פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
בפברואר 2004, כשהייתה בת 58, פונתה האישה למרכז ל"בני ציון" בעקבות שבץ מוחי, ונפטרה כשבוע לאחר מכן. ילדיה טענו לרשלנות של בית החולים, והגישו באמצעות עו"ד טלי טרייבנד תביעה לבית משפט השלום בעיר בטענה שהצוות נמנע מלתת לאמם טיפול סטנדרטי וחסך בדיקות ותרופות שיכולות היו למנוע את מותה.
הם הוסיפו שבית החולים פגע באוטונומיה של אמם ושלהם כשצירף אותה לניסוי בתרופה חדשה. לטענתם היא הוחתמה על טופס הסכמה כשהיא מבולבלת וקשורה, מבלי שהבינה על מה היא חותמת, ולמעשה לא נתנה "הסכמה מדעת" להשתתפותה בניסוי. לטענתם בית החולים היה צריך לקבל אישור מהאפוטרופוס שלה, ולכל הפחות ליידע אותם כילדיה.
בית החולים, באמצעות עו"ד אביגיל בהט, טען שהתנהלותו הייתה ללא רבב ומות המטופלת היה בלתי נמנע. בנוגע לניסוי הרפואי, טען בית החולים שכל פעולותיה נעשו בהסכמת המנוחה.
בית המשפט דחה את הטענה לרשלנות, אבל קיבל התביעה בנוגע לפגיעה באוטונומיה של המנוחה וילדיה, ופסק לטובתם פיצוי בסך 200 אלף שקל. בעקבות זאת הגישו שני הצדדים ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
השופטים יגאל גריל, בטינה טאובר וסארי ג'יוסי קיבלו את ערעור הילדים, ודחו את ערעור בית החולים.
לדעתם, בניסוי רפואי קיימת חובה מוגברת להבהיר לחולה את המשמעות של השתתפותו, כולל האפשרות שמדובר בפלצבו. ככל שמדובר בחולה מבולבל או חרדתי, שאין הסכמה של אפוטרופוס שלו, לא ניתן לקבל את הסכמתו כיוון שהיא אינה מושכלת. משכך, קבעו השופטים, צדק בית משפט השלום כשקבע פיצוי גבוה בעבור הפגיעה באוטונומיה.
לעניין רשלנות בית החולים סברו השופטים שהמדינה לא עמדה בנטל להוכיח שהמנוחה קיבלה את הטיפול התרופתי שהייתה צריכה לקבל, ולא בוצעו לה בדיקות חיוניות שייתכן שהיו משפרות את מצבה.
משכך, נקבע כי בית החולים התרשל, ועל בית משפט השלום לקבוע פיצויים גם עבור הנזקים שנגרמו.בית החולים ישלם לילדים שכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל.