מדריך התרופות בהיריון: מה מותר וממה להיזהר?

גם אם ההיריון הולך חלק, בתשעת החודשים שבהם צומח העובר ברחם את עלולה לסבול מכאבים, ממיחושים, מבעיות עיכול, מהפרעות נפשיות ומצרות אחרות. עם זאת, לא בכל תרופה מותר לך להשתמש. אילו תרופות עלולות לסכן אותן ואת העובר, ואילו בטוחות? המדריך המלא

"היריון זו לא מחלה", כך קובע המשפט המיתולוגי של הגינקולוגים. אבל בזמן שהעובר שלך צומח בבטן את חווה שגרת חיים שכוללת בעיות רפואיות שונות, מכאבים ובעיות עיכול ועד קוצר נשימה, תגובות אלרגיות ואפילו הפרעות נפשיות.

 

חלק מהתרופות שעוזרות להילחם בבעיות האלה בטוחות לחלוטין גם במהלך ההיריון, אבל אחרות עלולות לגרום למומים מולדים או לסכן את מהלך ההיריון עצמו. המדריך הבא מציג בפניכן את קבוצות התרופות השכיחות ואת מידת בטיחותן – על סמך הספרות הרפואית והמלצות האיגודים ברחבי העולם.

 

קיראו עוד

לקראת החורף: איזה תרופות מותר לך במהלך ההריון?

המדריך המלא: כל מה שמותר ואסור לעשות בהריון

 

בכל מקרה, מומלץ להיוועץ ברופא המטפל, או במרכז לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות, לפני נטילת כל תרופה.

 

צפו בתקציר הכתבה:

 

 

בחילות והקאות

אלה מופיעות אצל כ־60% מהנשים ההרות. הבעיה שכיחה בעיקר בתחילת ההיריון: עד השבוע ה־13. על פי השערות, הורמון ההיריון HCG הוא שגורם לתופעה. כמות ההורמון עולה מתחילת ההיריון ומכפילה את רמתה כל 24 עד 48 שעות, עד לשיא סביב השבוע ה־13, שאחריו רמתו צונחת.

 

הטיפול הכי חשוב הוא שתייה מרובה, שכן התייבשות עלולה לגרום ליצירת תוצרי פירוק כימיים בגוף, שעלולים להזיק לעובר. נשים שלא מסוגלות לשתות זקוקות לאשפוז ולעירוי נוזלים. אם ההקאות מרובות יש לעבור בדיקות דם שכוללות תפקודי כבד ומלחים.

 

מה מותר:

• פראמין: בעבר עלו חששות מפני השימוש בתרופה זו, אולם מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי היא בטוחה גם בהיריון.
• דיקלקטין: מכילה שילוב של דוקסילאמין וויטמין B6. נחשבת יעילה, ובטיחותה הוכחה באלפי נשים בעולם.
• סטרון (גרניסטרון): תרופה רבת עוצמה, המותרת לשימוש רק לאחר הערכת רופא הנשים משום שאין די ניסיון בטיפול בה בנשים בהיריון, אף שמחקרים בבעלי חיים הראו כי היא אינה טרטוגנית (אינה גורמת למומים מולדים).
• תרופות טבעיות: ג'ינג'ר או ויטמין B6 עשויים להקל על התופעה. הם נמכרים כתוספי מזון טבעיים. תוסף אחר, סיקריד, מותר אף הוא.

 

כאבי ראש וחום

מיגרנות וכאבי ראש הם אחת הבעיות השכיחות ביותר בהיריון. הסיבות לכך הן מיעוט בצריכת נוזלים ושינויים הורמונליים. אף שבמרבית המקרים התופעה לא מסוכנת, הרי שבמקרים נדירים סיבוך שקרוי רעלת היריון, שמסכן את האם ואת העובר, עלול להתבטא בכאבי ראש כסימן מקדים. כאבי ראש עלולים להיות סימן גם לבעיות אחרות כמו גלאוקומה ויתר לחץ דם.

 

הטיפול העיקרי בכאבי הראש הוא משככי כאבים, אלא שחלק מהם אסורים במהלך ההיריון. לפני השימוש כדאי להיוועץ ברופא המטפל, ובאופן כללי להעדיף מנוחה או שיטות של רפואה משלימה לפני השימוש בתרופות.

 

מה מותר:

• אקמול: אף שהתרופה עוברת בשליה, היא איננה טרטוגנית ונחשבת תרופת הבחירה להורדת חום ושיכוך כאבים.
• אספירין: ככלל, היא נחשבת לבטוחה וניתנת גם לנשים עם עבר של הפלות חוזרות. שימוש בתרופה בסמוך ללידה במינון גבוה עלול להיות בעייתי, לגרום לסגירה מוקדמת של הצינור העורקני, לפגוע בתפקודי הקרישה ולהוביל לדימום לאחר הלידה. עם זאת, שימוש באספירין במינון נמוך איננו בעייתי.

 

מה אסור:

• איבופרופן (נורופן): התרופה אסורה לשימוש במהלך ההיריון, במיוחד בשליש הראשון ובשליש האחרון, מכיוון שהיא עלולה לעכב את תהליך הלידה. בנוסף, לנורופן יש השפעה שלילית על מערכת הלב ועל כלי הדם של העובר.
• אופטלגין: אף שהיא אחת התרופות השכיחות ביותר, בטיחותה בהיריון לא הוכחה. השימוש באופטלגין מותר כפי הנראה – אך יש להיוועץ ברופא הנשים. הרופאים לרוב ממליצים להימנע משימוש ממושך וממינון גבוה בתקופת ההיריון, במיוחד בשליש הראשון.
• תרופות מקבוצת הטריפטנים: נחשבות יעילות בעת התקפי מיגרנה, אלא שאין נתונים לגבי השפעתן על העובר. מומלץ להימנע משימוש בתרופה אלא אם כן השימוש הכרחי.

 

 

כאבי גב

כאבי גב תחתון שכיחים בהיריון לאור השינוי בעומס על עמוד השדרה. ברוב המקרים מופיעים הכאבים אחרי עמידה או שכיבה ממושכות ומוחמרים עם גדילתה של הבטן.

 

מה מותר: אקמול

תרופות אחרות אפשריות רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.

 

מה אסור:

• וולטרן: אינה מותרת לשימוש ללא אישור רופא. התרופה עוברת לשליה ואסורה לשימוש בעיקר בשליש הראשון ובשליש השלישי להיריון.
• אינדומד (אינדומתאצין): עלולה לגרום למומים בתינוק המתפתח, ונטילתה בשלב מתקדם בהיריון עלולה להאריך את משך זמן הלידה.
• טיפול בחום: קומפרסים חמים, אמבטיות חמות או סאונה אסורים מאחר שחשיפה לחום עלולה לגרום להצטברות חלבונים לא רצויים שמזיקים לעובר. לא רצוי גם שימוש בחגורות גב, ראשית משום שזה לא עוזר, ושנית מכיוון שהן מפעילות על הבטן לחץ שעלול להפריע לגדילתו התקינה של העובר.

 

דלקות בדרכי השתן

בעיה שכיחה בנשים בכלל, ובנשים הרות בפרט. הסיבה היא שאצל נשים השופכה קצרה יותר ונמצאת סמוך לנרתיק, שדרכו עלול לעלות זיהום שעובר דרך השופכה לשלפוחית השתן ועד הכליות. בנוסף, בהיריון יש עצירת שתן בשל השפעת ההורמונים, בעיקר הפרוגסטרון הגבוה.

