צדק לשני עמים

ארגונים ברחבי העולם מקימים קול צעקה שלעיתים פוגעת בדיוק במי שהם רוצים להגן עליו. ישראלי ופלשתינאי מגיעים לאוניברסיטאות בארה"ב כדי להסביר מדוע הם פוגעים מאוד בדיוק במי שיש להם, לכאורה, כוונה לתמוך בו

לארז צדוק משנה כלכלית ברורה. צדוק לא רק מדבר עליה וכותב אותה, הוא גם ממש מיישם אותה. צדוק, שמתגורר ביישוב אלקנה שבין מקימיו נימנו גם הרמטכ"ל והשר לשעבר שאול מופז, מזוהה פוליטית ולא טורח להסתיר זאת.

 

מבעד לסטיגמות ולדעות הלעיתים קדומות שנוצרות סביב מי שבוחר להתגורר מעבר לקוי 67', מתגלה איש חזון, עם תוכניות ברות-יישום לשיתוף ונורמליזציה בין מדינת ישראל לפלשתינאים. תוכניות שצדוק פורס בכל הזדמנות שנתנת לו ומעל כל במה. בראייה הכוללת שלו יחסי שכנות טובים צריכים ויכולים להתקיים, וארגונים כמו ה-BDS בעצם מחמירים את מצבם של אלה שהם לכאורה באים להגן עליהם באמצעות הפעולות שלהם. על זאת יש לצדוק, שמכיר כל אבן וסמטה בשטחי יהודה ושומרון, ומושקע במפעלים שם, ואף כתב את התוכנית 'מפעלי השלום' הרבה מה להגיד.

 

ארז צדוק הוא מנהל השקעות בשוק ההון הישראלי, אם כי מנהל קצת שונה ממה שהורגלנו לראות. בין השאר הוא כתב ששה ספרים, שניים מתוכם אקדמיים וארבעה רומנים. הרומן האחרון שלו 'הסנדלר מכוכבאן' כיכב ברשימת רבי המכר בישראל. צדוק, מרצה לתלמידי MBA בניהול השקעות גלובליות ובמימון בינלאומי, הקים את הקרן הראשונה בישראל שמשקיעה בחברות שמתנהלות בהוגנות. במושגים מקומיים היא קרוייה SRI – Socially Responsible Investments וצדוק קורא לזה בפשטות הוגנות.

 

אחת החברות שבדק לפני כשלוש שנים היתה סודה-סטרים. במסגרת הבדיקה ביקר במפעל החברה במישור אדומים. סודה-סטרים סבלה מהפגנות חוזרות ונשנות של ארגון ה-BDS (Boycott, Divestments, Sanctions) נגדה עקב מיקום מפעלה מעבר לקו הירוק. מהביקור במפעל הוא חזר עם רשמים שונים בתכלית ממה ששודר בתקשורת.

 

 

"ראיתי מפעל שמעסיק 1,000 עובדים, ביניהם 500 פלשתינים ו-500 ישראלים. בין הישראלים חלק היו יהודים וחלק ערבים" הוא מספר. "ישבתי עם אחד ממנהלי המפעל, מוחמד ברהום שמו. ערבי ישראלי מהישוב עין ראפה, ליד ירושלים. קשה היה להתעלם מהדו-קיום שקיים במפעל, ראיתי מנהלי מחלקות פלשתינים שתחתם עובדים פועלים יהודים, ראיתי חברויות חוצות גבולות וקווים ירוקים, ראיתי שלום אמיתי בין אנשים. ביקרתי במפעל בתקופות מתוחות, כולל בזמן מבצע צוק איתן, אבל המתיחות כאילו נשארה מחוץ לשערי המפעל. בחוץ יהום הסער, ובפנים יחסי שכנות וחברות. לא האמנתי שאת הדבר הזה רוצים להחרים. זה נוגד כל הגיון".

 

לאחר הביקור בסודה-סטרים החל צדוק לחקור את הנושא. הוא ביקר באזורי תעשייה נוספים בשומרון ובמפעלים שונים. מנהלי המפעלים לקחו אותו למשרדים שלהם והראו לו תמונות מימי נופש של החברה, בה פלשתינים וישראלים נופשים ביחד. "יש כ-50,000 עובדים פלשתינים ביהודה ושומרון, שמשתכרים פי-5 מאחיהם שעובדים במפעלים פלשתינים," מעדכן צדוק. "הם מכניסים למעלה מ-3.6 מיליארד שקלים בשנה לשטחי הרשות הפלשתינית וזה כסף שלא הולך למנהרות או ליצור טילים, אלא לצריכה פרטית. לצמיחה כלכלית נטו. ה-50,000 האלה הם שווי ערך במונחי הכנסות ל-250,000 עובדים ומפרנסים משפחות רחבות. הם מפרנסים מעגלים נוספים של פלשתינים שעובדים כדי לספק להם את המוצרים והשירותים שהם צורכים. צריך להבין שאנחנו מדברים על 23% אבטלה בקרב הפלשתינים בגדה ו-45% אבטלה ברצועה. אלו שרוצים להחרים את המפעלים הישראלים בשטחים, רוצים בעצם ש-50,000 העובדים הללו יאבדו את מקום עבודתם, משפחותיהם יאבדו את מקור לחמם ועוד מעגלים נוספים של פלשתינים שמספקים להם את צרכיהם, יאבדו את פרנסתם. בתנאי האבטלה הנוכחיים, מצב כזה יוביל לאנרכיה, לנפילת הרשות הפלשתינית, לרעב ולמלחמה. זה מה שה-BDS רוצים? כנראה שכן."

