אם נשאיר את הילד ער עד מאוחר הוא ישן טוב יותר? אם הוא מתעורר בלילה זה כי יוצאות לו שיניים? אם הוא ישן צהריים, הוא לא ישן טוב בלילה? הגיע הזמן לעשות סדר בדברים ולהפריך עשרה מיתוסים נפוצים בשינת ילדים ותינוקות:
ההפך הוא הנכון - "שינה מביאה שינה" ו"חוסר שינה מביא חוסר שינה". ככל שהילדים ישנים יותר, הם מפרישים יותר הורמון שינה. כשהילד ישן יותר שעות, הוא ירצה לישון עוד כי יהיה בגופו הרבה "הורמון שינה" שמעודד "עוד שינה". ולכן, ילד שמחזיקים אותו ער ונמצא בעייפות יתר, יגרור אחריו חוסר שינה ולכן יתעורר מוקדם יותר בבוקר.
המלצה - הקדימו להשכיב את ילדיכם וזה יאפשר לו לישון עד שעה מאוחרת יותר בבוקר.
אם ילד נמצא בחוסר שינה, המוח (על מנת לשפר תפקוד) מפריש הורמוני עוררות כדי לשמור את הילד פעיל. הורים רבים רואים את הילד שלהם ערני וחושבים שלא כדאי להשכיב אותו לישון כי הוא לא עייף. טעות! הילד בעייפות יתר והגוף כבר הפריש כמויות אדרנלין (הורמון הפעילות שמפריע לישון) כדי לשמור עליו מפני קריסה.
המלצה - השכיבו את הילד למנוחת יום בהתאם לגילו כדי למנוע עייפות יתר ולאפשר לילד להגיע לשנת הלילה נינוח.
כמה שעות הילדים צריכים לישון? בדקו:
האכלה קרובה לשינה היא מחשבה הגיונית שכן שינה איכותית וטובה היא כשהילד שבע, אך זה לא תמיד נכון וחשוב לדעת באיזה שלב הילד נמצא:
• תינוקות ופעוטות שאוכלים חלב מבקבוק או מהשד – חשובה ההפרדה בין האוכל והשינה כדי שהילד לא יתרגל להירדם במציצה שמניבה אוכל. הרדמות תוך כדי אכילה גורמת לכך שהילד יהיה תלוי במזון כדי להרדם, הוא אינו לומד להירדם עצמאית ובכל פעם שיתעורר בלילה יזדקק שוב לאוכל על מנת להירדם שוב.
המלצה - האכילו את הילד סמוך לזמן ההשכבה אבל עם הפרדה של עשר דקות לפחות בין האכילה/המציצה של החלב וההרדמות.
• פעוטות שאוכלים ארוחה מוצקה יכולים לאכול ומיד ללכת לישון ללא הפרדה של עשר דקות, שכן אין כאן הקשר של "הרדמות על האוכל" ולרוב הארוחה שלהם היא במטבח הבית ולא בחדר השינה.
המלצה - אם הארוחה שהילד אכל היא ארוחה "כבדה" שדורשת מאמץ רב ממערכת העיכול, כדאי להרחיק את ההשכבה בין 10-30 דקות משום ששינה רגועה וטובה הינה שינה שמערכת העיכול איננה נדרשת להתאמץ בה.
יש שנמנעים לתת מוצץ לילד בשל החשש מתלות שתיווצר וקושי לגמול בהמשך – זה חשש ריאלי, אך ניתן לפתרון. צורך במציצה הינו צורך טבעי של ילדים, המציצה מרגיעה אותם ומאפשרת להם לווסת את עצמם.
המלצה - מטרתנו כהורים היא לספק לילד את הצורך במציצה ובמקביל ללמד אותו לקחת מוצץ באופן עצמאי בהרדמות וגם באמצע הלילה. התהליך הדרגתי, נמשך מספר ימים ואפשרי מגיל ארבעה חודשים.
יש הורים שחוששים שהילד רעב בלילה ולכן כדי למנוע את ההתעוררויות, הם משאירים בקבוק במיטת הילד. הילד מתעורר, לוקח בקבוק, אוכל/מוצץ ונרדם.
המלצה - להפסיק באופן מיידית הרגל זה משום שהוא מהווה סכנת חנק. ילד שאוכל לבד בשכיבה ללא השגחה עלול להיחנק ולכן אין לעשות זאת בשום אופן! אם נתקלים בקושי, מומלץ לפנות לאשת מקצוע שתאבחן את המצב ותציע שיטת גמילה נכונה לילד.
תינוקות צעירים עד גיל 3-4 חודשים אכן יכולים להירדם בכל מקום וכמעט בכל רעש. זו תכונה שהם מביאים מהרחם והיא נעלמת לאיטה ככל שהם גדלים ומתעניינים בסביבתם. תינוקות מעל גיל 3-4 חודשים כבר זקוקים להפרדה, שקט ונטרול גירויים על מנת להירדם עצמאית.
