בבנייני האומה בירושלים נערך אמש (יום ה') טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ו. בטקס שבו השתתפו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוענקו הפרסים היוקרתיים ביותר ל-11 פורצי דרך בתחומם. ynet העביר את הטקס בשידור חי.
בעת הענקת פרס ישראל על מפעל חיים לדורון אלמוג קם הקהל על רגליו והריע לאלוף במיל' שהקים את הכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן" על שם בנו שנולד עם פגיעה מוחית קשה ונפטר בשנת 2007. "ערן בננו לא ידע עצמאות מהי", אמר אלמוג בנאומו כנציג מקבלי הפרס.
"ערן מעולם לא דיבר, מעולם לא קרא לדידי אמא או לי אבא", אמר אלמוג בנאומו המרגש. "למרות זאת הוא היה המורה הגדול של חיי. בשם ערן וחבריו שלא ידעו עצמאות מהי, אבקש שטקס זה יהיה תחילתו של מסע לתיקון עולם, להפיכתה של החברה בישראל לחברה סובלנית יותר, מכילה יותר. צעד קטן למקום הנשגב של חברת מופת".
"כשנולד, נתנו לו את השם של ערן אחי שלא שב מהמלחמה", סיפר אלמוג. "ציפינו שיהיה מוצלח מאיתנו. בגיל 8 חודשים ערן אובחן עם אוטיזם ופיגור קשה. השמיים נפלו. נדרשנו לעצב מחדש את חיינו. להמיר את החלום על הילד המוצלח, במאמץ מתמיד להסתפק בחיוך. שרק יהיה מאושר. נשבענו לעולם לא להתבייש בו. לעולם לא להסתירו. לאהוב אותו בכל מאודנו ובכל נפשנו. לאחר מותו, לפני 9 שנים, הבנו שתיקון עולם פירושו להעצים את האהבה שהועדנו לו, כדי לחולל שינוי עמוק בתפיסת האדם המוגבל במדינת ישראל".
לדברי אלמוג, "חברה הישגית מודדת את בניה על פי סרגל של הישגים ויכולות, ואילו ילדים כמו ערן אינם יכולים לעשות מאומה בכוחות עצמם. הם מחוץ למשוואה. לא יסיימו גן ילדים, לא ישרתו בצה"ל, לא יגנו עלינו ולא יזכו להימנות עם ההון האנושי של מדינת ישראל, שנציגיו המכובדים הם חברותיי וחבריי לפרס ישראל. ערן וחבריו חסרי אגו וחסרי כח. השאלה המתבקשת איננה מה הם מסוגלים לעשות אלא מה אנחנו מסוגלים וצריכים לעשות למענם".
לאחר שהודה לבכירים, לחברי ועדת הפרס ולבני משפחתו, סיים בתודה המרגשת מכול: "ואחרון אחרון וראשון ראשון - לערן אלמוג בננו האהוב שעשה אותי איש אחר והיה צריך לעמוד כאן תחתיי לקבל את פרס ישראל. מי ייתן ומעמד פרס ישראל תשע"ו יהיה בבחינת צעד נוסף להמשך עשייה אישית וחברתית לקידומה של מדינת ישראל, למעמד של חברת מופת".
בתחילת הטקס נאם שר החינוך נפתלי בנט ואמר: "לאחרונה ישנה אווירה כאילו אהבת הארץ סותרת את אהבת האדם. כאילו 'יהודית' סותרת 'דמוקרטית', וְלֹא היא. לאף אחד מאיתנו אין מונופול - לא על אהבת הארץ ולא על אהבת האדם. כולנו אוהבים את ארצנו, את עַמנו ואת האדם. רק השילוב בין יהדות, לאומיות ואוניברסליות ירומם את העם שלנו לעבר ייעודו". אלו 11 המצטיינים.
אביתר נבו, פרופ' לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת חיפה, הוא מן הראשונים ומן החשובים שבחוקרי החי והצומח בישראל ובשכנותיה. פרופ' נבו הוא ממקימי המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. מחקריו הרבים ופורצי הדרך בארץ ובעולם הביאו להעמקת הידע וההבנה על היווצרות מינים ביולוגיים בטבע והתאמתם לתנאי סביבה משתנים.
מחקרו על החולד העיוור מהווה מודל אבולוציוני חשוב, וביכולתו לתרום לריפוי מחלות אנושיות. פרופ' אביתר נבו מתגורר בחיפה. בנו טל ז"ל נפל במלחמת יום כיפור בן 19 שנים. בתו אורית עוסקת באמנות והקימה את הקרקס הישראלי המודרני. לנבו שני נכדים: אורן ונועם.
דורון אלמוג מתגורר בנס ציונה. נשוי לדידי, ולהם שלושה ילדים: ניצן, ערן ושוהם. ערן נפטר ממחלה נדירה בשנת 2007. בשנת 1991 נולדה הבת שוהם, שנפטרה חודש לאחר לידתה. דורון ודידי אלמוג הם סבים לשני נכדים: אורי ויהלי.
