מלחמת הסורים בלבנון: למצוא קבר פנוי ליקיריהם המתים
רוב בתי הקברות בלבנון מלאים כמעט לחלוטין והפליטים הסורים מתקשים למצוא מקום לקבורת יקיריהם. "הפכנו לנטל, בין שאנחנו חיים ובין שמתים"
באסם מרו, AP
פורסם: 11.04.16, 00:00
נאסר עליה להשתתף בהלוויית בעלה. סעדה חלאף בבית קברות בעמק הבקאע (צילום: AP)
כשסעדה חלאף, פליטה סורית שחיה בלבנון, איבדה בתחילת השנה את בעלה לאחר מחלה ממושכת, היא לא הצליחה למצוא מקום לקבור אותו בעיר המזרח לבנונית שבה התגוררו בני הזוג מאז שברחו ממלחמת האזרחים בארצם.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של ynet
בית הקברות הקרוב ביותר שבו חלאף וקרובי משפחתה הורשו לקבור את בעלה המנוח היה בכפר א-דלהמיה, שנמצא במרחק של 16 קילומטרים מהעיר בר אליאס.
קרוב ל-1.5 מיליון פליטים סורים שברחו מהסכסוך בארצם חיים כיום בלבנון, שווה לשליש מאוכלוסיית המדינה שמונה 4.5 מיליון תושבים.
מסוכן לקבור בסוריה
בשעה שרוב בתי הקברות מלאים כמעט לחלוטין, הפליטים הסורים מתקשים למצוא מקומות שבהם יוכלו לקבור את יקיריהם שהלכו לעולמם בלבנון. רובם לא יכולים להביאם לקבורה בסוריה בגלל הסכנות והדרכים הסגורות, שהן חלק מתוצאות מלחמת אזרחים בת חמש שנים שגבתה את חייהם של יותר מרבע מיליון בני אדם ועקרה מחצית מאוכלוסיית המדינה.
"סורים רבים הפכו לנטל בין שהם בחיים ובין שהם מתים", אמר ריאד ראשיד, פליט מהעיר הסורית חומס.
חלאף ברחה מביתה בחומס לאחר פרוץ המשבר בסוריה במרס 2011. הדבר היחיד שהיא זוכרת זה שבעלה עלי ג'ומא מת ביום שני בבוקר לפני חודשיים. לדבריה, היא אינה יודעת קרוא וכתוב ולא זוכרת תאריכים מדויקים. היא ושכניה הביאו את בעלה למרפאה באותו בוקר והוא סובל מבעיות נשימה שקשורות לאסטמה. הוא מת זמן קצר לאחר מכן.
(צילום: AP)
חלאף לא השתתפה בהלוויית בעלה בא-דלהמיה בשל איסור המסורת המוסלמית. גברים ממשפחתה לקחו את גופת המת לתפילות ואז לקבורה. מאוחר יותר, כששבה לבית הקברות, היא לא הצליחה למצוא את הקבר של בעלה. כעבור שבועיים, היא שבה למקום עם אחיה ועם צוות של סוכנות הידיעות AP, ואחיה הצביע לעבר מקום הקבורה, בקצה בית הקברות. חלאף פרצה בבכי ועיניה דמעו. הקבר, שלדבריה עלה מאה דולר, לא נשא כל סימן עליו כמו בקבריהם של לבנונים שקבורים בבית קברות זה.
הפליטים הסורים טוענים: ללבנונים דעות קדומות עלינו
היא הלכה לעבר הקבר והתחילה לגעת בחול האדום שעליו. הלב שלי בוער. הוא הלך והותיר אותי לבד", אמרה האלמנה בת ה-45 חשוכת הילדים כשניגבה את הדמעות עם הרעלה החומה שלה. "מי ייתן ואללה ירחם עליי. הוא היה טוב אליי. הוא מעולם לא הפריע לי".סורים רבים טוענים שהם נתקלים יותר ויותר בדעות קדומות מצד הלבנונים, שטוענים שהפליטים ייבשו את משאביה של לבנון, הפעילו לחץ אדיר על התשתיות שלה והפכה אפילו את עניין הקבורה של יקיריהם לבעיה גדולה בגלל המחסור במקום.
בחזרה לבר אליאס. ראש העיר מוחמד אל-ג'מאל אמר שלתושביו אין שום דבר נגד הסורים, והוסיף שבית הקברות המרכזי מלא ואינו יכול לקלוט עוד אנשים מחוץ לעיר. הוא אמר שלכל משפחה בעיר יש שטח אדמה שמור בבית הקברות. אל-ג'מאל אמר שיותר מ-35 אלף לבנונים חיים בעיר, כמו גם כ-60 אלף סורים שפזורים בין 51 מחנות לא חוקיים בבר אליאס. "אנחנו לא נגד סורים שנקברים כאן", אמר אל-ג'מאל מלשכתו.
באשר לעלי ג'ומא, אמר ראש העיר: "אני לא מתנגד לקבורתו כאן, אבל אין לי מקום לקבור אותו".
ראשיד, שחי עם משפחתו בשני אוהלים באחד ממחנות הפליטים הלא רשמיים בבר אליאס, אמר שכמעט מדי יום מת אדם במקום, שאנשים מתים מסיבות טבעיות. "אנחנו סובלים כל פעם שסורי מת", אמר ראשיד בן ה-45, אב לשש בנות ולשבעה בנים בגילים ארבעה חודשים עד 24 שנים. "מה שאנחנו הכי מאחלים לכולנו זה לשוב בחזרה למדינה שלנו ולמות במדינה שלנו".