המלצה - אם הילד מעל גיל 3-4 חודשים, אפשרו לו להירדם במקום שנועד לשינה (מיטה, עגלה). הרדמות באוטו או בזמן נסיעה הינה חלק חיי היום יום אך אל תהפכו זאת להרגל.
הורים רבים חוששים שילדם ילמד להירדם רק בשקט, ולכן משתמשים בגורמים שונים ובעצם מרגילים את הילד להרגל שלילי שהילד מפתח בו תלות, כלומר הוא יצטרך "רעש" בכל הרדמות.
המלצה – למדו את ילדיכם להירדם בשקט ראלי של בית רגיל. לא דממה מוחלטת ולא רעש גדול, לא השתקה של כל בני הבית בסלון ולא תלות קבועה ברעש לבן או מקור מוזיקה. ילדים שהתרגלו לישון בשקט ראלי הינם ילדים שמסתגלים בקלות להירדם במסגרת גן בה הרעש וההמולה סביבם גם בזמן השכבה.
זו הנחה לא נכונה. אם הילד ישן רצוף כמעט כל הלילה, ומתחיל להתעורר באופן תכוף לקראת הבוקר, זה לא בהכרח אומר שהוא סובל. רוב הסיכויים שהוא אינו מצליח להרדם בחזרה בעלות הבוקר משום שבשעות אלה יש פחות הורמון שינה בדם.
ילד שסובל משיניים היה בוכה וסובל כבר מתחילת הלילה, שכן כאבים מפריעים לנו כאשר אנחנו במנוחה וללא גירויים, ולכן כאב השיניים היה מופיע כבר בתחילת הלילה ולאורך כל הלילה ולא לאחר מספר שעות שינה רצופות. אם הילד ישן רצוף כמה שעות טובות ומתחיל להתעורר אחרי 24:00 בלילה – כנראה שזה לא כאב אלא קושי לחזור לישון.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
המלצה – בדקו כיצד הילד שלכם יודע להירדם בתחילת הלילה ומה מחזיר אותו לישון. אם אותה הפעולה כבר לא עובדת לקראת עלות הבוקר, סימן שהילד פיתח עמידות להרגל וההרגל כבר לא עובד לו. למדו אותו הרדמות עצמאית על מנת שיוכל לעשות זאת גם בתחילת הערב וגם כשיש פחות הורמון שינה בדם בעלות הבוקר ובמנוחת היום שלו.
זו הדעה הרווחת אצל מרבית ההורים, אך היא אינה נכונה תמיד. תינוקות צעירים ופעוטות בוגרים יכולים לעבור לילה ללא אוכל (תלוי גיל, משקל ומצב רפואי). ילדים שהתרגלו להירדם באכילה מתעוררים שוב ושוב בלילה וזקוקים ל"עוד מאותו הדבר" על מנת לחזור לישון ולכן הם מרבים להתעורר בלילה ולא נרגעים עד שלא מקבלים אוכל. זה לא בהכרח רעב אלא הרגל.
מהלך האכלה חוזר בלילה הוא בעצם האבסה של הילד על בסיס הרגל הרדמות לא מתאים. כתוצאה מכך אנו עדים להשמנה של התינוק ועליה חדה בעקומות הגדילה, למצב של קקי ופעילות של מערכת העיכול בלילה (שאמור להעלם בגיל חודשיים בערך), לחיתולים מפוצצים מפיפי שדורשים החלפה באמצע הלילה, ריבוי דלקות אוזניים ועששת.
המלצה - למדו את הילד להירדם שלא על האוכל בתחילת הלילה, ובאמצע הלילה ספקו אוכל על פי משקל וגיל הילד ולא על פי הרגל שהתפתח.
את המיתוס "לישון כמו תינוק" כולנו מכירים, אך בפועל רק כשיש לנו ילדים אנחנו מגלים ששינה של תינוקות הינה לרוב שינה קטועה. תינוקות ישנים במחזורי שינה קצרים שנעים בין 40-60 דקות, הם מתעוררים בין המחזורים השונים של השינה, לא יודעים לחזור לישון בכוחות עצמם ולכן תלויים בהוריהם.
המלצה – למדו את הילדים להירדם באופן עצמאי על מנת לשפר את בריאותם, וכך גם אתם תרוויחו שינה רציפה ואיכותית.
לסיום, הרדמות עצמאית היא כישור חיים נרכש – על ההורים ללמד את ילדיהם לעשות זאת, בדיוק כמו שאנו מלמדים אותם לקשור שרוכים, להתלבש לבד, להשתמש בשירותים או לרכב על אופניים. הרגלי שינה טובים הם הרגלים לחיים! לומדים פעם אחת, כדאי להתחיל כמה שיותר מוקדם ואז משתמשים במתנה המופלאה הזו לתמיד. אל תקבלו את מצב השינה הקטועה כגזרת גורל, ואם יש צורך בהכוונה או עזרה מוזמנים לפנות ליועצת שינה מקצועית.
