הפתעה בראש הנקרה. ביקור ראשון השנה של כלב ים נזירי ים תיכוני נדיר בראש הנקרה. הבוקר (ד') עם פתיחת האתר למבקרים, עובדי המקום שמו לב כי בין הגלים הופיע אורח מוכר ורעב לדגים.
הם מיהרו לדווח על התצפית הנדירה לחוקרי המרכז לחקר והצלת יונקים ימיים (מחמל"י) שהגיעו למקום והחלו לתצפת על כלב הים.
"היא נראתה צוללת בין שלוש דקות לחמש דקות וחצי, ככל הנראה בחיפוש אחר דגים ועל פי ההתנהגות והתמונות, היא נראית במצב גופני טוב", אומר ל-ynet ד"ר עוז גופמן ממחמל"י.
מומחי מחמל"י שחלקם נמצאים בכנס יונקים ימיים בחו"ל בו דנים בעתידם של כלבי הים באזור הים התיכון ובמאמצים לשימורם בטבע, יבחנו בשעות הקרובות את התמונות שתיעדו צלמים שונים מראש הנקרה כדי לבחון את הצלקות הייחודיות על פניו של כלב הים שנצפה היום ולקבוע האם מדובר באותה נקבה או בפרט לא מוכר.
ברשות הטבע והגנים ציינו כי הביקור החוזר של כלב הים בשמורת ראש הנקרה, מדגיש את הצורך להמשיך לשמור על השמורות הימיות בישראל.
על פי מחקר שהתפרסם בתחילת השנה על ידי חוקרי כלבי ים מיוון, ספרד, שווייץ, טורקיה ופורטוגל, מוערך מספרם של כלבי הים הנזירים הים תיכוניים באזור הים התיכון והים השחור בפחות מ-700 פרטים בלבד. לטענת החוקרים, ישנה מגמת שיפור במספר הפרטים שנולדים כל שנה וגם באלה השורדים לאורך חופי המדינות הללו.
על פי "הספר האדום" של החולייתנים בישראל, כלב-ים נזירי ים תיכוני (Mediterranean Monk Seal) חי לאורך חופי צפון-מזרח ודרום-מערב הים התיכון, ובחופי צפון-מערב אפריקה.
תזונתו מורכבת בעיקר מדגים שונים - סרדינים, דגי סוליית ומולית, תמנונים ודיונונים. הוא כלב הים היחיד מבין מיני כלבי הים שהסתגל לחיים בימים טרופיים וסוב-טרופיים. הוא פעיל ביום ובלילה וצד בשעות הגאות. הוא בעל חוש שמיעה לא מפותח, אך חושי הראייה, ריח ומישוש מפותחים למדי. אורך ממוצע: 230-280 ס"מ; הנקבות קטנות מעט מהזכרים, השוקלים עד 400 ק"ג.
כלבי הים ממין ים תיכוני נחשבים לכלבי הים הנדירים ביותר בעולם ומצויים בסכנת הכחדה חמורה. מחצית מהאוכלוסיה מצוייה באזור יוון. מספרם התמעט עם השנים עקב ציד, הרס בתי גידול טבעיים וזיהום ימי. דיג יתר גם מאיים על קיומו של משאב המזון העיקרי שלהם (הדגים) בים.
באזור חופי ישראל הוא נכחד ככל הנראה במחצית השניה של המאה ה-20. עד שנות ה-60 וה-70 התקבלו דיווחים ספורים על כלבי ים באזור חופי ישראל, והאוכלוסיה האחרונה שנצפתה הייתה באזור נמל ביירות בשנת 1976 ומנתה כשבעה פרטים. כיום מעריכים שרוב האוכלוסיות חיות באזור מאוריטניה, יוון וטורקיה.
ביולי אשתקד נערך סקר ראשון בשיתוף עם אנשי מחמל"י, רשות הטבע והגנים, אתר ראש הנקרה ולואיג'י בנדונה, חוקר כלבי ים מאיטליה, במטרה למצוא מערות תת ימיות שעשויות לשמש למנוחה וגידול של גורים ונקבע כי יש פוטנציאל למערות תת ימיות שעשויות להתאים לכלבי הים.
החוקר האיטלקי, לואיג'י בנדונה סיפר ל-ynet בביקורו בישראל, כי "יתכן ובאזור של לבנון וישראל עשויה להתקיים אוכלוסיה קטנה ומתרבה. כלבי הים מסוגלים לשחות בין 12 ק"מ עד ל-40 ק"מ ביום ולעיתים אפילו למרחקים של עד 300 קילומטרים במשך מספר חודשים. האדם מהווה את הסכנה העיקרית לקיומם של כלבי הים, לאחר שצד והרג אותם.
דייגים בים התיכון השתמשו בעבר בחומר נפץ ורובים כדי לירות בכלבי הים ודולפינים שפגעו להם ברשתות הדיג", הוא סיפר. "היום המציאות השתנתה והעולם הבין שאנחנו צריכים לשמור על כלבי הים", אומר בנדונה. הזרמים החזקים בים לא מרתיעים את החוקרים והם עוברים בין המערות והנקיקים התת ימיים במטרה למצוא מקומות בהם כלבי הים יכולים להיכנס ולנוח בהם".
במהלך הסקר צללו החוקרים בחיפוש בתוך המערות והניקבות בראש הניקרה. לדברי בנדונה, נמצא פוטנציאל למערה עם כניסה תת-ימית, אך הדבר מחייב צלילה עם בלוני חמצן במטרה לבדוק את הנושא לעומק. על פי הערכות חוקרים שונים, רצועת החוף הישראלית לא יכולה להכיל כמות גדולה של כלבי ים והסיכוי לקיומה של מושבה פעילה של כלבי ים אינו גבוה.