לא רק במקומות עבודה נדרשת הודעה מוקדמת לפני עזיבה או פיטורים. גם הסכמים למתן שירותים שונים, ואפילו שירות כמו גן ילדים, מחייבים לעיתים את הצדדים למסור הודעה מוקדמת לפני הפסקת השירות. אם הודעה כזו לא נמסרת בהתאם להסכם, הצד הנפגע מכך זכאי לתשלום בעבור תקופת ההודעה המוקדמת. כך נקבע לאחרונה בתביעה קטנה של אם שנאלצה להוציא את בנה מגן ילדים באופן מיידי (ת"ק (חדרה) 4409־08־15 ).
בתאריך 6.5.2015, בשעות הבוקר, קיבלה האם הודעה מהגננת לפיה עליה להגיע כדי להוציא את בנה בן השנה וחצי מהגן לתמיד, בעקבות סכסוך שהתגלע בין הגננת להורים. האם הגיעה אל הגן עם האב. בכניסה לגן המתין להם הילד על כל ציודו, הועבר להוריו, והגננת החזירה להם את התשלומים על חשבון יתרת התקופה שאמור היה להיות בגן.
בהמשך היום החליפו הצדדים מסרונים, ובאחד מהם, שנשלח בשעה 22:30 בלילה, הודיעה הגננת להורים כי הם רשאים להביא את הילד לגן למשך חודש נוסף, ואולם ההורים חששו שהילד יזכה ליחס מזלזל, ועל כן נמנעו מלהביאו.
האם תבעה את הגננת, וטענה כי ההודעה לפיה נדרש הילד לעזוב את הגן נעשתה ללא הודעה מוקדמת של 30 יום כנדרש בהסכם. בעקבות זאת הילד נותר בבית במשך יומיים, וגם כאשר הצטרף לגן חדש נאלצו ההורים לקחת חופשה של יומיים כדי ללוות את הילד בעת שהסתגל לגן החדש. היא תבעה מהגננת סכום של יותר מ־6,500 שקל, שכלל פיצוי על אי־מסירת הודעה מוקדמת בסכום של 2,300 שקל, דמי רישום לגן החדש, והחזר דמי ביטוח שנתיים.
הגננת טענה כי האם פגעה והעליבה אותה ואת צוות העובדות בגן, ואף המרידה הורים של ילדים אחרים. לפיכך, כמה חודשים קודם לכן הזמינה את האם והאב וקיימה איתם שיחה, שבמהלכה הבטיחו כי יחדלו מהתנהגות זו. הגננת לא חלקה על כך שעל פי ההסכמה בין הצדדים היה צורך במתן הודעה מוקדמת, אבל היא ראתה בשיחה זו משום התראה מספקת.
הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן ציינה כי האם הייתה מוטרדת מהפעילות המתקיימת בגן ו"היא ובעלה התלוננו לא מעט על הנעשה בגן, והתובעת אף ניהלה שיחות עם הורים אחרים בנוגע לחששותיה". על בסיס זה התנהלה שיחה בין הצדדים בחודש נובמבר או דצמבר של שנת 2014, וההורים אף ערכו סידורים לרישום הילד בגן אחר בשנה שלאחר מכן. בכל אלה לא ראתה הרשמת הצדקה לגננת להודיע על הפסקת השתתפות הילד בגן באופן מיידי, ללא מתן הודעה מוקדמת. הרשמת קבעה כי הודעה כזו מהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים, וכי המסרון ששלחה לאם מאוחר יותר באותו יום, שבו הציעה שהילד יחזור לגן לחודש, אינו מתקן את הפגם הזה.
"סבורתני כי נסיבות המקרה יש בהן כדי להצדיק סירוב של התובעת לממש את זכותה להמשיך ולקבל שירותים מהנתבעת במהלך החודש שלאחר התקרית, בין היתר משאין לכפות קבלת שירות אישי ככלל ושירותי טיפול בפעוט חסר ישע בפרט", ציינה השופטת. לפיכך היא קבעה שהאם זכאית לפיצוי בגובה שווייה של ההודעה מראש, כלומר 2,300 שקל – דמי חודש אחד בגן. בנוסף זוכתה האם בדמי הביטוח בסך 150 שקל שאותם שילמה בגן החדש (לאחר ששילמה סכום כזה גם בגן הקודם).