אזור צפת: כשהעראק עושה את הדרך לראש

בעקבות התאנה הכי טעימה בגליל, קדירת הטלה המשובחת, מעל אפיק נחל דישון, ומתכון סלט כוסברה ומנגו מבית רונא

השיחות שלי עם מוריס, להבדיל משיחות טאבה, מסתיימות טוב בדרך כלל ובהסכמה מלאה של כל הצדדים. הן לא נערכות סביב שולחן דיונים ארוך, אלא בג'יפ המבצעי שלו, כשהנושאים הרי הגורל העומדים על סדר היום הם: מה אוכלים? איפה אוכלים את זה? ואיך מגיעים לשם.

החלק השלישי בטרילוגיה לגמרי באחריותו. מוריס בעניין של טיולי ג'יפים (מוריס צמח, טיולי ג'יפים. טלפון: 6936924-04, 233237-054), והוא על הכיפאק. בדיוק האיש שאתם רוצים לצידכם כשאתם הולכים לאיבוד בוואדי, או מחפשים נואשות אחר המפל הנסתר, או אפילו כשאתם תרים אחר שיחי עולש בר, טוב שמוריס בסביבה.

 

איך כמעט חיסלנו עץ תאנים

 

הבעיה איתו, עם מוריס, שהוא... איך להגיד את זה? - קצת מאופק בהערכותיו. אם אתה שואל אותו, נגיד, ביום של סופת שלגים ארקטית - "איך בחוץ?" "קריר!" הוא ימלמל בזהירות. וכשהוא אומר שכבר מגיעים, צריך לדעת שתוך 30, 40 (דקות או קילומטרים, מה שמגיע קודם) רק רואים את הסיבוב.

בכלל, כדאי שתדעו שהמילה - "בסדר" בסולם מוריס היא "נפלא" אצלנו.

כך שאחרי שהציע שנאכל בבית רונא, בכרם בן זימרה, ולשאלתי איך האוכל שם? הוא ענה: "לא רע" - ידעתי שיהיה טוב.

"למה אתה ככה? "אני מנדנד לו, "בשביל ההפתעה!" הוא מחייך בחזרה.

פעם נסעתי איתו לטיול בוסתנים בגליל, בסוף הקיץ, כשהפרי שעוד נותר על הענפים, מתוק מדבש.

הוא מקפיד להוביל אותנו רק אל מה שגדל פרא, ללא השקיה. אחרי מקצה של תפוחי בר קטנטנים ואשכולות של ענבי דַּבּוּקִי, הוא עוצר את הג'יפ בקרחת יער קטנה, על יד קדיתא ומבקש שאיש לא ירד מהג'יפ.

"רק אני הולך", הוא אומר, "כי שם במעלה הגבעה נמצאת התאנה עם התאנים הכי נהדרות בכל הגליל ואני יודע שאם תטעמו מהן, לא תתאפקו ותחסלו את כל העץ".

אחר כך הוא חוזר, נושא בשולי חולצתו את התאנים, מגיש לנו אותן אחת אחת.

אלה היו תאנים בשלות, מתפקעות, אתה מרים אחת לפה ורואה את טיפת הצוף הניגרת מרוב עסיסיות.

"עם כל הכבוד", אני מתגרה בו, "איך אתה יכול להגיד דבר כזה - התאנים הכי טעימות בגליל!"

"הכי טעימות? מה אתה ילד?"

"אני אומר לך באחריות", הוא כמעט נעלב, "אכלת עכשיו מן התאנים הכי טעימות, ושלא יספרו לך סיפורים אחרים. אני מזהה את הטעם שלהן גם עם עיניים קשורות!"

"שמע סיפור", הוא מפציר בי, "פעם הוזמנתי לבית חברים בצד השני של הגליל רחוק מכאן, אולי 50, אולי יותר, והם מגישים לי צלחת תאנים. אני טועם אחת, לא יכול להיות אני אומר לעצמי, עוד אחת... והטעם אותו טעם, כמו התאנים האלה, וכשאני שואל מאיפה התאנים, מספרים לי שהן מן העץ בחצר".

"אני לא מאמין", אומר מוריס, "ויורד לראות את העץ במו עיניי. קוטף תאנה, טועם... זהו! זה הטעם! ומה הוא אומר לי החבר הזה שלי? שמישהו הביא לו פעם ייחור מאיזו תאנה, שאותו הרכיב על העץ בחצר".

"ומאיפה אתה חושב", צועק מוריס, "התאנה ההיא?"

"מקדיתא?" אני צועק בחזרה, "מעל יד קדיתא! קח עוד תאנה", הוא מושיט לי.

