שואפים ליותר
חולת סרטן מבוורלי הילס שהוכתרה ל"מרתה סטיוארט של הקנאביס"; רואה חשבון שהשתקם שאכטה אחר שאכטהמווירוס כרוני והקים חממה להשקעה בסטארטאפים מעלי עשן; וגם רב שמצטט אזכורים למריחואנה מהתנ"ך: 400 אנשי עסקים הגיעו מרחבי הגלובוס לכנס ראשון מסוגו, שנועד לבסס את ישראל כבירת הקנאביס הרפואי של העולם
כל מי שהגיע לכנס הקנאביס הרפואי הריח את זה באוויר: לא ריח של קנאביס, אלא של הצלחה עסקית. בעצם, היה גם ריח של קנאביס: ג'ייסון רייקר, רואה חשבון ואחד ממייסדי האירוע, עמד בכניסה ועישן ג'וינט. זה לא היה טריק שיווקי, עבורו אלו תרופה וחזון עסקי שמגולגלים יחד. מכל המקומות בעולם, את ערב הפתיחה של הכנס בחרו רייקר וחבריו למקם במבשלת בירה. ככה זה כשאסור לתת דוגמיות מהביזנס. כמאה גברים ונשים, רובם בחליפות עסקים, כמעט כולם יהודים, רבים מהם עם כיפות וכיסויי ראש, החליפו בו חיוכים וכרטיסי ביקור. חלקם הגדול הגיע מרחבי העולם כדי לבחון את הפוטנציאל העסקי של הקנאביס בארצנו.
לא מדובר בחשישניקים. המשתתפים בכנס "קנאטק" הם משקיעים רציניים, אנשי מחקר ופיתוח, מדענים, נציגי חברות, רופאים וחולים. הם מדברים על כך שהכנס הזה הוא נקודת האפס במהפכה שעומדת לבוא לעולם: תעשיית תרופות מבוססת קנאביס, חוקית ולגיטימית, שתצא מארץ הקודש. למה דווקא מכאן? הרי באירופה יש ליברליות גדולה לגבי הפללה. בארה"ב במחצית מהמדינות מותר להשתמש בקנאביס לצרכים רפואיים ובארבע מהן הוא מותר גם לצורכי הסבּבּה. אלא שלמרות הלגליזציה, חוק פדרלי עדיין אוסר לערוך באמריקה מחקרים קליניים בקנאביס. ובמילים אחרות, רק בישראל יש ערבוב חומרים מדויק שיכול לייצר את המוח של תעשיית התרופות הזו: חוקרים בעלי שם בתחום, רפואה וחקלאות ברמות הגבוהות ביותר, רגולציה מאפשרת, אחוז גבוה של חולים המטופלים בקנאביס רפואי, שמש טובה ויזמים שיודעים לחבר את כל זה.
רייקר ושותפו שאול קיי, שני עולים ותיקים מאוסטרליה שעבדו בשנה האחרונה כדי לגרום לכנס הזה לקרות, מסתובבים פה כמו חתני בר־מצווה. בסוף האירוע הם יודיעו כי החברה שהקימו בבית־שמש, iCAN, גייסה השקעה ראשונית שמוערכת במיליונים ותקים חממה טכנולוגית שתשקיע את הכסף הזה במספר חברות בתחום הקנאביס הרפואי. ובמילים אחרות: בסטארטאפים של הג'וינטים הכי חכמים בעולם. לפני שנתיים הם היו שני חברים טובים שגילו את הסגולות הרפואיות של הקנאביס. עם הג'וינט בא גם התיאבון לעסקים, אבל כדי שכל זה יקרה רייקר היה צריך להיות חולה. במה? "הייתה לי שפעת, עשר שנים בערך". הוא אחרי ג'וינט, אבל זו לא בדיחה. "לפני זה הייתי אדם בריא, ספורטיבי, מתאמן לטריאתלון. נשוי פלוס שלושה, בן 42, גר בזכרון־יעקב, עובד. חטפתי וירוס, הלכתי לרופאה והיא אמרה, 'סוף שבוע ותהיה בסדר'. אבל חליתי במה שאפשר להגדיר כעייפות כרונית ולא היה שום מענה רפואי בשבילי. הייתי עם חום, הרבה זמן כבול בבית. הגוף והראש לא תיפקדו, לא יכולתי לעשות כלום".
מה ניסית לעשות כדי לצאת מזה?
