ננוטכנולוגיה: חלקיקים קטנים - עתיד גדול

בעולם מכנים אותו הגל הבא במהפכה התעשייתית ולמרות ההשקעה הדלה יחסית מצד המדינה - ישראל היא בין המדינות המובילות במחקר ופיתוח בתחום הננוטכנולוגיה. לקראת כנס בינלאומי בתחום שיתקיים בישראל בשבוע הבא, ביקרנו במרכז לננוטכנולוגיה של בר אילן. יש למה לצפות

בשבוע הבא ייפתח באוניברסיטת תל אביב כנס "ננו-ישראל 2016", אירוע בינלאומי המתקיים בישראל אחת לשנתיים זו הפעם החמישית. לכנס צפויים להגיע כ-1200 משתתפים בהם אנשי טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל וכמובן לב ליבה של העשייה בתחום: גורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים. לכנס משמעותו חשובה לתחום הננוטכנולוגיה בישראל משום שזוהי הזדמנות לצפות מקרוב בחידושים מרחבי העולם, לפגוש מומחים בתחום וליצור הזדמנויות עיסקיות כמו גם להציג את החזית המחקר והפיתוח הישראליים. יצאנו למכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן לראות במה מדובר:

בתחילת שנות ה-80' חלה פריצה משמעותית בחקר הננוטכנולוגיה, זאת בזכות המצאת מיקרוסקופ שעזר למדענים ללמוד חומרים ברמה האטומית ומשם נסללה הדרך להמצאת מכשירים שרק שכללו את היכולת להתעסק בחומרים בגדלים שהם אלפית המיליונית של המטר. הננוטכנולוגיה חוצה את כל עולם המדע: פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, הנדסה והנדסת חומרים ואת פירות המחקר תפגשו במחשבים שלכם, בתחום הרפואי, בסוללת הסמארטפון, המכשור הצבאי ואפילו בתעשיית האופנה.

לננוטכנולוגיה יכולה להיות השפעה גדולה על חיינו: ניתן יהיה לעצב חומרים חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת תיקון עצמית ובטוחים יותר. ניתן יהיה לבצע תהליכים ננומטריים הקשורים באיכות הסביבה, לבצע טיפולים ואיבחונים רפואיים, לשמר ולאגור אנרגיה, לבנות ספינות חלל זעירות לטובת מחקר ולניצול החלל, ליצור חיישנים ביולוגים לגלות מחלות מדבקות ואיומים ביולוגים ולפתח שלל יישומים בתחומי האלקטרוניקה, האנרגיה, ואפילו האבטחה.

דוגמה אחת, מיני רבות, ליכולות של הננוטכנולוגיה:

בישראל הונחה התשתית בתחילת שנות האלפיים, כאשר בששת המוסדות האקדמים המובילים הוקמו מרכזים לחקר ופיתוח ננוטכנולוגיה. אחד מהם הוא המכון של אוניברסיטת בר אילן שבו ביקרנו. המכון הוקם בשנת 2007 ומאז כבר מכיל 58 מעבדות ועוד 15 מעבדות ציוד מתקדם וכ-500 אנשי צוות.

על פי דו״ח של INNI, מאז יצאה לדרך התוכנית לקידום תחום הננוטכנולוגיה לפני כעשור, הושקעו בענף כ-400 מיליון דולר ממקורות ממשלתיים ומתקציבי האוניברסיטאות (חשוב להדגיש שזהו תקציב של עשור) הוקמו ששת מרכזי ננוטכנולוגיה באקדמיה, שמקיימים ביניהם שיתוף פעולה ועם התעשיה הישראלית, כ-140 מדענים בכירים בתחומי הננו-טכנולוגיה חזרו לישראל, נרשמו כ- 600 פטנטים, שמהם יושמו כמחצית והוקמו כ-130 חברות חדשות.

במהלך התוכנית אף הוכשרו כ-1000 בעלי תואר שלישי וכ-1800 בעלי תואר שני, מהנדסים ומדענים, שיהוו את התשתית האנושית להמשך הפיתוח באקדמיה וליישום אותם פיתוחים בתעשייה, אבל המחסור במומחים בתחום מורגש. הסיבות לכך: מספר בוגרי התיכון בעלי כישורים מתמטיים מספיקים שעומד על כ-6000 בשנה, מספר בוגרי המקצועות הטכנולוגיים באוניברסיטאות ובמכללות שעומד על כ-4,500 בשנה והבעיה המוכרת ביותר - בריחת המוחות.

מתוך כך מסביר רפי קוריאט, שותף במיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי ומבכירי התעשייה, כמה חשובה ההשקעה בתחום: "אני צופה שתוך פחות מעשור לא יהיה ולו

 תחום אחד שלא יכלול בתוכו בצורה זאת או אחרת את הננוטכנולוגיה ונכון עשתה מדינת ישראל שחזתה את העתיד והקדישה לכך את התמיכה הראויה. אני מקווה שמקבלי ההחלטות מבינים שישראל יכולה להיות אחת מהחשובות בתחום בעולם וימצאו את הדרך לחזק את התשתית וההישגים שצברנו עד כה". 

הכנס ייערך בין 22-23 בפברואר 2016, באודיטוריום סמולארש, באוניברסיטת תל אביב.