ערב חג הפסח שוב פקד גל שביתות את המשק. בוחני הנהיגה שובתים כבר חודש כמעט, הפרקליטים החלו בעיצומים השבוע, מגדלי הביצים והמועצות האזוריות בגבול הצפון שובתים אף הם - וכך גם הוועדות לתכנון ובנייה ברחבי הארץ. כל זאת, כשרק בשבוע שעבר שבתו גם שורה של גופים בשירות המדינה, בהם רשות המסים, המכס ושירות התעסוקה.
השביתות לא גובות מחיר רק מהמעסיקים - אלא גם מצדדים שלישיים כמו בעלי עסקים ואנשים פרטיים הנזקקים לשירותיהם של הגופים השובתים. בסיוע עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין, בדקנו מתי ניתן לקבל פיצוי על נזק שנגרם לכם בגלל שביתה.
כהן ובר-און מסבירים כי שביתות גורמות מטבען להפרות חוזים שונים. עם זאת לפי הדין הישראלי - שביתה והשבתה לא יוצרות עילת תביעה במקרה שגרמו להפרת חוזה ובמקרים מסויימים עובד שובת לא ייחשב כמפר חוזה כלפי המעסיק. אם השובתים היו צריכים לשאת בכל נזק הנובע משביתה - היה הדבר מחסל את זכות השביתה והופך אותה לבלתי אפשרית.
מצד שני, השביתות פוגעות גם בצדדים שלישיים וגורמות נזקים כלכליים אדירים למשק בכללותו ולעסקים ופרטים. בתי המשפט בוחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, עד כמה רציני הנזק לצד שלישי עקב נקיטת השביתה לעומת מהי התועלת שהיתה צפויה לשובתים כתוצאה ממנה, ועד כמה לגיטימיים, חוקיים ומוסריים האמצעים בהם נקטו השובתים. זאת במטרה למתוח קו גבול בין פעולה הגיונית ובתום לב לבין פעולה זדונית, תוך הפקרות ובריונות.
"במקרים מסויימים, רשאי ניזוק משביתה לתבוע את נזקיו מהשובתים ולעתים גם ממעסיקיהם", הם מסבירים. "העקרון הוא, ששביתה הינה זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, אבל יש לה גם סייגים מחייבים. שביתה תהיה לגיטימית רק כל עוד היא ממלאת את החוקים וההגבלות שנקבעו. כאשר היא חורגת מזכות ההתארגנות והגנה על עובדים ומקבלת אופי של פעולה בריונית זורעת הרס - נסללת הדרך להגשת תביעה נזיקית".
הם מוסיפים כי המקרה הקל הוא כאשר השביתה מוכרזת כבלתי חוקית. "הכרזת השביתה כבלתי חוקית סוללת את הדרך לתביעה נזיקית נגד השובתים", מסבירים עוה"ד. "כך למשל שביתה בנמל אשדוד, שהוגדרה כ"פראית" כי נעשתה ללא הכרזה כדין על סכסוך עבודה וללא גיבוי הסתדרות העובדים, ואף תוך הפרת החלטת בית הדין הארצי לעבודה".
אולם גם במקרים בהם השביתה חוקית לכאורה - ניתן לעתים להטיל אחריות נזיקית על השובתים כלפי מי שנפגע ממנה. זאת בעיקר כשמוכח העדר פרופורציה בין הנזק והפגיעה להם טוענים העובדים השובתים, לבין הנזק שנגרם למשק או לצדדים שלישיים בגין השביתה. "שביתה היא זכות חוקתית, אבל גם לה יש כללים ומגבלות", הם מחדדים. "אם השביתה הינה בלתי מידתית, עשויים השובתים לחוב אישית בנזיקין גם אם השביתה היא חוקית".
כלל נוסף הוא, שכשם שלעובד קנויה חירות לשבות - כך גם לאחרים קנויה החירות לעסוק במקצועם, לעשות שימוש במתקנים שרשויות המדינה מעמידות לרשותם לפי דין, ולקבל את השירותים הלגיטימיים שמותר להם לקבל מרשויות אלה. כאשר קיימת התנגשות בין "זכויות" שונות - מסבירים כהן ובר-און כי בית המשפט יחליט מה עדיף ומי גובר.
עוד הם מדגימים, כי פסק הדין מרכזי שניתן בסוגיה זו היה בענין מפעלי רכב אשדוד נגד ההסתדרות הכללית ובו נקבע כי לחירות השביתה יש מגבלות ולשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להיפגע מהשביתה. באותו מקרה נדונה שביתה שפרצה בקרב קציני הים בצי הסוחר הישראלי, על רקע דירוגם ותנאי שכרם.
השובתים מנעו מאוניות מכולה לפרוק את מטענן, וגרמה לחברות שונות נזק כספי אדיר. בית המשפט העליון קבע, כי השובתים יכולים היו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה. ובכל זאת, בחרו השובתים לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר. בית המשפט חייב את השובתים בתשלום פיצויים בגין הנזקים שגרמו לחברות.
כהן ובר-און מדגימים מצבים נוספים שיכולים להכשיר תביעת נזיקין :