"הכל! כל התרופות, רפואה משלימה, דיקור סיני, עיסוי, ויטמינים, תוספי מזון, מדיטציות, יוגה, טסתי לאוסטרליה ושמתי את הראש שלי באיזו קסדה שנותנת אנרגיה. לא נתנה. ניסיתי 'ארטינג', שיטה שאומרת שאנחנו מאוד מקורבים לאדמה, אז ישנתי על סדין שמחובר בשקע חשמלי לקרקע. עד שאחרי שמונה שנים הרופאה שלי המליצה לי לנסות קנאביס רפואי וגם שאול דיבר איתי על זה".
שאול קיי, חברו ושותפו העסקי, הוא רוקח בן 43 ממזכרת־בתיה. נשוי פלוס ארבעה, בעל בית־מרקחת בירושלים ויצרן של תרופת הורמון גברי שפיתח באוסטרליה. קיי היה היועץ לענייני תרופות של רייקר כל השנים, אבל גם הוא לא הצליח לפצח את מחלתו. כשהקנאביס עלה על הפרק השניים החליטו להתעמק ברעיון, "אז נסענו לאמסטרדם ללמוד על הנושא", אומר רייקר.
ללמוד?
"אני עישנתי ושאול למד".
אם כבר לנסוע לאמסטרדם, אז רק עם הרוקח הצמוד.
"דבר ראשון הלכנו למקום שנקרא 'קנאביס קולג'", נזכר קיי. "שאלנו שאלות כמו איך לעשן, איזה זנים, מתי בבוקר, מתי בערב. למדנו שבתוך הקנאביס יש THC, שזו המולקולה שעושה לנו היי, ויש את החומרים הרפואיים יותר. התחלתי לחקור את הכימיה של הדבר הזה".
רייקר: "עברנו מקופי־שופ לקופי־שופ, שאלנו וניסינו. לקחתי שאיפה וזה היה כמו שאיפה של חיים. אני שואף, ומרגיש את החיים חוזרים לגוף. אני מעשן, והסימפטומים יורדים. הראש צלול, הגוף חופשי, פתאום יכולתי לתפקד".
ואז העשן התפזר וחזרת לארץ.
"חזרתי למציאות שאין לי רישיון לעשן. הייתה תקופה ששקלתי לעזוב. חשבתי שאם זו התרופה שלי, אני רוצה לגור במקום שיאפשר לי לקחת אותה. בסוף, אחרי חצי שנה, קיבלתי רישיון לעשן".
מה איתך שאול, בתור רוקח אתה לא בודק את התרופה?
"רק כשאני בחו"ל, איפה שמותר".
ואתה הרבה בחו"ל.
"אני המון בחו"ל".
חוות טעימות של קנאביס
שנתיים עברו, והיום רייקר מתדלק ג'וינטים כל שעה וחצי ומתפקד מצוין. כמה מצוין? הוא קורא לרפי, בנו בן ה־19, לספר לי. "מאז שהייתי בכיתה ג'־ד' אבא שלי פחות ופחות תיפקד. שנה שלמה לא יצא מהבית, מהחדר, ישן. יום אחד הוא בא ושאל אותי אם שמתי לב שמשהו השתנה בחצי השנה האחרונה. בדיעבד שמתי לב שיש שינוי ואז הוא אמר לי שהוא על קנאביס. הייתי מבסוט. מאז הוא פורח. נורא מסתייגים מזה בהתחלה, אבל פתאום, בן לילה, אבא שלך חוזר. לא משנה מה יגידו – לא היה לי אבא ועכשיו יש לי, אז לכו לעזאזל".
המחשבה הזו היא בדיוק המנוע לתעשייה שלה ביקשו רייקר וקיי לתת דחיפה בעזרת הכנס. "חשבנו לקדם את הקנאביס הרפואי מתוך גישה שיש פה משהו יותר כלכלי וגדול. אם זה יכול להפוך מישהו כמוני ממובטל לפרודוקטיבי, תחשוב מה זה יכול לעשות לעולם".
