מדובר בהרחבה משמעותית של סמכויות המשטרה לערוך חיפוש גופני על אדם שקיים חשש כי הוא עומד לנקוט אלימות כלשהי. החוק עורר ביקורת קשה באופוזיציה, שטענה כי הוא פוגע בזכויות אדם ומאפשר להיטפל לקבוצות מסוימות באוכלוסייה בגלל חזות חיצונית וללא קשר לאם הייתה כוונה לבצע מעשה אלימות.
"יש קונסנזוס כמעט מלא ביחס למניעת פעולות טרור", אמרה בדיון ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), "ויש התנגדות לגבי יכולת המשטרה לחפש על נוער וצעירים מתוך נוהג מקובל שרואים שנים, יהיה פרופיילינג ואז ייטפלו לערבים, אתיופים, בעלי חזות מזרחית ואז רוסים".
מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "הוועדה בראשותי שינתה את החוק באופן משמעותי ואני שמח שדרישתי לחשד סביר התקבלה על ידי הגורמים השונים. הצלחנו להרחיב את יכולת המשטרה לערוך חיפוש ובכך שינינו דרמטית את יכולתה לפעול".
יו"ר הוועדה הוסיף כי "מצאנו פשרה שלפיה מצד אחד אנחנו נותנים כוח למשטרה להילחם באלימות ומצד שני שומרים על כבוד האדם ולכן לא ייערך חיפוש אלא אם יש חשד לנשיאת נשק. ההצעה בקריאה הראשונה דיברה על יכולת המשטרה לערוך חיפוש בלי חשד סביר".
ח"כ סלומינסקי הוסיף כי הנוסח שעבר מאפשר שמירה על כבוד האדם ומאפשר למשטרה לעשות את העבודה. לדבריו, "הוועדה הידקה את הבקרה ביחס לחיפוש הביטחוני והוסיפה דרישה של 'חשד סביר' למעשה אלימות לצורך החיפוש הפלילי".