בעקבות התקף הלב של פרס: מה קורה בלב, ומה עושים בצנתור

שמעון פרס פונה הבוקר לבית החולים תל השומר לאחר שחש כאבים בחזה. בדיקות הראו כי עבר התקף לב. בבית החולים עבר פרס צנתור. מה עושים במהלך הפרוצדורה ומה צפוי לנשיא המדינה לשעבר, בהמשך?

נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס הובהל הבוקר למרכז הרפואי שיבא בתל השומר, לאחר שחש כאבים בחזה. בדיקות ראשונות הראו חשש להתקף לב. הוא הועבר מיד מהיחידה לטיפול נמרץ לחדר הצנתורים, שם נפתח עורק חסום בלבו.

 

זה קרה הבוקר (ה') סמוך לשעה תשע, כאשר שמעון פרס הובהל בניידת טיפול נמרץ של מד"א למרכז הרפואי שיבא בשל תלונות על לחצים בחזה.

 

בשל החשש להתקף לב הוא עבר סדרה של בדיקות דם, ולאחר מכן הועבר לחדר הצנתורים שם התגלה עורק חסום בלבו. העורק נפתח, והוא הוחזר להמשך השגחה ביחידה לטיפול נמרץ לב, שם יישאר מספר ימים.

 

כך מתבצע צנתור. צפו:

 

   

קראו עוד:

שמעון פרס פונה בהכרה לשיבא

התקף לב: איך לזהות שזה קורה - ומה הטיפול?

 

למה זה קורה?

לחץ בחזה עלול להיגרם ממגוון סיבות כשהשכיחה בהן היא היצרות של העורקים הכליליים, אותם עורקים המזרימים דם לשריר הלב, המשאבה שפועלת ללא הפסקה. כל היצרות כזו מתבטאת בתחושת לחץ עז בחזה. אבל אין היא מעידה בהכרח על התקף לב.

 

לחץ בחזה, הוא תלונה חשובה מאוד, שרבים נוטים להתעלם ממנה. היא מעידה כאמור על חשש להתקף לב, בו עורק כלילי (קורונרי) המוביל דם עם חמצן ללב – נחסם. כאשר אין אספקה לשריר הלב, אותו איזור המוזן על ידי כלי הדם החסום – עובר מוות לצמיתות ופוגם בתפקוד המשאבה שלנו, היא הלב.

 

 

 

מדי שנה מטופלים בבתי החולים בישראל כ-10,000 ישראלים שלקו בהתקף לב. מבין אלה, שיעור התמותה נע בין חמישה עד שבעה אחוזים, שיעור תמותה בין הנמוכים בעולם. אלא שכאמור, כ-3,000 ישראלים נוספים נמנעים מלהגיע לבדיקה בבית החולים אף שהם לוקים בסימנים המוקדמים להתקף לב, ומתים בביתם.

 

פרופ' ויקטור גויטע, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בשיבא, אמר כי: "אחד הדברים החשובים ביותר בזמן התקף לב, זה הזמן שלוקח מחסימת העורק עד פתיחתו בחדר הצינתורים. ככל שהזמן קצר יותר הנזק קטן יותר לכן, יש חשיבות עצומה לאבחון מוקדם ומאחר ולא תמיד ניתן לעשות אבחנה מלאה, מספיק אם יש חשד חשוב להזמין אמבולנס ולהגיע מהר לבית החולים.

 

"חשוב לא לנסות להגיע באופן עצמאי אלא להיעזר בשירותי רפואה דחופה ניידים. בבית החולים שיבא כבר משנת 2001 כל החולים עם אוטם שריר הלב נלקחים לצנתור ראשוני ולשמחתי גישה זו מקיפה את כל בתי החולים בארץ".

 

מי נמצא בסיכון?

אנשים המצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב הם אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מעשנים, חולי סוכרת, הסובלים מיתר לחץ דם, וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.

 

כל אלה צריכים להיות במעקב רפואי, לעבור בדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה אחת לשנה ולשים לב במיוחד לסימנים המקדימים הדורשים בדיקה רפואית דחופה. ואלה הם: לחץ בחזה, העלול להקרין גם לכתפיים, לצוואר או לזרוע שמאל. הלחץ מסוכן במיוחד אם הוא מופיע גם במנוחה. אל הלחץ עשויים להתלוות גם זיעה קרה וקשיי נשימה.

 

איך מאבחנים?

כדי לאבחן התקף לב, יש צורך בשניים מתוך שלושת הממצאים הרפואיים הבאים: סימנים מקדימים לרוב דוגמת לחץ בחזה, תרשים אק"ג המעיד על התקף לב, ובדיקת אנזימים בדם. בבדיקה זו נמדדת רמתם של אנזימים המשתחררים לזרם הדם בזמן פציעה של שריר הלב כפי שמתרחש בעת התקף לב.

 

אנזימים אלה הקרויים CPK וטרופונין עולים לערכים גבוהים במיוחד בשיאו של התקף הלב ונשארים גבוהים זמן קצר לאחר האירוע.

 

במקרה כזה, מובהל החולה בדרך כלל לצנתור. בפעולה זו מוחדר צנתר דרך המיפשעה, ומאפשר לרופאים לבדוק את קוטר כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב, ואף להרחיב כלי דם שנחסמו.

 

מה עושים בזמן התקף לב?

בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב וקיים חשד להתקף לב, הזעיקו את מד"א בדחיפות ללא עיכוב. הורו לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו מבלי להתאמץ והמתינו להגעת צוות מד"א. אל תאפשרו לחולה לקום, גם לא לשירותים. כל תזוזה, עלולה להחמיר את התקף לב, אם אכן התרחש.