העולם הגיע, או לפחות שלח בסך הכל כ־400 נציגים מטעמו לשלושת ימי הכנס שהתחלקו בין תל־אביב לירושלים. האישה הכי בולטת באולם היא שריל שומאן, נערת הפוסטר של הלגליזציה בארה"ב, או איך שקוראים לה כאן: המרתה סטיוארט של הקנאביס. שומאן, בלונדינית נמרצת בת 56 מבוורלי הילס, מאשרת, "זו אני". היא אשת תקשורת ועסקים שמייעצת לחברות קנאביס ואחראית להשקעות בסך 600 מיליון דולר בתעשייה הזו ברחבי העולם. לדבריה, כמו הבהלה לזהב, אלו השנים של הבהלה לירוק, ומי שיגיעו קודם יהיו המיליארדרים החדשים. אפשר למצוא ראיונות איתה כמעט בכל תחנת טלוויזיה או מגזין אמריקאיים, אחרי שנים שהיא מנהלת קמפיין למיתוג מחדש של המריחואנה בתקשורת. "עשו לקנאביס דמוניזציה", היא קובעת. "אלפי שנים הוא היה חוקי בארה"ב וטיפל בהמון מחלות. הוא הציל את חיי, ואם מישהו יכול למתג אותו מחדש זו אני".
תסבירי.
"ב־2006 אובחן אצלי סרטן. אמרו לי שעד יום ההולדת שלי, ארבעה חודשים אחר כך, אמות", היא מספרת ומראה לי בסלולר תמונות שלה מאושפזת. אחרי זה גם מבקשת שנעשה סלפי. "חבר סיפר לי על החומר הלא־ממסטל בקנאביס. הוא הבריח לי אותו מישראל ועלול היה ללכת על זה לכלא. החומר הזה הציל לי את החיים, הסרטן נסוג. ואז הגעתי לישראל וגיליתי את חברת הקנאביס 'תיקון עולם' ואת החוקרים הבכירים בתחום. למדתי שההמצאות העולמיות קרו פה ויש כאן מדענים, כלומר שזו לא רק אני, גברת מטורפת מבוורלי הילס שאומרת שזה עובד".
אז נכנסת לעסק הזה.
"עדיין יש לי גידול, אבל עם הקנאביס אני עוד בחיים. תודה לאל שניצלתי, אבל בינתיים אנשים כמוני מתים בכל יום, והכל בגלל ביורוקרטיה ופוליטיקה. אז אנחנו עושים מהפכה, ישראל היא הפתרון לזה והמפתח לישראל הוא המחקר. פה יכולים להוכיח שקנאביס היא תרופה. אני מביאה לכאן כסף להשקעה, ואנשים באים לגלות את העסקים הכי טובים פה, לא רק למחלות, גם לאנטי אייג'ינג, לטיפול בעור, הרבה דברים. יש לי לקוח שירש שבעה מיליארד דולר. הוא השקיע 40 מיליון דולר בחברת קנאביס רפואי בקנדה ועכשיו שלח אותי לבדוק מה אפשר לעשות פה".
משקיע נוסף שבא לבחון אותנו מקרוב הוא כריסטיאן הגסט, נשיא חברת Inspiro. הגסט הגיע מדנוור, קולורדו, המדינה הראשונה בארה"ב שאישרה לגליזציה (יחד עם מדינת וושינגטון). מה עושה החברה שלו? "אני מגדל ומוכר מריחואנה, ואני מאוד גאה בזה", הוא אומר. "אנחנו מגדלים את אחת המריחואנות הטובות בעולם, מוצר טוב". המוצר הבא שלו נשמע עוד יותר טוב: הוא הולך לפתוח חוות טעימות של קנאביס לתיירים. "זה יעשה למריחואנה מה שהיקבים עשו ליין. תבוא ותהיה לך החוויה הכי קולית בחיים. כמובן שתוכל גם לקנות".
ומה עם הגראס הרפואי?
"אנשים באים אלינו היום לא רק כדי להיות מסטולים, אלא גם כדי להיות בריאים. הם אומרים לי, 'יש לי אפילפסיה, יש לי קרוהן, מה יש לך להציע?' אבל בעצם אין לי כלום להציע. הבדיחה היא, 'קח שתי שכאטות ותתקשר אליי מחר בבוקר'. זה קורה כי בארה"ב אסור לנו לעשות מחקר רפואי בקנאביס. בישראל, לעומת זאת, נעשו המון מחקרים, ואנחנו רוצים להפוך אותם למוצרים ולמכור אותם. בדצמבר הקמנו כאן סניף כדי שנוכל לעשות מחקר בקנאביס ולהביא מוצרים טובים לכל העולם. השקעתי עד עכשיו שלושה מיליון דולר בהקמה של המחקר ופיתוח, וההשקעה תגדל מאוד מהר".