 

צדוק, איש מעשה, כתב תוכנית שפונה אל ארה"ב ואירופה ומציעה להן לתת מענקים לחברות בינלאומיות שיקימו מפעלים בשטחים במקום לתרום מדי כמה שנים לשיקום רצועת עזה, שזה במילים אחרות כסף שזורם לחמאס ולבניית מנהרות תקיפה נגד ישראל. "תארי לך שאינטל ומיקרוסופט וקוקה קולה וג'נרל אלקטריק ופרוקטור אנד גמבל יקימו מפעלים בשטחים ויעסיקו ישראלים ופלשתינים," הוא פורס בפניי את החזון שלו. "איזה שינוי זה יכול לעשות באזור".

 

עם החזון הזה הוא פנה אל נציגי האו"ם – הקוורטט בישראל, אז הוא נתקל פנים-אל-פנים בגישה האטומה של האו"ם ובמסר היבש – 'אלו שטחים כבושים. אתם צריכים לפנות אותם וזהו'. צדוק ניסה לשכנע את האו"ם להיות חכמים ולא צודקים, לפחות לגישתם, אך לא הצליח. טענותיו שהוא איש עסקים שרוצה להיטיב עם האזור עד שהפוליטיקאים יגיעו להסדר, נפלו על אוזניים אטומות. או אז הוא החליט להקים קרן שתשקיע בעסקים ביהודה ושומרון, שמעסיקים פלשתינים וישראלים. "יש לקרן רציונאל כלכלי, לא רק אידיאולוגי," הוא מסביר. "אזורי תעשייה רבים ביהודה ושומרון מוגדרים כאזורי עדיפות לאומית. זה אומר שהם זכאים להטבות במס או למענקי השקעה תחת תנאים מסוימים. בנוסף, הם נהנים מעלויות נמוכות של שכירות וארנונה, קירבה למרכז הארץ, וגם כח אדם אמין, יעיל, חרוץ וזול. בנוסף הם נמצאים מתחת לרדאר של הקרנות הגדולות, וזה אומר שההזדמנויות נמצאות שם ומחכות.

צריך להבין שהתעשייה הישראלית מחפשת פתרונות של מקומות זולים יותר עם כח אדם זול ויעיל, ופעמים רבות האלטרנטיבות הן טורקיה, סין, הודו או יהודה ושומרון. כמובן שאנחנו מעדיפים שיעברו ליהודה ושומרון, ונוסף ליתרונות הכלכליים, יביאו ערך מוסף של העסקת פלשתינים וישראלים, העלאת רמת החיים, חיזוק הדו-קיום והנורמליזציה באמצעות עבודה משותפת וקידום השלום בין אנשים, כתנאי מקדים לדעתי להסדר בין מדינות".

 

 

בימים הקרובים ינחת ארז צדוק בארה"ב, ויגיע לסדרת מפגשים עם סטודנטים באוניברסיטאות מובילות, להרצאות ודו-שיח בנושא התעשייה הישראלית ביהודה ושומרון, ודו-קיום בין העמים. "כיום זה לא מספיק לנהל קרן השקעות, צריך לעשות יותר" הוא גורס בניסיון של מי שפועל כך כבר קרוב לשלוש שנים, בקרן שמשקיעה בחברות שמתנהלות בהוגנות. "היום אם אני מקים ומנהל קרן שמשקיעה בחברות ביהודה ושומרון, אני רוצה גם לדבר על זה. אני רוצה לתמוך ברעיון, לקדם את הנושא. בין אם זה בראיונות בארץ, ובין אם זה בהרצאות בחו"ל. אנחנו צריכים לעשות את הדברים הנכונים, אבל גם להילחם על דעת הקהל כנגד אלו שרוצים ברעתנו. קחי לדוגמא את ה-BDS. הם נלחמו בסודה-סטרים כאשר התירוץ הרשמי היה שהחברה פועלת משטח 'כבוש'. עזבי רגע את הוויכוח על השטחים והאם אנחנו צריכים להיות שם או לא. סודה-סטרים עברה ממישור אדומים לנגב, וכיום היא מעסיקה מאות בדואים מהעיר הבדואית מוכת האבטלה – רהט. סודה-סטרים ממשיכה לעשות טוב, וה-BDS ממשיכים לפעול להחרמת החברה ומוצריה. ולמה הפעם? כי החברה נמצאת על אדמות בדואים. זו הרי שטות מוחלטת. מפעל החברה ממוקם על שטח ישראלי שנמצא לא רק בגבולות 67, אלא אף בגבולות 48. זו הוכחה שה-BDS הם נגד ישראל, נגד קיומה של ישראל ותו לא. זו תנועה אנטישמית, פשוטו כמשמעו, ונגד זה אנחנו צריכים להילחם בהסברה בעולם, במקביל להמשך הפעילות הברוכה שלנו באזור."

