הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז עייפים: כן, זה נשמע אינטואיטיבי, אבל זו הפעם הראשונה שבה מחקר אכן מאשר כי הורים לילדי ADHD, סובלים מהפרעות שינה קשות. בבית החולים שיבא בתל השומר פיתחו שיטה בה מלמדים את ההורים לדבר ב"שפת הפרעת הקשב והריכוז", להפחית את החרדה והזעם בקרב הילדים, ולתקשר איתם טוב יותר.
עוד בערוץ הורים:
מתי לתת לילדים להתחיל לצפות בטלוויזיה?
הילד מכור למשחק מחשב, אמו החליטה להפתיעו ביום הולדת
"ילדים, היום נלמד על אמא ואמא"
המחקר החדש בוצע על ידי ד"ר יונתן קושניר, פסיכולוג קליני מהמרכז הרפואי שיבא והחוג לפסיכולוגיה במרכז הבין תחומי בהרצליה, בשיתוף ד"ר מרטין עפרון, מנהל מרפאת הקשב בתל השומר, פרופ' דורון גוטהלף, מנהל יחידת הפסיכיאטריה והחוקרת מור בר. במחקר נבדקו 70 הורים וילדיהם שקיבלו שאלונים אודות דרכי ההתנהלות בבית, חרדות, תסמיני הפרעות הקשב והריכוז ואיכות השינה.
"ילדים עם הפרעות קשב פעילים מאוד לפני השינה", מסביר ד"ר יונתן קושניר ראש צוות החוקרים. "הם מסרבים ללכת לישון, היפרים, מתרוצצים ועושים הכל כדי לדחות את השינה. ההורים מצידם צריכים להשתמש בכל מיני כלים כדי להוביל לפתרון, מה שגוזל מהם אנרגיות רבות, מתיש אותם, ופוגם בשינה שלהם".
"אנחנו מסבירים להורה שלא יצפה שהילד ישנה את ההתנהגות שלו, אלא שהוא ישנה את ההתנהלות שלו מול הילד", הוא מסביר. "למשל, הורים מאפשרים לילדים שלהם לישון במקומות שונים, מה שיוצר אצל הילד חוסר עקביות שהוא גם גורם מעורר. ההורים מאפשרים לילדים להשתמש במחשבים ואייפדים בלי הגבלה, לצפות בטלוויזיה לפני השינה".
בעיה נוספת מרכזית היא כשההורה מאפשר לילד לישון שלא במיטתו: "ילדים עם הפרעת קשב וריכוז חייבים הרבה פעמים נוכחות הורית כדי להירדם. יוצא מכך שההורה נשאר לישון ליד הילד או מאפשר לילד לישון אצלו בחדר. הדבר הזה הוא הרסני לשינת הילד, גורם לתלות בהורים ומגביר את כמות היקיצות בהמשך הלילה, הן של ההורה והן של הילד. ככל שהילד יהיה יותר תלוי בהוריו, כך הוא יתעורר במהלך הלילה יותר".
ד"ר קושניר מסביר לדוגמה, שאם הילד משתולל וזורק חפצים, ההורה לומד שלא להגיב בזמן האירוע – אלא אם הילד מסכן את עצמו או אחרים. "זה לא אומר להתעלם" הוא מסביר, "אלא תגובה לאירוע במצב שבו ההורה יותר רגוע והילד יותר רגוע".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"במקום לצרוח על הילד שיירדם בדיוק בתשע, אנחנו מלמדים את ההורים להציב גבולות. לומר כבר בשעה חמש בערב – ממש חשוב לי שתירדם בדיוק בתשע. אם הילד מסרב, תציבו בפניו עובדה – שמחר אין אינטרנט בבית.
"הילד לומד שזו היתה בחירה שלו לא להירדם בתשע, ולא לזכות באינטרנט למחרת. העברת מסרים עקביים, רגועים, לפני הפיצוץ או אחריו ולא בזמן ההסלמה, יוצרת שפה אחרת לגמרי בהתנהלות שמאפשרים לילד לפתח ברקסים בצורה לא אלימה".