 

זיהום בדרכי השתן חייב להיות מטופל מיידית בהיריון. אי־טיפול עלול לגרום לזיהום בכליות (פיילונפריטיס),‬ שכרוך בשיעור גבוה יותר של לידות מוקדמות וסיבוכים קשים, כולל מצוקת נשימה בעובר. גם בנשים ללא תסמינים קלאסיים של הזיהום (השתנה תכופה, צריבה, חום, צמרמורות),‬ אם מתגלה אצלן תרבית שתן חיובית, יש לטפל באנטיביוטיקה במהלך ההיריון. ‬‬‬‬‬‬

 

הגורם השכיח ביותר לדלקות בדרכי השתן הוא החיידק אי־קולי, אך גם החיידק סטרפטוקוקוס B (שמוכר גם בשם GBS)‬ עלול לגרום לזיהום, והוא מחייב מתן אנטיביוטיקה בלידה עצמה כדי למנוע הדבקה של העובר במהלכה. ‬‬‬מהספרות הרפואית עולה שהחיידק GBS נמצא לא רק בשתן, אלא גם בצוואר הרחם. מסיבה זו חייבת ההרה לקבל טיפול אנטיביוטי עם הזיהוי, אבל גם במהלך הלידה. החיידק מסכן את העובר ועלול לגרום לו דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ובמקרים נדירים אף מוות.

 

• מה מותר: יש לא מעט אנטיביוטיקות מוכרות שמותרות בזמן ההיריון, למשל אוגמנטין, מוקסיפן, רפאפן, זינאט, מקרודנטין ועוד.
• מה אסור: ישנן קבוצות של אנטיביוטיקות שאסורות בהיריון, למשל טטרציקלין, ולכן יש להיוועץ עם רופא הנשים לפני השימוש (וממילא תרופות אנטיביוטיות אינן ניתנות ללא מרשם רופא).

 

אסתמה

שליש מהנשים שסובלות מאסתמה חשות דווקא הקלה בהיריון, כשליש נותרות עם אותם התקפים, ואצל שליש חלה החמרה.

 

• מה מותר: ככלל, אם האישה נוטלת תכשירים נגד אסתמה, כולל ונטולין (סלבוטמול) וארובנט (איפראטרופיום ברומיד), יש להמשיך בטיפול הזה לכל אורך ההיריון, כמובן לפי המלצות הרופא המטפל. זאת מאחר שנזק של התקף אסתמטי חמור יותר במהלך ההיריון מאשר הנזק המינימלי שהתרופות האלה עלולות לגרום. גם חולות שמטופלות בתרופות סטרואידיות צריכות להמשיך את הטיפול ולא להפסיק אותו על דעת עצמן.

 

יתר לחץ דם

ערכי לחץ דם של מעל 140/90 נחשבים יתר לחץ דם כרוני בהיריון. כשהמדדים עולים אחרי השבוע ה־20, יש לבדוק האם נוצר חלבון בשתן. אם כן, זוהי רעלת היריון. אם לא, זהו יתר לחץ דם "רגיל", שגם בו יש לטפל. ואגב, בתהליך כדאי להתחיל עוד לפני ההיריון אם הבעיה קיימת כבר אז. יש לא מעט טיפולים מותרים, אך יש גם טיפולים שאסורים בהיריון.

 

מה מותר:

• אלדומין (מתילדופה): תרופה ותיקה, שנבדקה הן בבעלי חיים והן בבני אדם. אין אומנם די מחקרים בדבר השפעתה על עוברים כשהיא ניטלת בשליש הראשון להיריון, אך היא נחשבת לבטוחה.
•  תרופות חוסמות רצפטורים מסוג בטא: קבוצת תרופות שכיחה בהיריון, אף על פי שחלק מהתרופות ששייכות אליה נמצאו קשורות לעיכוב גדילה בעובר, כמו פרופנולול (דרלין) – אך לא למומים. התרופה מטופרולול עוברת דרך השליה, אך בריכוזים נמוכים ביותר. במחקרים שנעשו בנשים הרות שטופלו בתרופה הזו לא דווח על מומים או על נזק כלשהו לעובר וליילוד. עם זאת, נטילת תרופות אלה צריכה להתבצע באישור רופא הנשים.
• חוסמי תעלות סידן: שייכים לקטגוריית סיכון C (מתוך חמש דרגות), מה שאומר שרובם נבדקו על חיות מעבדה והתגלו כבעייתיים לעוברים. אין מידע בנוגע לנשים הרות. הן יינתנו רק כשפוטנציאל התועלת עולה על הסיכון לנזק.

