אין לו בושה

ויליאם ה. מייסי חיכה כל החיים לתפקיד המצוין של האב המטורלל ב"חסרי בושה" (אצלנו ב־ HOT). בראיון בלעדי הוא מדבר על הזוגיות עם אשתו, השחקנית פליסיטי האפמן, ומסביר איך זה שאחת הסדרות הכי טובות ונועזות על המסך לא זוכה לכבוד שראוי לה באמי ובגלובוס הזהב

ויליאם ה. מייסי שוקל פרישה. כלומר, לא ממש פרישה, אבל הוא בן 65 וישמח להאט קצת, לבלות יותר זמן עם שתי בנותיו המתבגרות ולא לקרוע את עצמו. יש עם זה שתי בעיות: הוא עדיין מאוד אוהב את מה שהוא עושה, ובארוחת הערב יושבת מולו אשתו השחקנית והם מדברים על משחק כל הזמן. הוא נשוי כמעט 20 שנה לפליסיטי האפמן — לינט מ"עקרות בית נואשות" ועכשיו כוכבת "פשע אמריקאי" המעולה. הם נפגשו על בימת התיאטרון, הם שחקנים מורעלים ועכשיו לך תעצור את זה.

 

 

"לא בטוח שהייתי ממליץ לזוגות נשואים לדבר על העבודה בבית", אומר מייסי, החביב באדם, בשיחה מביתו שבלוס־אנג'לס, "אבל אשתי ואני מדברים על העבודה כל הזמן. אני קורא את התסריטים שלה, היא קוראת את שלי, אנחנו נותנים עצות זה לזה. האהבה למשחק הייתה הדבר הראשון שחיבר בינינו. היא שחקנית נפלאה, אין בה אפילו עצם אחת קנאית ואין בינינו שום תחרות. אני בר המזל הגדול בעולם, התחתנתי טוב מאוד".

 

ומה היא אמרה כשבאת לפני שש שנים עם הצעה לגלם שיכור מטונף, עם פה גדול ובלי בושה?

 

"ללכת על זה, כמובן".

 

 

אז מייסי הלך על זה, ושש שנים מאוחר יותר, "חסרי בושה" שלו (אצלנו ב־HOT, מדי יום חמישי בהוט פלוס) היא אחת מסדרות הטלוויזיה הכי טובות שרוב האנשים לא רואים. סדרה רדיקלית וחסרת גבולות על משפחה שמעבירה את ימיה בחוסר תפקוד מוחלט, ובתחרות מי יעשה בושות יותר גדולות, מבלי להתבייש לרגע. מייסי, שמגלם את אבי המשפחה פרנק, קצת מתוסכל מהעובדה שלמרות שכולם מסכימים כי מדובר בסדרה מצוינת, היא עוברת לגמרי מתחת לרדאר של תחרויות הפרסים. "הקהל שלנו גדל כל שנה, המבקרים מתים עלינו, אבל גלובוס הזהב והאמי מתעלמים. אני מניח שזה פשוט יותר מדי רדיקלי בשבילם. יש אצלנו הרבה סקס ואלכוהול והתנהגות שאסור לגדל ילדים לפיה, אז אין פרסים".

 

חיפשת לעשות סדרת טלוויזיה לפני שש שנים?

 

"במפורש. עשיתי אז המון סרטים עצמאיים, אבל השוק השתנה לגמרי והפסיקו לייצר סרטים כאלה, כל הז'אנר מת, והמעט שכן קרה לא מצא חן בעיניי. היה לי ברור שאנחנו הולכים לתקופה שבה כל הדברים הטובים יקרו בטלוויזיה. אני שמח שקפצתי על זה מוקדם".

 

מייסי מציין השנה 20 שנה לסרט שגילה אותו לקהל הרחב בגיל המאוחר 45, והעניק לו מועמדות לאוסקר. מאז גילם את ג'רי לונדגארג, השלומיאל שמביים את חטיפות אשתו ב"פארגו" האגדי, הוא נע בעיקר מסרט עצמאי לסרט עצמאי, עם פה ושם קפיצות לטלוויזיה. אבל נראה כי התפקיד של פרנק גלאגר, אביהם השיכור והדפוק של שישה ילדים, הוא הדמות שמייסי חיכה לה כל חייו. הסדרה כבר חודשה לעונה שביעית וכרגע אף אחד לא רואה את הסוף.

 

"אני עושה הרבה דמויות של אנשים רעים, שאיכשהו יש בהם צד שאי־אפשר לא לאהוב. אנשים אמרו לי שהיה להם קשה עם 'פארגו', כי הם לא ידעו אם לשנוא אותי או לאהוב. כנראה שאני יודע איך לגרום לצופה את הבלבול הזה".

 

איפה אתה מתחבר לאיש כמו פרנק?

 

"הוא חיית מסיבות, הוא אומר את האמת, הוא בוטה, הוא אופטימי, יש לו חוש הומור, הוא אינטליגנטי. זה שהוא כזה דפוק ומבולגן, זו כבר לא אשמתי".

 

מאיפה באים הסיפורים?

 

"תאמיני או לא, אבל כל סיפור שסיפרנו קרה ממש לאחד התסריטאים, הכל כמובן בהגזמה קיצונית".

 

איך מחליטים איפה הגבול?

 

"זה תמיד מתחיל עם מישהו שאומר, 'נחשו מה קרה לי כשהייתי בן 16' ומתחיל לספר. ואז מישהו אחר אומר, 'אז אולי אם ניקח את זה ונוסיף את זה?' ושלישי אומר, 'איכס, זה מגעיל, תתבייש', והשני עונה, 'כן אבל אולי', ואיכשהו מגיעים למשהו שאנחנו יכולים לעמוד מאחוריו והוא עדיין חסר בושה".

 

אתה מקבל תגובות נזעמות?

 

"אני לא שומע דברים רעים, אני שומע רק את הדברים הטובים. אבל אני לא נמצא במדיה החברתית, אני בטוח ששוחטים אותנו שם".

 

אתה עוד מופתע מדברים שאתה קורא בתסריט?

 

"או מיי גוד, כל הזמן. אני לות'רני, נולדתי במערב מרילנד, הכל מדהים אותי. אני תופס את הראש ואומר, 'מה קרה לכם? השתגעתם?' בתסריט של הפרק הראשון לעונה הזו היה כתוב: 'פרנק שוכב על הקבר שלה ומתחיל לעשות איתו אהבה'. אני יושב ומלמל, ‘וואט דה פאק'?"

 

מה הדבר הכי נורא שפרנק עשה?

 

"היה פרק שבו הוא מתחיל רומן עם אישה שהייתה לה מחלת לב כדי לנסות לזכות בכספי הביטוח שלה אחרי שהיא תמות. יום אחד הגיע טלפון מבית החולים עם הודעה שיש לב להשתלה בשבילה. אז פרנק עונה, 'היא מתה, היא לא צריכה את זה יותר'. שאלוהים יסלח לי".