מאז ייסודה לפני כעשרים שנה ממשיכה להקת מיומנה להתפתח ולפרוץ לעצמה דרכים חדשות בתחום אמנות הבמה. ההצגה "מלבי" מסמנת עוד שלב בהתפתחות הלהקה, שלב שבו הקצב כבר לא משמש כמנוע בלעדי להתרחשות הבימתית. לצידו ניתן גם למצוא גם עלילה דרמטית ההופכת את המופע למעין מחזמר שלדי, המשלב בתוכו אוסף שירים מקסימים של מתי כספי.
המחזה, שכתבו ג'רי ברמן ובועז ברמן, מספר על שתי משפחות המנהלות שני דוכני מלבי יריבים ברחוב אחד ביפו. על פי שמות המשפחה, טלמון וחכים, ניתן אולי להבין שיש לסכסוך ביניהם רקע עדתי, אבל בפועל על הבמה אין זכר לרקע כזה, ובכלל הסיפור הדרמטי־רומנטי בנוסח "רומיאו ויוליה" או "סיפור הפרברים" אינו העיקר, כי בעצם מה שמאחד את כולם הוא רצף השירים של כספי, כמו "הנה הנה", "יום שישי חזר" או "לקחת את ידי בידך", הזוכים לביצועים חדשים ורעננים בקונטקסט הבימתי המפתיע. לעיתים העיבודים, שיצרו ג'רי ברמן ומתי כספי, מקפיצים את השירים מעלה ומעניקים להם חזות של מסיבת רחוב, ולפעמים הם דווקא מחזקים את הפן הלירי־רומנטי שבמוזיקה של כספי, כמו בדואט היפהפה בין צמד האוהבים הטרגי (אור טרגן ורות אהרוני המקסימים), המשלב בין השירים "איך זה שכוכב" ו"הנה פתחתי חלון".
את כל המרקחת הזו מגישה הלהקה המצוינת, הכוללת 11 שחקנים/רקדנים/מתופפים מוכשרים, בביצוע מתוזמר היטב, כשבראשם עומד רוני פרויינד הכריזמטי, בתור המספר הליצני. אמנם יכולות השירה של הלהקה פחות מפותחות מהכישרון התנועתי שלהם, אבל בסך הכל הם מחזיקים יפה את המופע על כתפיהם הרחבות לאורך שעה וחצי מבדרות וקצביות, ומשלבים בהצלחה בין האנרגיות ההיוליות של מומחי הקצב של מיומנה לבין העוצמה היותר שקטה ומופנמת של המוזיקה הנהדרת של כספי.
המופע יעלה היום ב־20:30 ובשישי ב־22:00 בבית מיומנה ביפו.