לאט לאט, בלי שנשים לב, נעלמו המצות, והשתלטו עלינו במהלך הפסח כל מיני יצורי כלאיים מוזרים שטעימים כמו הצרות של סבתא שלנו אבל זוכים לתואר המפוקפק כשר לפסח. אני לתומי חשבתי שכל הרעיון בפסח הוא לאכול מצות כזכר ליציאת מצריים.
שלא תחשבו לרגע שאני אוכל מצות - נהפוך הוא. אני אוכל מצות רק בליל הסדר ובבוקר שלמחרת בתוך המצבריי, אבל הצביעות הזאת של משהו שנראה כמו לחמנייה, נטעם כמו צמר גפן עם כימיקלים וכל תכליתו להעביר לנו את הפסח הזה כך שנלך עם ומרגיש בלי, מעצבנת אותי.
לפתע פתאום אין מצות בשום מקום, רק הלחמניות המזויפות. מה זה הפוקוס פוקוס הזה שמצות מתחפשות ללחם? איפה ההתכוונות? איפה המשמעות האמיתית של המצה? רמאות עצמית ותחמנות קולקטיבית זה מה שיש כאן.
לא הייתי מאמין שאני, אביר הלחם החמוץ של המצרים, אצא להגנתה של המצה ממדבר סיני, אבל הנה - אני קורא לחזור אחורנית לימים שבהם נסענו ליפו לקנות פיתות, כי בינינו חוץ מאשר המראה החיצוני אין דבר שמקשר בין לחמניה הגונה ואמיתית ללחמניה תחמנית כשרה לכאורה למהדרין.
אז חברים בואו נכין לחמניות אמיתיות ונפסיק לשקר לעצמנו כמו בני יענה חסרי תודעה וכבוד עצמי. לכו תאפו דברים אמיתיים.
המצרכים (ל-15-20 לחמניות):
1 ק"ג קמח לחם לבן
200 גרם שאור
700 גרם מים קרים
1-2 גרם שמרים יבשים
23 גרם מלח
30 גרם תרד מיובש
60 גרם שומשום שחור
אופן ההכנה: