שנת טרור: חברון המוקד, פי 2 פיגועים בירושלים

28 נהרגו אשתקד כתוצאה מפיגועים - הכי הרבה מאז 2008. מספר הפצועים גדל פי 4 ביחס לשנה הקודמת. ובעזה? שקט, בינתיים

כחצי שנה לאחר שהחל גל הטרור עם רציחתם של בני הזוג הנקין ליד שכם, מפרסם היום (ג') שירות הביטחון הכללי את הנתונים שמשקפים את ההחמרה במצב הביטחוני בשנת 2015. לפי הנתונים, במהלך 2015 נהרגו 28 ישראלים כתוצאה מפיגועים לעומת 20 ב-2014, אז התרחש מבצע "צוק איתן".

 

25 מתוך ההרוגים אשתקד הם אזרחים, בהם 22 ישראלים, 2 זרים ופלסטיני, ו-3 נוספים הם אנשי כוחות הביטחון. מרבית ההרוגים נרשמו בשלושת החודשים האחרונים של השנה (24), לעומת ארבעה הרוגים בתשעת החודשים הראשונים של 2015. לפי השב"כ, רוב ההרוגים הם מפיגועים שהתרחשו באזור חברון וגזרת עציון (12), ובירושלים (10). ארבעה ישראלים נוספים נרצחו בפיגועים שבוצעו בבאר שבע (2) ובתל אביב (2) ושניים נרצחו בשומרון, ליד איתמר.

 

שיא הרוגים באוקטובר, רוב הפיגועים בדקירה

לפי הנתונים, רוב ההרוגים הם תוצאה של פיגועי ירי, על אף שמרבית הפיגועים היו במתווה של דקירה או דריסה. 16 נהרגו כתוצאה מירי, כאשר חמישה מהם מצאו את מותם בפיגועים משולבים של ירי ודקירה. בנוסף, שמונה נדקרו למוות, שלושה נהרגו כתוצאה מדריסה וישראלי אחד נהרג כתוצאה מהשלכת אבן. החודש המדמם ביותר היה אוקטובר עם 11 הרוגים, כאשר בנובמבר נהרגו 10 ובדצמבר שלושה. בשנה החולפת נרשמו 239 פצועים מפיגועי טרור, לעומת 63 ב-2014, שבמהלכה כזכור אירעה המלחמה בדרום.

 

114 מהפצועים בשנה החולפת הם כתוצאה מפיגועי דקירה, 70 נפצעו מדריסה ו-39 כתוצאה מירי. בנוסף, נרשמו 9 פצועים מפיגועי בקבוקי תבערה, 3 מפיגועי מטען, 2 מפיגועי תקיפה ו-2 נוספים מפיגועי יידוי אבנים. בשב"כ מציינים כי פצועים נחשבים רק לכאלה שנפגעו באורח בינוני ומעלה, כך שהנתון האמיתי משקף כמות גדולה יותר של פצועים מפיגועים אשתקד.

 

עוד עולה מהנתונים כי בהשוואה לשנים מאז 2008, 2015 נחשבה לשנה הקטלנית ביותר מטרור, להוציא את שנת 2014 במהלכה נהרגו 73 בני אדם במבצע "צוק איתן". בשנת 2008 נרשמו 32 הרוגים, אך בשלהי שנה זו נערך מבצע "עופרת יצוקה".

כמעט פי 2 יותר פיגועים בירושלים, אזור חברון בראש

מבחינת כמות פיגועים חלה ירידה דווקא באלו שבוצעו באזור יהודה ושומרון ביחס ל-2014 – 1,719 פיגועים, לעומת 1,793 פיגועים ב-2014, אלא שבפועל חלה עלייה בחומרתם ובכמות ההרוגים.

 

כמות הפיגועים הגבוהה בשנת 2014 מיוחסת בעיקר לתקופה של מבצע "צוק איתן", אז נרשמו הפרות סדר אלימות וקשות בגדה המערבית. מבחינת השב"כ פיגועים נחשבים גם ידוי אבנים שפגעו בגוף או ברכוש, וכן השלכות של בקבוקי תבערה.

 

העובדה שאזור חברון הפך למוקד הטרור מתבטאת גם בנתוני הפיגועים מאחר ש-1,368 מהפיגועים ב-2015 היו באזור שמדרום לירושלים עד לדרום הר חברון, בניגוד ל-351 פיגועים בשומרון. בירושלים חלה אשתקד עלייה משמעותית במספר הפיגועים – 635 ב-2015 לעומת 346 ב-2014, אך ללא גידול מקביל במספר ההרוגים (10 ב-2015 ו-11 ב-2014).

 

בניגוד לנעשה ביהודה ושומרון, ברצועת עזה המצב נחשב לבטוח יותר כאשר בשנה החולפת נרשמו 44 פיגועים שמקורם ברצועה, לעומת 121 בשנת 2014 (ללא אירועי הלחימה ב"צוק איתן"). התפלגות הפיגועים שמקורם בעזה כוללת 25 פיגועי ירי רקטות, 2 פיגועי פצמ"רים, 8 פיגועי ירי מנשק קל, 2 פיגועי מטען חבלה, פיגוע ירי נ"ט ו-6 פיגועי השלכת בקבוקי תבערה לעבר גדר המערכת במהלך הפרת סדר. 