• ניפדיפין: תרופה שכיחה לשימוש, המשמשת גם למניעת צירים מוקדמים. גם היא שייכת לקבוצה C.

 

מה אסור:

• מעכבי ה־ACE (Angiotensin Converting Enzyme): בין אלה נמצאת, למשל, קפטופריל. הן נחשבות טרטוגניות, וחל איסור על השימוש בהן בהיריון. על כן כל אישה עם יתר לחץ דם שמשתמשת בהן ומתכננת היריון צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שינוי הטיפול התרופתי.

 

דיכאון

בעבר סברו שהורמוני ההיריון מגינים על האישה מפני דיכאון, אך היום סבורים חוקרים שזה לא נכון. על פי ההערכות, כ־20%‬ מהנשים ההרות סובלות מדיכאון, אף שההיריון עצמו לא מחמיר אותו.‬‬‬

הטיפול בדיכאון חשוב במהלך ההיריון מכיוון שאישה שסובלת מדיכאון לא דואגת לבריאותה, לא צורכת מזונות בריאותיים שמספיקים לשגשוגו של העובר ועלולה להמשיך בהרגלים כמו עישון ושתיית אלכוהול. מסיבה זאת קובעים המומחים נחרצות שגם בהיריון יש להמשיך בטיפול התרופתי נגד דיכאון.

 

הפסקה של נטילת נוגדי דיכאון במהלך ההיריון מגבירה פי 5 את הסיכון לחזרת הדיכאון בהשוואה לנשים שנוטלות את התרופות ברציפות. הפסקה פתאומית של נטילת נוגדי הדיכאון גורמת גם לתסמינים רבים אחרים ובהם כאבי ראש, בחילות והקאות, צמרמורות, עייפות, נדודי שינה וסיוטי לילה. יש לדון עם הרופא המטפל ביתרונות ובחסרונות של המשך טיפול מול הפסקתו.

 

מה מותר:

• אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט, טריפטל): כמה דיווחים קשרו בעבר את השימוש בתרופה למומים מולדים בעובר, ובמיוחד למומי גפיים, אך מחקרים חדשים יותר מצאו שהתרופה בטוחה במהלך ההיריון.

חלק מהתרופות מקבוצת SSRI: בקבוצה זו נכללות פלואוקסטין (פרוזאק, פלוטין, פריזמה) וסרטראלין (זולופט, לוסרטל, סרנדה, וסרטרלין טבע). נחשבות בטוחות יחסית, אף שקיים חשש ממומי לב בעובר ומתסמונת גמילה, ויש דיווחים נדירים על יתר לחץ דם ריאתי בעובר במחצית השנייה של ההיריון. לכן נטילתן תיעשה רק לאחר אישור מהרופא המטפל. יילודים לאמהות שנטלו נוגדי דיכאון, ובפרט בטרימסטר האחרון, נשארים בבית החולים בהשגחה למשך כמה ימים מכיוון שהעובר עלול ללקות בתסמיני גמילה חולפים, כמו אי־שקט.

 

• מה אסור: חלק מהתרופות מקבוצת SSRI: התרופה המרכזית שהועלה חשש לגבי האפקט השלילי שלה על מומי לב בעוברים היא פרוקסיטין (סרוקסט פקסט, פארוטין).

