מסיבות מבצעיות או בגלל התנהלות בעייתית: למרות ההבטחות הגדולות שתלו בהם לשבת סביב שולחן המטכ"ל, בזה אחר זה נאלצו מפקדי חטיבת גולני לפשוט את המדים בטרם עת.
הראשון בעשור הקודם היה תא"ל שמואל זכאי, מי שהיה מפקד גולני בזמן הנסיגה מלבנון וסיים את שירותו כמפקד אוגדת עזה לאחר שנחשד בהדלפה ובינו לבין אלוף הפיקוד דאז נוצר משבר אמון.
אחריו פרש תא"ל ארז צוקרמן, מח"ט גולני בהתנתקות מרצועת עזה ומפקד אוגדת מילואים במלחמת לבנון השניה, שבניגוד לקצינים אחרים לקח אחריות על תפקוד האוגדה וביקש מיוזמתו לעזוב את הצבא.
האחרון הוא תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, שהיה מח"ט גולני במבצע חומת מגן ונפצע באורח אנוש בקרב בקסבה בשכם. בתא"ל תמיר ראו קצין שקורץ מחומר מיוחד, אך הוא הסתבך כשנתן לבנו, אז בן 14, לנהוג ללא רשיון בטרקטורון צבאי, וכשהיה מעורב בתאונה ניסה לשבש את החקירה.
אמנם אין חוט מקשר בין כל המקרים, אך המח"טים נחשבים לקציני בעלי ניסיון קרבי עשיר מאוד שנלחמו בכל הגזרות, נועזים ובעלי יכולות, אך התנהלותם האישית עמדה להם לרועץ - וצה"ל הפסיד מפקדי שדה מצוינים כאלופים ואולי אף יותר מכך.