 

עזה - השקט שלפני הסערה?

באף אחד מהפיגועים שמקורם ברצועה לא היו נפגעים, מה שהפך את 2015 לשנה השקטה ביותר מרצועת עזה מאז ההתנתקות. בשב"כ מציינים כי חמאס שמר במהלך השנה החולפת על מדיניות של שמירת השקט מול ישראל ברצועת עזה, כאשר עיקר ירי הרקטות בוצע על ידי התארגנויות סלפיות סוררות דוגמת ארגונים המזוהים עם דאעש.

 

בשב"כ אומרים עוד כי חמאס עצר אמנם פעילים סוררים אלה, אך שיחרר אותם לאחר אזהרה. בשב"כ מציינים עוד כי חמאס מתאמץ להכווין ולממן תשתיות טרור באיו"ש כדי לעודד ולהוציא פיגועים בגדה, זאת באמצעות מפקדת חמאס בחו"ל בראשותו של סלאח ערורי.

 

כמו כן, בשב"כ מזכירים כי השקט ברצועה משמש את חמאס לבניית כוחו של הארגון ולהתעצמותו כחלק מהיערכותו לקראת המערכה הבאה מול ישראל. התעצמות זו כוללת ייצור רקטות, כלי טיס בלתי מאוישים, הרחבה וביסוס של מנהרות התקפיות לעבר ישראל ולאימון כוחות מיוחדים שמיועדים לפלוש לשטח ישראל באמצעות המנהרות.

 

מגזרת סיני, אומרים בשב"כ כי עיקר המאמץ של סניף דאעש מופנה כלפי הצבא המצרי, כאשר בשנה שעברה נרשם פיגוע בודד בלבד של שלושה שיגורי רקטות במהלך חודש יולי מחצי האי לעבר יישובי פתחת שלום, ללא נזק וללא נפגעים.

 

ע"פ הנתונים, שב"כ פעל בשנה החולפת ביתר שאת כדי לסכל את הטרור הפלסטיני יחד עם צה"ל והמשטרה, כאשר ב-2015 נעצרו למעלה מ-3,100 חשודים בפעילות טרור, שליש מהם פעילי חמאס, ורובם (1618) מאזור חברון. חקירות העצורים הובילו להגשת 1,933 כתבי אישום, כאשר 239 פיגועים משמעותיים שתוכננו להתבצע השנה סוכלו ונמנעו לפי שב"כ, רובם באזור איו"ש.

 

19 מהפיגועים הללו כוונו למתווה של חטיפה, 12 במתווה של התאבדות, 120 פיגועי ירי, 41 כוונות לפיגועי מטען, 37 לביצוע פיגועי דקירה ו-10 לפיגועי דריסה.

 

בשנה החולפת נתפסו 143 רובים, 34 אקדחים, שלוש מעבדות נפץ, עשרות מטענים ועשרות קילוגרמים של חומרי נפץ ברשות פעילי טרור.

 

במסגרת הסיכולים המשמעותיים שנרשמו השנה נחשפה תשתית של 25 פעילים מאוניברסיטת אבו-דיס שכוונה ע"י הזרוע הצבאית של חמאס לבצע פיגועי תופת והתאבדות בישראל. בנוסף, סוכלה באפריל אשתקד תשתית רחבה של חמאס שפעלה באזור שכם.

 

יותר נפגעים מטרור יהודי

בשב"כ מציינים בדאגה את עליית מעורבותם של ערביי ישראל בפיגועי טרור, אך לפי שב"כ מעורבות זו נחשבת למינורית כאשר מבין הפיגועים שנרשמו בחודשים האחרונים ערבים-ישראלים היו מעורבים בפיגועים בב"ש, בגן שמואל ובאילת.

 

בנוגע למעורבות של ערבים-ישראלים עם ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) מציינים בשב"כ כי כיום ידוע על 32 ישראלים מקרב ערביי ישראל ששוהים בזירת הלחימה בסוריה, מתוכם 7 שנהרגו בקרבות.

בנוסף לאלה, נעצרו ונחקרו מתחילת 2015 41 אזרחים ישראלים בגין תמיכה בדאעש.

 

בסוגיית הטרור היהודי מציינים בשב"כ כי בשנת 2015 בוצעו 16 פיגועי טרור מצד יהודים, נתון זהה ל-2014, אך נרשמה עלייה בחומרת הפיגועים ובכמות הנפגעים כתוצאה מטרור יהודי. פיגועים אלה כללו שני אירועי דקירה, פיגוע של יידוי אבנים על רכב חולף, והיתר פיגועי הצתות של בתים או של מבני דת מוסלמים או נוצרים, כשהבולט שבהם היה ההצתה הרצחנית בדומא ושריפת כנסיית הדורמיציון וכנסיית הלחם והדגים.

 

בשב"כ מדגישים כי 90 כתבי אישום הוגשו ב-2015 נגד פעילי טרור יהודי, ארבעה פעילים הושמו במעצר מנהלי וכן הוצאו 45 צווי הרחקה מנהליים לפעילי טרור יהודים.