לרגל שנת הקוף: ביקור בביה"ס לקופים בסין

שנת הקוף שהחלה היום בסין היא הזדמנות שיווקית אדירה לענף מופעי הקופים המפוקפק, מסורת של מאות שנים שם. קופים מנגנים על תופים, רוקדים ואלס ופותרים שאלות במתמטיקה, אבל אז חוזרים לכלוב הבטון - ופעילי בעלי החיים ההולכים ומתרבים רוצים לגאול אותם מהייסורים

קופי מקק קופצים ומסתובבים באוויר ופותרים שאלות במתמטיקה מול קהל של ילדים צורחים ומלאי התלהבות בבית הספר הסיני לקופים, שם המאמנים מלמדים אותם לרקוד ואלס ולנגן בתופים. בהופעות שבהן משתתפים קופים – חיה פופולרית בסין וברחבי אסיה – צופים גידול בביקוש בעקבות שנת הקוף שהחלה היום (ד'). מנגד, הם מתמודדים עם ביקורת גוברת מצד סינים שדואגים לרווחתן של החיות.

 

"זה כמו בית ספר לבני אדם – אבל עם קופים", אומר טקשי סומה, מנהלו היפני של המתקן, הנמצא בגן חיות בדונגיינג, במחוז שנדונג שבמזרח סין. הוא מפקח על 12 קופים שבאים במקור מהרים מושלגים ליד טוקיו ומקבלים הדרכה אחד-על-אחד מהמאמנים בבית הספר. "צורת האימון הזו היא הראשונה מסוגה בסין", הוא מתגאה.

בעוד סומה מדבר, אנשי הצוות מלבישים את הקופים בבגדים צבעוניים ומובילים אותם לבמה. ארבעה מהקופים מאומנים לחקות להקת רוק, ומובלים על-ידי קוף העונד עניבת פרפר אדומה ומחזיק מיקרופון צעצוע ורוד. אלא שהחזרה מסתיימת עם קוף אחד שמסתלק בהליכת ידיים מערכת התופים המיניאטורית אחרי כמה נקישות עדינות, וקופה אחרת שמטיחה ברצפה את הגיטרה מפלסטיק שלה. "הקופים שלנו לא ממש מקשיבים לנו. אבל זה מה שמצחיק בזה. קופים מתנהגים באופן טבעי, הם פשוט עצמם".

 

להופעות מהסוג הזה יש היסטוריה בת מאות שנים בסין, וכיום במדינה אפשר להיתקל לעתים קרובות בקופים שמופיעים בירידים, שם הם תופסים סכינים ורוכבים על אופניים. בעקבות הצמיחה הכלכלית שידעה סין, מספר ההופעות רק גדל. יותר מ-12 גני חיות ברחבי המדינה מציעים עכשיו הופעות של קופים.

בסין לא קיים חוק המגן על זנים שאינם בסכנת הכחדה, אבל התנועה ההולכת ומתחזקת למען זכויות בעלי החיים בסין מותחת ביקורת נוקבת על ההופעות האלה, וטוענת כי הן אכזריות. הטענות שלה זכו לגיבוי ב-2013, בעקבות הפצתו של סרטון וידאו שבו נראה דוב נושך ושורט קוף אחרי שהשניים נפלו מהאופניים שלהם במופע "האולימפיאדה לחיות" בשנגחאי שבמזרח סין. אחד מחברי הסגל בגן החיות ינגג'יאפינג בעיר צ'ונגפינג סיפר שהופעות של קופים בוטלו השנה בגלל תלונות על האכזריות שממנה סובלים בהן הקופים.

 

בבית הספר לקופים דונגיינג, הקופים ישנים בכלובי בטון חשופים, ולעתים הם סופגים מכות קלות מהמאמנים שלהם. המנהל סומה מודה: "אני לא חושב שקופים אוהבים את בית הספר". אבל הביקורת לא מרתיעה את המשקיעים: כמעט 19 מיליון יואן (כ-2.9 מיליון דולר) הושקעו בבית הספר לדברי שיאו ג'ינגשיה, נשיאת ממשלת המחוז שזוכה לגיבוי מאגודת הידידות סין-יפן. זו שותפות עם להקת "ניקו סארו גונדן" היפנית, שהחיות שלה מככבות דרך קבע בתוכניות טלוויזיה ביפן. "אנחנו מקווים למשוך קהל מכל רחבי סין", אמרה שיאו, בעוד הקופים מובלים לנגד עיניה ברצועות. "אנחנו רוצים לנצל את שנת הקוף לצורכי פרסום – זו תהיה שנה של קידום".

קהל של כמה עשרות ילדים והוריהם התאסף מחוץ לבניין התיאטרון כשעה לפני תחילת ההצגה – נטמע בין הקופים שלבשו חיתולים עם חור בשביל הזנב. "אמא, ראיתי קופים! ראיתי סון ווקונג", צועק ז'או ייזי בן השלוש, כשכוונתו לגיבור הסיפור הסיני הקלאסי "המסע למערב". סון חיזק את תדמיתם של הקופים בסין כשובבים – אבל גם כאהובים.

 

נקודת השיא של הצגת אחר הצהריים בבית הספר לקופים הייתה "שיעור מתמטיקה" לקופים – שישבו מאחורי שולחנות קטנטנים,

לבושים בתלבושת אחידה. הם הרימו ידיים והשתמשו באצבעותיהם כדי לענות על שאלות מתמטיות פשוטות, והילדים הקטנים צחקקו ומחאו כפיים. מאוחר יותר רכבו הקופים על כדורי פלסטיק גדולים וקפצו מעל מכשולים – וכמובן רקדו ואלס. "שנת קוף שמחה!", נשמע לפתע קול חזק בכריזה, ומיד אחר כך הופשטו הקופים מבגדיהם – והובלו בחזרה לכלובים.