 

האם אתה חושש להשקיע בחברות שנמצאות באזור שנמצא תחת איום החרם?

"החרם לא מורגש בפעילות העסקית הרגילה. זה בעיקר עניין של יחסי ציבור בינתיים ופחות עניין מהותי, אם כי זה נמצא שם כאיום שצריך להתייחס אליו, כמובן כשמדובר בחברות יצואניות וגם כאן, החברות ממשיכות למכור בכל העולם וגם באירופה. מאמצי הייצוא מופנים ליעדים שלא מושפעים כלל מהחרם או מסימון מוצרים. העולם הוא גדול ויש מקומות רבים בהם ניתן לפעול. מעבר לכך, נראה כי גם המטוטלת באירופה נעה לאחרונה לכיוון שלנו והיבשת מתחילה להבין שחרם הוא לא הפעולה הנכונה והרצויה".

 

 

לדברי צדוק, משקיעי הקרן מגיעים משני צידי המפה הפוליטית. חזון השלום הכלכלי למשל, אומץ על ידי שמעון פרס בזמנו וגם על ידי נפתלי בנט. אלו שמאמינים בארץ ישראל השלמה וגם אלו שמאמינים בשתי מדינות לשני עמים, מבינים שהדרך עוברת בכלכלה, ושהמפעלים הישראלים ביהודה ושומרון שמקיימים כלכלה משותפת ומספקים עבודה ופרנסה בכבוד לפלשתינים, משרתים את הדו-קיום והנורמליזציה באזור.

בסופ"ש הקרוב כאמור נוחתים כאן באסם עיד, לוחם זכויות אדם ממזרח ירושלים הנושא שלל תארים בתחום וארז צדוק. עיד מדבר בעד ישראל ומגיע כדי לתת את משנתו בפני מי שדעתם מתגבשת בדיוק בשלב כה קריטי של חייהם כשהם בשנות לימודיהם בקולג'ים ובאוניברסיטאות שם הרוחות מתלהטות בקלות.

 

עיד: "ה-BDS הוא רק הקדמה להרס הכלכלה הפלסטינאית" והוא יסביר את ההצהרה הזו במילים פשוטות לצעירים חדורי רוח הלחימה "חשוב מאוד לחשוף את השקרים שתנועת החרם מפיצה ומטעה בכוונה תחילה את הציבור בנושא הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי. חשוב מאוד" הוא מדגיש "להבהיר כי אף אחד לא מינה את תנועת ה-BDS לדבר בשם הפלשטינאים והם גורמים רק להרס". על הסיור מנצח ארגון Stand with Us ולוקחים עליו חסות טום פטרס ואשתו שבי מדר-פיטרס.

 

הזוג מדר-פיטרס וארז צדוק נפגשו בארוחת ערב שבת במנהטן ושוחחו בין השאר על הכלכלה הישראלית בשטחים ועל הקרן שצדוק מקים שתשקיע ביו"ש. בעקבות השיחה פטרס הציע לארגן ולממן מסע הסברה באוניברסיטאות בארה"ב בשיתוף StandwithUs. פיטרס: "שמעתי את הסיפור של ארז, והתרשמתי מהמעורבות העמוקה שלו. הצעתי לו להגיע עם באסם עיד, ולהציג את משנתו. אני רואה את החשיבות בשיחה עם אנשים משני צידי המתרס. יש שתי קבוצות בתוך ה-BDS, שמאלנים קיצוניים ששונאים את ישראל. הקבוצה השנייה שאוהבת את ישראל והיהודים, חלקם יהודים בעצמם, אבל מה שמשותף להם הוא שהם מתנגדים לכיבוש. אני מאמין שהשמאלנים לא ישנו את דעתם. אני מאמין שאפשר להשפיע ולשנות את דעתם של האנשים בקבוצה השנייה בהקשר של החרם. אני חושב שהם יותר פתוחים להקשיב".

 

לפרטים נוספים על סיבוב ההרצאות יש לפנות ל: ronk@standwithus.com