פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התובעת עבדה במשך יותר מ-30 שנה כפקידה במשרד הכלכלה (לשעבר התמ"ת), ובין היתר נדרשה למיין תיקים וחומרים בארכיב של היחידה לסחר חוץ. את התביעה היא הגישה בשנת 2011, בגין תאונה שאירעה לה לפני כחמש שנים קודם לכן.
היא טענה שבאחד מימי העבודה טיפסה על סולם קטן בן ארבעה שלבים כדי להגיע למדפים הסמוכים לתקרה, כאשר ביד אחת אחזה בתיקים וביד השנייה במדפים כדי לשמור על יציבות. אלא שלפתע איבדה את שיווי משקלה ונפלה מהסולם. בעקבות הנפילה נחבלה העובדת בגבה, צווארה וידיה, אך באותו הרגע סירבה להתפנות באמבולנס, והעדיפה ללכת לביתה.
התובעת סיפרה שהתלוננה עוד לפני התאונה על כך שהסולם רעוע ולא יציב, ואף ציינה כי ביקשה לעבור תפקיד בשל חששה מהשימוש בו, בהתחשב בגילה המתקדם (יותר מ-60), אולם בקשתה לא נענתה והיא נאלצה להמשיך ולטפס על הסולם המסוכן מדי יום ביומו.
המדינה טענה מנגד, בשם משרד הכלכלה, כי השימוש בסולם הוא רגיל וסביר, וביקשה לייחס את האחריות לתאונה לתובעת. אלא שבינתיים התברר שלאחר התאונה סודר הארכיב באופן שונה והמדפים הונמכו, כך שלא נדרש עוד שימוש בסולם.
השופטת יעל ייטב קיבלה את גרסת התובעת שלפיה הודיעה לממונים שלה – עוד לפני התאונה – על כך שהסולם אינו תקין. "לא שוכנעתי כי חיובו של עובד להשתמש בסולם רעוע, לשאת תיקים מעלה ומטה תוך כדי שימוש בסולם, ולהיאחז תוך כדי כך במדפים - הוא שימוש סביר", כתבה.
בהתאם נקבע כי המדינה הפרה את חובתה לספק לעובדת סביבת עבודה בטוחה. השופטת התייחסה לכך שהנתבעת יכולה הייתה לסדר את העבודה בארכיב עוד לפני המקרה המצער, כפי שעשתה זאת לאחריו.
כמו כן, מכיוון שהתובעת ביקשה להחליף את הסולם ואף ביקשה לשנות את מקום עבודתה עוד לפני התאונה, השופטת החליטה שאין מקום לייחס לה כל אחריות לנזקיה.
לפיכך חויבה המדינה לפצות את התובעת ב-44 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% מגובה הפיצוי.