תמליל ההקלטה: "או שתשלם לי, או שאני אדפוק לך את הצורה"

None

שלום לך מר יניב בנדר, פעם היינו חברים, אתה זוכר את זה, אה? חברים כבר לא נהיה. אנשים כמוך אני דואג להרחיק מהחיים שלי ולא להחזיר.

 

בטח אתה שואל את עצמך למה אני פונה אליך. אז ככה, הכעס עליך מטריף אותי. לא עובר לי. אין יום שאני לא תופס את עצמי. מת מעצבים עליך, על הבגידה שלך, הגניבה שלך, על הכל.

 

בוא תיזכר, דובר בזמנו שכשאתה מכניס את מי שאתה מכניס, וממשיך לעבוד ולמכור מכשירים ברשת, אני מקבל את החלק שלי, גם כשאני לא אעבוד שם. התעלמת מזה, היה לך נוח שאני לא מדבר על זה, לא מצייץ על זה.

 

זה נגמר, יניב. או שתשלם לי את החלק שלי, לא הלוואה ולא בטיח, החלק שלי.. מכל מה שמכרת בכל החודשים האחרונים, מאז שאתה יודע מה... אני אעשה את זה הכי פשוט.. יש לך יום, יומיים, שלושה... לחשוב על זה, ובמידה שלא, אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה, בלי למצמץ, באמת, באמת־באמת זה לא ישתלם לך.

 

אני אדאג שרמי לא רק יזרוק אותך, הוא יתבע אותך על כל הנזקים שעשית לו בשנה האחרונה, שנה וחצי, ואתה יודע על מה אני מדבר. אין לי אלוהים, תכיר אותי, צד אחר שאולי לא הכרת.

 

אם אתה תוהה מה האינטרס שלי... שאולי אני יכול גם להיפגע, אני לא איפגע, מי שייפגע זה אתה, ובגדול. אז אם שנה חיית בסרט שמישהו שכח, לא זוכר, אז אני זוכר, יודע בדיוק מה מגיע לי, מה לקחת ממני ומה הייתי צריך לקבל, ואת זה אני דורש. אם יש לך שאלה אתה יכול להרים טלפון, אני יכול לדבר איתך, עם אלי, מי שאתה רוצה, אבל את המצב שבו אתה ממשיך להרוויח על הגב שלי ואני לא מקבל את החלק שלי, תשכח מהסיפור הזה, תשכח, פשוט תשכח.

 

תיזכר בכל התוכניות שהיו לנו ביחד, הן היו ביחד. בסוף הלכת ובגדת בי. אבל לכל בגידה יש מחיר. גם לי לקח זמן להתעורר לדרוש מה שמגיע לי, אבל נראה לי שהזמן הזה הגיע. תעשה את השיקול שלך, אני משני הצדדים אהיה מרוצה: אם תיתן לי את הכסף שמגיע לי אני אגיד תודה לאלוהים, ואם לא, אני פשוט אדפוק לך את הצורה, וגם זה יעשה לי טוב, אני מוכרח להודות.

 

אז תחשוב על זה טוב טוב ותודיע לי עד יום אחרי החג מה אתה מתכוון לעשות, לא תודיע ולא שום דבר.. אני מניח שאתה פשוט תצטרך להתרגל לחיים אחרים בזמן הקרוב.. יאללה, אחלה חג שיהיה לך.