 

 

חיסונים

אין כל הוכחה לכך שנשים הרות שחוסנו סיכנו את עובריהן. היתרון של קבלת חיסונים עולה בעשרות מונים על הסיכון התיאורטי לעובר. עם זאת, באופן כללי חיסון חי מוחלש שמכיל חלקיקי נגיף אסור במהלך ההיריון. אלה המלצות המרכז לבקרת מחלות בארה"ב בנוגע לחיסונים השכיחים:

• הפטיטיס A‬: בטיחות החיסון לא נקבעה. עם זאת, למרות שהחיסון מיוצר מנגיף מוחלש הסיכון בהיריון נמוך מאוד, ולפיכך, כשעולה חשד לחשיפה לנגיף מומלץ לחסן. ‬‬‬
• הפטיטיס B‬: מותר לחסן בהיריון, במיוחד בקבוצות סיכון (יחסי מין עם בני זוג מרובים בחצי השנה האחרונה, מחלות מין שאירעה לאחרונה, שימוש בסמים או בן זוג נשא הפטיטיס. (B‬‬‬‬‬‬‬‬
• שפעת: נשים בהיריון נמצאות בקבוצת סיכון לחלות בשפעת קשה. קיימת חשיבות רבה לאישה בהיריון לקבל חיסון זה. אישה שחוסנה נגד שפעת בזמן ההיריון למעשה מחסנת גם את עצמה וגם את העובר. לכן, החיסון מומלץ בחום בייחוד בהיריון.
• טטנוס: מותר ומומלץ בהיריון למי שלא התחסנה בעשר השנים האחרונות וסובלת מחבלה או מחתך מדמם.
• כלבת: מותר לחסן נשים שנחשפו לחיה נגועה בכלבת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
• אבעבועות רוח: בטיחות החיסון בהיריון לא נקבעה, ולכן מומלץ לנשים שלא להתחסן בתקופה זו. נשים שאצלן עלה חשד לחשיפה לנגיף הווריסלה, שגורם לאבעבועות רוח, צריכות לקבל את החיסון הסביל VZIG, שמכיל נוגדנים לנגיף וריסלה זוסטר.
• חצבת חזרת ואדמת: בטיחות החיסונים לא נקבעה, ומאחר שמדובר בנגיף חי מוחלש, הם הללו אינם מומלצים במהלך ההיריון.
• שעלת: כיום מומלץ לתת חיסון לכלל הנשים ההרות בשבועות 36-27 עקב עלייה בתחלואה בארץ ובעולם. מתן החיסון לאישה בהיריון יגן על היילוד ־ הן על ידי העברת נוגדנים נגד שעלת מהאם דרך השליה, והן על ידי הגנה על האם מפני שעלת. יש לציין כי החיסון נגד שעלת ניתן בשילוב עם חיסון נגד דיפתריה ונגד טטנוס.
• חיסון נגד נגיף הפפילומה: חיסון זה מומלץ לנשים בגילים 45-9 שאינן בהיריון. הוא איננו כולל נגיף חי מוחלש, אך אינו מומלץ לנשים הרות מכיוון שבטיחותו עבורן טרם הוכחה (החיסון עדיין חדש יחסית).

תרופות נוספות העלולות לפגוע בעובר:

• קומאדין: תרופה המעכבת ויטמין K, שמשתתף בתהליך קרישת הדם. שימוש בתרופה במהלך ההיריון עלול לגרום לפגיעה בעצמות, פגיעה בהתפתחות סחוס האף, קיצור האצבעות ופיגור. התרופה מסוכנת ביותר בשבועות 6 עד 8 להיריון.
• ויטמין A: צריכתו בכמויות גדולות דרך הפה עלולה לגרום למומים קשים ביותר ולפיגור שכלי. לכן, יש להימנע מתרופות המכילות נגזרות של הוויטמין, כולל מולטי־ויטמין.
• אסטרוגן ופרוגסטרון: עלולים לגרום למומי לב, ליקויים במבנה החוליות ולמומים בכליות, בעצמות, בקנה הנשימה ובפי הטבעת של העובר.
• אמינופטרין: תרופה לטיפול בסרטן הפועלת במנגנון של עיכוב חומצה פולית. התרופה עלולה לגרום לפגיעה מוחית, קיצור גפיים, חוסר אצבעות ופיגור שכלי.