"גם הילדים של דפנה יוכלו לשוב ולשמוח"

הרצח של דפנה מאיר ז"ל הציף אצלו זיכרונות כואבים • כעת מבקש ישי אונגר, שהוריו נרצחו בפיגוע לפני 20 שנה, לחזק את ידיהם של ילדיה

הפיגוע האכזרי בעתניאל בתחילת השבוע שבו נרצחה בפתח ביתה דפנה מאיר ז"ל השיב את ישי אונגר לרגעי הצער מלפני 20 שנה כשהוריו, ירון ואפרת ז"ל, נרצחו גם כן בידי מחבלים.

 

"היינו בדרך חזרה מחתונה כשמחבלים עקפו את המכונית שלנו וירו 50 כדורים. הוריי נהרגו, ואני, שהייתי תינוק בן 10 חודשים וישבתי מאחורי אמי, ניצלתי בנס", נזכר אונגר, כיום בן 20. הוא ואחיו דביר אומצו בידי סבא וסבתא שלהם, הרב אורי ויהודית דסברג.

 

הפיגוע השבוע הציף אצלו זיכרונות כואבים ועורר שותפות גורל עם ששת ילדיה של מאיר שהתייתמו.

 

"אני לא יודע מה הפסדתי כשהוריי נרצחו, אבל לא הייתי מחליף את החיים שלי עם אף אחד. היו הרבה סיפורים על אבא ואמא, אבל העצב על המוות לא היה נוכח בבית", אמר ישי. "אין שתי אבלויות שוות. כל אחד מתאבל אחרת. זה תלוי בקשר עם הנפטר, במצב הנפשי ובנסיבות. קשה לי לספר על האבל, כי אף פעם לא התאבלתי. אבל אני כואב את כאבם של הילדים שעתה איבדו את הוריהם".

 

בפיו היה גם מסר מעודד: "מהמקום שלי אני אומר להם שבעתיד יוכלו לחיות חיים טובים ושמחים, אם הם רק יידעו לקבל את המציאות כמו שהיא ולמצוא את הטוב". על אף הכאב הרב, סיפר ישי כי התנחם במשפחה מחבקת. "לכל אחד יש את הסיפור שלו, וכל אחד צריך למצוא את הנקודות הטובות שיעזרו לו להתגבר על האבל".

 

בתוך כך ערך אתמול הנשיא ראובן ריבלין ביקור ניחומים בבית משפחת מאיר וחיבק את בעלה של דפנה, נתן, ואת ילדיה. הנשיא שיבח את בתה הבכורה, רננה, על ההספד המרגש שנשאה בהלוויית אמה ואמר: "דפנה ומעשיה היו מלאי אהבה לאדם כאדם. העם שלנו יזכור את דפנה בזכות מעשיה".