הדס עפרת, אמן יוצר באמנות הבין-תחומית, מקיים שיח רצוף עם תחומים שונים ומגוונים באמנות המופע, תוך חיפוש מתמיד של גבולות השפה האמנותית. הדס עפרת יזם את הקמתם של שורת מוסדות משמעותיים, מחדשים ומשפיעים בשדה האמנות והחברה בישראל, והיה שותף בניהולם. בהם תיאטרון הקרון, בית הספר לתיאטרון חזותי, הזירה הבין-תחומית, הפסטיבל הבין-לאומי לתיאטרון בובות ופסטיבל קולה של המילה.
פרופ' יוחנן פרידמן נמנה עם המומחים הגדולים בארץ ובעולם לתולדות האיסלאם. מחקריו הרבים, אשר עסקו באיסלאם בתת-היבשת ההודית, בתפיסת הנבואה, בסובלנות וכפייה דתית באיסלאם, בהגות ובמשפט, זיכו אותו בפרסים והביאו לתפנית בהיסטוריוגרפיה של הודו המוסלמית. פרופ' פרידמן העמיד דורות של תלמידים והעשיר את ידיעותיהם בהבנת המקורות המורכבים בערבית, בפרסית ובאורדו.
יוחנן פרידמן מתגורר בירושלים ונשוי לצפרירה לבית שמידט. לשניים שתי בנות, יסמין ותמר, ושלושה נכדים, סתיו, ירדן ושירז.
לסלי ליזרוביץ הוא פרופ' לכימיה ולפיזיקה של חומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, רחובות. לאורך כל דרכו האקדמית עסק בחקר ובפתרון בעיות מפתח בתחום הכימיה של המצב המוצק. יחד עם פרופ' מאיר להב חקר את תהליכי ההתארגנות העצמית של מבנים כיראליים מסודרים.
מחקריו פורצי הדרך שפכו אור על תהליכי היצירה של גבישים, ההכוונה המבנית שלהם ועיכוב גידולם. פענוח מבנים גבישיים הנוצרים במחלות והיכולת לעכב תהליכים אלו מהווים תשתית לתכנון תרופות מצילות חיים כנגד מלריה, טרשת העורקים ומחלות אחרות. מחקריו והישגיו הייחודיים זיכו אותו בפרסים בין-לאומיים רבים. פרופ' ליזרוביץ, מתגורר ברחובות. נשוי לרוחמה, ולהם שלוש בנות ושבעה נכדים.
מאיר להב, פרופ' למדעי הכימיה במכון ויצמן למדע, הוא מהחוקרים הבולטים בעולם בתחום כימיה אורגנית של מצב מוצק. במשותף עם פרופ' לסלי ליזרוביץ השיג פריצות דרך מדעיות בהבנת תהליכי התארגנות עצמית של מבנים כיראליים מסודרים בדומה לאופי החומרים בטבע. מחקרים אלה מהווים בסיס להבנת תהליכים בטבע המשמשים תשתית מדעית לפיתוח עתידי של תרופות.
פרופ' להב מתגורר ברחובות והיה נשוי ליונה ז"ל. הוא אב לערן, נילי ומיכל וסב למאיה, מיטל, מעיין, רוני ונוגה.
נורית הירש, מן המלחינות הבולטות והמוכשרות בזמר העברי. ביצירותיה ניתן למצוא שילוב בין מזרח למערב, בין חסידי לים-תיכוני. הפשטות מצד אחד והשילוב מצד שני הם המייחדים את יצירתה המוזיקלית.
את לחניה היא כותבת מתוך כבוד למילות המשורר או הפזמונאי ומתוך אהבה לשפה העברית בכללותה. פעילותה המוזיקלית לאורך חמישים שנות יצירה שזורה בפס הקול של מדינת ישראל בשני הדורות האחרונים. לחניה הרבים הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי ומושרים בפי צעירים ומבוגרים כאחד. נורית הירש מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה משה לינדן. להירש ולבעלה יורם רוזנפלד ז"ל שני ילדים: רותי רוזנפלד – זמרת אופרה, ודני רוזנפלד – נגן ומורה לג'ז.
עידית דורון היא פרופסור לבלשנות בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה הרבים עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי בין העברית החדשה לעברית המקראית. במחקריה פורצי הדרך גילתה תופעות חדשות הן בעברית המדוברת היום הן בעברית הקלסית לרבדיה.
מחקריה זכו לתמיכה מטעם שורה של קרנות מחקר בארץ ובעולם, והיו לפרסומים מקצועיים באוניברסיטאות הבין-לאומיות המובילות. פרופסור דורון מתגוררת בירושלים. בנה יוני הוא מהנדס תוכנה.