"יש שוק גדול באמריקה שמחכה למה שיש לישראל להציע", מוסיף ברוך הלוי, אמריקאי חובש כיפה ומנהל הפיתוח העסקי של Inspiro בישראל, ומספר על זווית נוספת של העסק. "הייתי רב במשך 18 שנה בבית כנסת. לפני שישה חודשים עזבתי ועשיתי עלייה עם רצון להילחם ב־BDS ולעשות הסברה, להראות את הטוב ביותר שיש לישראל להציע. יש כאן את המחקר והפיתוח הטובים ביותר בעולם, בטח בקנאביס, ויש לנו אפשרות לספר לעולם שישראל זה לא רק מקום של אינתיפאדה וגמלים".
אמרו לי שיש הרבה יהודים בעסק הזה בעולם.
"יהודים נמשכים לעסק הזה בצורה לא פרופורציונלית, ממש כמו שהרחנו את ההזדמנות בעסקי האלכוהול אחרי תקופת היובש בארה"ב. מה גם שבמסורת שלנו צמח הוא רק צמח, הוא לא טוב או רע. הוא מה שנעשה איתו".
בתור רב אתה יודע אם זה מופיע בתנ"ך.
"לפי ספר בראשית אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים עם הצמחים. וגם בספר שמות, בפרשת השבוע לפני שבוע, הופיע 'קנה בושם'. מה זה קנה בושם? קנאביס".
אז זה עוזר שאתה רב.
הגסט: "אמא שלו מאוד גאה שהוא עזב את הרבנות לטובת עסקי הקנאביס".
הווידוי של הח"כית
חולים יש, כסף יש, אלוהים נתן לנו צמחים בשפע, וגם התקשורת העולמית לא מפסיקה לסקר ולפרגן לחדשנות הישראלית. מה עוד צריך כדי שנבסס את מעמדנו כמעבדת המחקר המובילה בתחום בגלובוס? שלא יפריעו. על הצד הזה אחראית כיום, באופן חלקי, חברת הכנסת הצעירה מהליכוד שרן השכל, שייסדה את שדולת הקנאביס הרפואי בבית המחוקקים ועומדת בראשה. "בעזרת הרפורמה, התעשייה הזו תצמח, יהיו יותר מעבדות, יצטרפו עוד יזמים וחקלאים. הקנאביס יהפוך להיות כמו כל תרופה אחרת. הסיכויים של הרפורמה לעבור מאוד גבוהים, ראש הממשלה ושר הבריאות תומכים".
אולי קצת גראס יכול לעשות טוב לראשי המדינה.
"לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל אדם שניסה, זה לא הגיוני שעל עבירה כזו יחול דין פלילי והוא יישב בכלא".
את מעשנת?
"יצא לי להתנסות בעבר, זה לא עשה לי טוב".
הכנס המרשים שאירגנו רייקר וקיי, הראשון מסוגו בארץ, מחזק את מעמדה העסקי של ישראל בתעשייה. רק לפני חודשיים השקיעה ענקית הסיגריות פיליפ מוריס כ־20 מיליון דולר בחברת סייקי מדיקל המקומית שפיתחה משאף אופטימלי לשימוש בקנאביס רפואי. בחממה של רייקר וקיי ( (iCANמתכננים להשקיע בחברות שיפתחו תרופות ואמצעים נוספים לצריכת הגראס הרפואי. "אנחנו רוצים לקחת את האנשים והטכנולוגיות הכי טובות בארץ ולתמוך בהם", אומר רייקר.
מה יעשו חברות התרופות?
"אח שלי עובד ב'טבע', בפיתוח תרופה לטרשת נפוצה. הוא האויב", מגחך קיי. "הוא אנטי־אנטי לקנאביס, שמע את כל המיתוסים ואכל אותם לארוחת צהריים. רק עכשיו, אחרי שחברת תרופות מאנגליה פיתחה מוצר מאושר של קנאביס לאפילפסיה, הוא קצת מוכן להקשיב".
למה חברות התרופות כל כך מפחדות מקנאביס?
"אם הקנאביס עובד כמו תרופות מרשם ועולה רק 300 ומשהו שקל לחודש, ברור שהן לא רוצות את זה".
אז הכל עניין של כסף?
רייקר: "לי בכלל יש חלום שבמקום שאשקיע את כל הכסף בקנאביס, אחלק איזה מאה אלף זרעים. נפזר ממטוס, נזריע אותם בכל מקום במזרח התיכון. ישראלים וערבים, כל היום נשב, נעשן ג'וינטים, בטח נגיע לאחלה הסכם". ¿