תקף את אשתו ולא הורשע - כדי שלא יפוטר

גבר הודה שנהג באלימות כלפי בת זוגו. אבל השופטת ביקשה להתחשב בשיקום שלו ובאפשרות שאם יורשע יאבד את עבודתו כנהג בחברת אגד

עו"ד שרון קינן פורסם: 13.03.16, 16:53

בית משפט השלום בירושלים ביטל לאחרונה את הרשעתו של גבר שהודה שתקף את אשתו בארבעה מקרים שונים. השופטת דנה כהן-לקח קיבלה את ההחלטה לאור התהליך השיקומי המשמעותי שעבר והחשש כי ההרשעה תביא לפיטוריו מעבודתו כנהג באגד.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג נשואים כתשע שנים ולהם שני ילדים קטינים. לפי כתב האישום, בשנים 2014-2013 נהג הבעל באלימות כלפי אשתו בארבעה אירועים שונים. במקרה הראשון, העיף את ידה כשהעירה אותו והכה את הארון באגרופיו משני צדי אשתו. בשני השליך פחית ונעליים לעברה לעיני ילדיהם והיא נפגעה. בשלישי רדף אחריה ברחוב, הכה אותה בגבה וקילל אותה "זונה, שרמוטה". באירוע הרביעי חשד כי היא מנהלת קשר עם גבר אחר ואמר לה –"זה ייגמר לא טוב, אני אפוצץ אותו במכות".

 

הנאשם הודה במעשים ולכן הורשע בשלוש עבירות תקיפה ושתי עבירות איומים. הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש ולכן הסכימו שלאחר קבלת תסקיר שירות מבחן יטענו הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.

 

לבית המשפט הוגש תסקיר שלפיו הנאשם עלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן ארבע ואין לו עבר פלילי. בני הזוג הכירו כשהמתלוננת, המבוגרת מהנאשם בשמונה שנים, עבדה כמורה בתיכון שבו למד. הקשר הפך רציני לאחר שחרורו מהצבא והיה מורכב מראשיתו בשל פער הגילאים, בשל התנגדות משפחת המתלוננת לקשר עם בחור ממוצא אתיופי ובשל היעדר תקשורת זוגית.

 

שירות המבחן הפנה את הנאשם והמתלוננת לטיפול זוגי ופרטני שתרם לרגיעה במערכת היחסים. לפי התסקיר, בעקבות הטיפול הנאשם משקיע מאמץ להתנהל בקשר הזוגי באופן אכפתי יותר. בנוסף, המתלוננת מסרה כי אינה חוששת מהנאשם וכי חל שינוי בהתנהגותו. מכיוון שהנאשם עובד כנהג אגד ויש חשש שיפוטר אם יורשע, המליץ שירות המבחן שהעונש יהיה שיקומי – ביטול ההרשעה, חתימה על התחייבות כספית וצו מבחן למשך שנה.

 

צעד חריג

השופטת דנה כהן-לקח ציינה כי ביטול הרשעה ייעשה כצעד חריג ויוצא דופן. היא הדגישה כי אין להקל ראש בחומרת המעשים ויש להביא בחשבון שמדובר בעבירות אלימות במשפחה, "תופעה שהפכה לרעה חולה שבתי המשפט מצווים להיאבק בה". עם זאת, פסקה, רף האלימות לא היה מהגבוהים, לא נגרמו למתלוננת חבלות והנאשם גם לא איים על חייה.

 

השופטת קיבלה את הטענה שההרשעה עלולה להביא לפגיעה בפרנסתו של הנאשם אך אמרה כי אין בכך די כדי לבטל את ההרשעה. עם זאת, התהליך הטיפולי המוצלח שעבר והשינוי שחל בו, וכמו כן העובדה שאין לו עבר פלילי והחרטה שהביע, מאפשרים העדפת השיקולים האישיים על פני ההרתעתיים וביטול ההרשעה.

 

גם לעניין העונש נתנה השופטת העדפה להיבטים האישיים וקיבלה עקרונית את המלצת שירות המבחן, אך כתבה כי נוכח ההיבטים המחמירים של נסיבות ביצוע העבירות יש להגדיל את שעות עבודות השירות ולהאריך את תקופת המבחן.

 

בסיכומו של דבר בוטלה הרשעת הנאשם, נקבע שיבצע עבודות שירות בהיקף של 230 שעות וניתן צו מבחן למשך שנה וחצי.