פועל נפל בנתיבי איילון. הפיצוי: 730 אלף שקל

ביום הראשון לעבודתו על מסילת הרכבת באזור חולון נפל העובד ונפצע בזמן יציקת גג למנהרה. ביהמ"ש קבע שהמעסיקות התרשלו בשמירה על בטיחותו

עו"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי פורסם: 01.02.16, 08:33

בית משפט השלום בעפולה קבע לאחרונה שחברת נתיבי איילון וחברה קבלנית שעסקה בעשור שעבר בהקמת מסילת הרכבת באזור חולון ישלמו 470 אלף שקל לפועל שנפל ונפצע במהלך עבודה על מנהרה. בית המשפט קבע שהתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של החברות, והסכום יתווסף לכ-260 אלף שקל שקיבל מהביטוח הלאומי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לפני כתשע שנים החל התובע, כיום בן 29, לעבוד כעוזר טפסן בחברת "י.ב. יובל יובל והנדסה", ששימשה קבלנית משנה מטעם חברת "מלרג הנדסה" בפרויקט לסלילת מסילת הרכבת בנתיבי איילון, סמוך לצומת חולון. כבר ביומו הראשון לעבודה הוא עבר תאונה שבמסגרתה נפל ארצה מגובה של שישה מטרים. הוא פונה לבית החולים, שם אובחן עם שברים באגן וברגל שמאל. לאחר אשפוזו הוא הועבר לשיקום בן חודשיים בבית חולים "לוינשטיין".

 

התאונה, שנחקרה במשטרה, הובילה להגשת כתבי אישום נגד המעורבים, וההליך הפלילי הסתיים בהרשעתם של מהנדס ומנהל העבודה מטעם "יובל הנדסה" ומטעם "מלרג הנדסה", שנמצאו אשמים בגרימת חבלה ברשלנות. ב-2010 הוא תבע פיצויים מהקבלניות ומחברת "נתיבי איילון". לטענתו, הן התרשלו בכך שלא דאגו לשיטת עבודה בטוחה וגם לא להתקנת אמצעי עלייה וירידה ראויים מהפיגומים.

 

הנתבעות הכחישו את נסיבות התאונה ואופן התרחשותה. לטענתן, התובע עבד ביציקת גג של מנהרה, אך בעוד יתר העובדים ירדו למנהרה באמצעות סולם מיוחד שיועד לכך, הוא החליט על דעת עצמו לקצר את הדרך, וירד באמצעות סולם מאולתר שהורכב ממוטות ומתבניות יציקה.

 

הן עמדו על כך שהתובע הספיק לעבור הדרכת בטיחות, וביקשו לייחס לו אחריות משמעותית לנזקיו, מהטעם שמדובר בעובד מיומן שעסק בטפסנות זמן רב לפני התאונה, והיה מודע לכל הסיכונים הכרוכים בעבודה.

 

נפצע בתחילת דרכו

השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד האמינה לעדותו של התובע, שגם תאמה למסמכי האשפוז וטפסי הביטוח הלאומי שהציג. היא דחתה את גרסת הנתבעות, שלא הצליחו להוכיח אותה בין היתר משום שלא זימנו לעדות את העובדים שנכחו באתר הבנייה בזמן התאונה. נקבע שהתאונה נגרמה עקב התרשלותן של הנתבעות, שלא סיפקו לתובע "אמצעי ירידה ועלייה נאותים", ולכן הן אחראיות לנזקיו.

 

השופטת סירבה להטיל על התובע אשם תורם מוחלט לגרימת התאונה, אם כי סברה שבשל ניסיונו בעבודה והציפייה שיפעיל שיקול דעת לפני שהוא יורד לתוך מנהרה, יש להטיל עליו 15% אחריות לתאונה.

 

באשר לנזקים ציינה השופטת כי מאז התאונה הפסיק התובע הפסיק לעבוד בעבודות כפיים, ובהתחשב בכך שמדובר בצעיר שנמצא בתחילת דרכו המקצועית, ייתכן שמגבלותיו יקשו עליו לעבוד בעתיד.

 

נזקיו של התובע, בהם אובדן שכר, כאב וסבל והפסדי פנסיה, נקבעו בהתאם להערכות מומחים על 729 אלף שקל. לאחר ניכוי אחריותו התורמת והסכומים שקיבל מביטוח לאומי, הורתה השופטת לנתבעות לשלם לו 469,650 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.