5 מיליון שקל למשפחת פועל שנפצע בתאונה

לפני 12 שנה נפלה קורת בטון על פועל בניין ברמת גן והוא נותר משותק. כמה שנים לאחר מכן הוא הלך לעולמו, ומשפחתו המשיכה את תביעת הפיצויים

עו"ד אפי נוה פורסם: 10.03.16, 17:15

משפחתו של פועל בניין שנפצע בעשור שעבר קשה בתאונת עבודה, והלך לעולמו כמה שנים לאחר מכן, תפוצה בכ-5 מיליון שקל. כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה. הסכום יתחלק בין הביטוח הלאומי, שכבר העביר חלק מהסכום לאורך השנים, לבין חברת הביטוח של המשאית שגרמה לתאונה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

המנוח, תושב אום אל פאחם, החל לעבוד אצל הקבלן תאופיק ג'ברין ב-2002, כשהיה בן 37. התאונה התרחשה זמן קצר לאחר מכן בפרויקט בנייה ברמת גן: קורת בטון שנפלה בעקבות תזוזת משאית קידוח נפלה עליו ומחצה אותו. הוא נפצע באורח קשה ואושפז בבתי חולים שונים יותר משנה וחצי. הוא נותר משותק וביטוח לאומי קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 100 אחוז.

 

ב-2004, לאחר שחרורו, הוא הגיש תביעת פיצויים נגד מעסיקיו ונגד חברות הביטוח שלהם, אך הלך לעולמו כעבור ארבע שנים, לפני שבית המשפט הספיק להכריע בתביעה. אלמנתו וילדיו המשיכו לנהל אותה במקומו.

 

במענה לתביעה טענו מעסיקיו כי מדובר בתאונת דרכים ועל כן האחריות לפיצוי היא של מבטחת המשאית, "הדר". בתחילה טענותיהם נדחו אולם המקרה הגיע לבית המשפט העליון שפסק לטובתם, והדיון בשאלת הנזקים הועברה לדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה.

 

יורשי המנוח טענו כי הסך הכולל של הנזקים – שלהם ושל המנוח – מסתכם ב-8.93 מיליון שקל בין השאר על הפסדי השכר, הסבל שעבר ו"אובדן שירותי בעל ואב". ביטוח לאומי, שהצטרף לתביעה, ביקש להחזיר לו את התגמולים ששילם למשפחה, אם כי לא הגיש תחשיב מדויק.

 

"הדר" לא חלקה על חובתה לפצות את יורשי המנוח, אך טענה כי הסכומים שהם דורשים הם דמיוניים. היא הדגישה שהמנוח לא עבד כמה שנים לפני התאונה, והתפרנס מהבטחת הכנסה בלבד, וכי ביטוח לאומי כבר סייע למשפחה כלכלית.

 

ספקולציות בלבד

השופטת ברכה בר זיו החלה בסוגיית הפסדי השכר. היא אמנם קיבלה את הטענה שהמנוח לא עבד לפני התאונה, אך מנגד ציינה כי בהתחשב בהיותו אדם צעיר, לא מן הנמנע שהיה משתלב יפה בשוק העבודה.

 

מכאן, הסבירה השופטת, שני הצדדים הציגו ספקולציות בנוגע להפסדי השכר, כך שלא ניתן לערוך חישוב מדויק של הנזקים. משכך היא החליטה לפסוק לתובעים סכום גלובאלי של 1.8 מיליון שקל.

 

את יתר הנזקים העמידה השופטת על 3,234,219 שקל בהתאם לראיות שהוצגו בפניה. מתוכם, 600 אלף שקל נפסקו על אובדן שירותי בעל ואב, מתוך ההנחה כי בתקופה הארוכה שבה המנוח לא עבד הוא שהה זמן רב עם אלמנתו וילדיו.

 

לבסוף, לאחר ניכוי התגמולים ששילם ביטוח לאומי, נותר לחברת הביטוח לשלם לתובעים 1,520,059 שקל, בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מסכום הפיצויים. השופטת חייבה את החברה להחזיר לביטוח לאומי את סכומי הגמלאות בהתאם לחישוב שיועבר לה בתוך 14 יום.