה. וניהול משאבי מים בהולנד. היינו ב'אינטרנט של הדברים', לפני שקראו לו ככה". ב־2006 הקים את 'לוגי'ק', חברה טכנולוגית לאבטחה אזרחית שזכתה בחוזה ענק לאבטחת שדות הנפט ושדות התעופה של אחת ממדינות המפרץ הפרסי. "אי־אפשר לעבוד איתי בלי לדעת שאני ישראלי. איך הם סמכו דווקא על ישראלי? לא שאלתי מעולם. אולי זה משהו באישיות". עכשיו הוא מצהיר שביזנס לשם ביזנס כבר לא מושך אותו.

 

"מעניין אותי שאנשים יתחילו להסתכל על העולם בצורה יותר מורכבת. זה גם קשור למקום שהגענו ממנו, היהודים, עם החרדות שלנו, הצורך להבין דברים, הזהירות כלפי העתיד. זה הרעיון המקורי, ובאמת, לא תיארתי לעצמי שהוא גם יכול לעשות כל כך הרבה כסף".

 

אתה מאמין שאתה מייצג את העתיד של המדיה?

 

"לשם העולם הולך וככה המדיה תיראה: לייב־סטרים חדשני, שמופק על ידי אנשים שיושבים במשרד ומנתחים את כל העולם, בלי לצאת החוצה. אינפורמציה הרבה יותר איכותית ומדויקת מהמתחרים שלנו, ששולחים עיתונאים לכל מקום כדי לחפור. עוצמת החומרים שלנו פנומנלית והיא כבר מציפה את הרשת, בלי שתדעו על כך".