החביא כספים מאשתו - ושילם על כך בגירושין

לאורך שנים ניצל גבר את העובדה שהתפרנס בחו"ל, ולא סיפר לאשתו על מאות אלפי שקלים שהרוויח. כשהתגרשו, החליטו הדיינים שעליו לשלם על כך

עו"ד רונית מר פורסם: 14.04.16, 16:32

בית הדין הרבני האזורי בחיפה, שדן בגירושיהם של בני זוג, קבע לאחרונה כי הגבר - שלאורך שנים הסתיר מאשתו הכנסות של מאות אלפי שקלים - לא יזכה לחלוקה שווה של הרכוש המשותף.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג נפרדו לפני כחמש שנים, וכל אחד מהם דרש חלק גדול יותר מהרכוש והכסף תוך שהם חורגים מהכלל הקובע חלוקה שוויונית בנכסים בהתאם לחוק יחסי ממון. הסוגיה הקשה ביותר להכרעה הייתה חלוקת הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שצברו בני הזוג בעבודה, שכן הבעל העלה טענה תמוהה שלפיה אין לו זכויות כאלה כלל, ושנסמך רק על אלה של אשתו. מאחר שהוא עובד באפריקה ומנהל חשבון בחו"ל היה קשה מאוד להתחקות אחריו.

 

האישה מצדה טענה שאין לתת לבעלה חצי מזכויותיה משום שמעולם לא היה ביניהם שיתוף כלכלי. רוב ההכנסות של בעלה כלל לא הגיעו למשפחה והיא אינה יודעת היכן הפקיד אותן. גרסתה העלתה תמונה של הסתרה והברחת כספים שיטתית.

 

בתיק מונה אקטואר כדי להעריך מה באמת יש לכל אחד מהצדדים וכיצד התנהלו כלכלית לאורך השנים. כך נמצא שהבעל אמנם הפקיד סכומים נכבדים לחשבון המשותף אולם לא את כל הכסף שהרוויח. הממצאים הראו כי נהג להפקיד כמחצית בלבד, ובחישוב גס "נעלמו" בין 960 אלף שקל ל-1.8 מיליון שקל. לאיפה הלך הכסף, תהו אב בית הדין הרב דניאל אדרי והרבנים אייל יוסף ודוד בר שלטון.

 

הבעל טען שהכסף הועבר לאשתו במזומן על ידי מתווכים ששלח ארצה, וציין שפחד להפקיד אותו בשל חשש מרשות המסים. אך הדיינים קבעו שהטענה חסרת היגיון: "אם חשש שרשות המיסים תדרוש מס אם יפקיד 20 אלף שקל בחודש, למה לא חשש שיעשו זאת כשהפקיד 10,000 שקל בחודש?". כמו כן, הבעל לא זימן לעדות אף אחד מאותם "מתווכים" כדי שיאשר שהעביר לאשתו כסף מזומן והעניין הזה לא הוכח בשום דרך אחרת.

 

מכאן דחו הדיינים גם את טענת הבעל בדבר הסתמכות מוחלטת על זכויותיה הסוציאליות של אשתו, טענה הסותרת ממצאים כמו פדיון שתי קרנות שהיו רשומות על שמו. "מהיכן קרנות אלו? לצורך מה הם נצברו? למה לא סמך התובע על זכויות הפנסיה של אשתו?", שאלו הרבנים במידה של ציניות ושיערו שכפי שהסתיר כספים אלה הוא מסתיר גם כספים אחרים.

 

מעבר לכך, הבעל יכול היה לאשש את טענתו לו רק היה מזמן את מנהלו להעיד שאכן אין לו כל תנאים סוציאליים, אך הוא לא עשה זאת אף שבית הדין הורה לו.

 

"לבית הדין יש ספק סביר של הברחת כספים וצבירתם על ידי הבעל, כספים שהיו אמורים להיכנס לאיזון. יש לציין שלא מדובר בטענות על הברחת כספים סמוך לזמן הקובע, אלא להתנהלות קבועה במשך השנים", סיכמו הדיינים, שהחליטו כי במקרה הזה חלוקה שוויונית לא תעשה צדק עם האישה.

 

לפיכך הם בחרו להפעיל את החריג המיוחד בחוק יחסי ממון, המאפשר לסטות מחלוקה שוויונית של נכסים מטעמי צדק, וקבעו כי הבעל יהיה זכאי רק ל-30% מהפנסיה של אשתו.