 

תבשיל קדירה "לא רע"

 

הדרך המטפסת לכרם בן זימרה שבגליל העליון מאפשרת לנו להתפעל מהמראות המרהיבים, וככל שמעפילים לכיוון רמת דלתון, זה דומה יותר לשוויצריה ביום טוב, אתם הרי יודעים איך נראה הגליל בעונת שנה זו.

בבית רונא (טלפון: 6987908-04) פוגשים קודם את החיוכים של עירית ודרור, בעלי הבית, ואחר כך את החמימות הנעימה שהאח המבוערת מפיצה. דרור מוזג עראק ביתי, "מחייה" (מבטאים כמו אחלה), שהוא מכין מרימונים ותאנים, מה שעוזר לחידוד השקפת העולם שלנו. מבעד לחלונות משתרע האפיק של נחל דישון והרי נפתלי ודרום לבנון באופק. כמה שלו נראה מכאן האופק הטעון הזה, כשהעראק עושה את דרכו לכיוון הראש, מפייס גוף ונפש.

בינתיים, מניחה עירית על השולחן, מגש עם פרוסות ברוסקטה זהובות עם שום וטאפנאד אנשובי וזיתים, קערת חצילים חרוכים, חמים עדיין מהגחלים, קציצות קטנות צלויות בטחינה, פרחי כרובית מבושלים עם ערמונים, טרין של פלפלים קלויים חצילים וגבינת עיזים וגם שני סלטים נפלאים, האחד של מנגו והשני של כוסברה בלימון וצנוברים, שתכף תוכלו גם אתם לטעום מהם.

לקראת תבשיל הקדירה המובטח, שמוריס אמר עליו פעם, לפני כמה שורות, שהוא - לא רע, מזגנו קברנה סוביניון "הר מירון", בקבוק שקנינו בדרך ביקב שבמצפה חרשים על יד פקיעין (יקב הר מירון ממוקם בין כרמיאל למעלות, ועולים אליו מהכפר רמה. טלפון: 9802138-04). יופי של יין יצא להם, בציר 97', סגול סמיך וממלא את הפה בטעמים שהוציאו לזן הענבים הזה - קברנה סוביניון, את שמו הטוב.

תבשיל הקדירה היה של נתחי טלה - "על העצם" בירקות שורש, שילוב מנצח, שהבישול האיטי הפשוט והלא מתחכם הפך אותו לאחד התבשילים הטעימים ביותר שטעמתי.

בחוץ גילינו את הצימר ואת הג'קוזי הצמוד לו, ג'קוזי בטבע, פתוח לשמים. אני יכול לדמיין איך זה לשבת במימיו המהבילים כששלג בחוץ.

אחר כך בג'יפ, בדרך חזרה, מוריס שואל אותי איך היה.

"בסדר!" אני מסנן ב"מוריסית".

"מה בסדר?" הוא צועק, "היה גדול!"

בסדר, גם הפעם הוא לא מגזים.

איך מגיעים: לבאים מהמרכז - מצומת גולני צפונה עד צומת נחל עמוד ופונים שמאלה בכביש מס' 85. בצומת חנניה ימינה לכיוון צפת בכביש מס' 866 וחולפים על פני צומת מירון עד צומת עין זיתים, שם פונים שמאלה עד לכרם בן זימרה. לבאים מחיפה או מהצפון - נוסעים לכיוון כרמיאל עד לצומת חנניה ומשם שמאלה לכביש מס' 866 לצומת עין זיתים ושמאלה לכרם בן זימרה.

 

ומה אתם הרווחתם מכל העסק

 

סלט כוסברה

 

שתי כוסות עלי כוסברה טרייה שטופה וקצוצה

1 פלפל חריף ירוק קצוץ

שתי שיני שום קצוצות

מלח ופלפל שחור

לערבב הכול ולהוסיף שתי כפות מיץ לימון טרי ושתי כפות שמן זית

לטגן חצי כוס צנוברים בכף אחת של חמאה, עד שיזהיבו, ולצקת אותם (עם החמאה) על הסלט

 

סלט מנגו

 

1 מנגו (בשל, אך לא רך מדי) חתוך לרצועות דקיקות, כמו גפרורים

מערבבים:

שן שום גדולה, כתושה

שתי כפות שמן זית עדין

שתי כפות מיץ לימון טרי

מלח

יוצקים על המנגו ומפזרים חופן עלי נענע מעל

 

שלחו אלינו עצות, טיפים וחוויות מפינות הסתר, שעד היום לא סיפרתם עליהן לאך אחד (לחצו מימין על "תגובה לכתבה")