בהתחלה הוא היה יוצא עם נשים אחרות ואני הייתי נשארת לבכות בבית כל הלילה, אבל באיזשהו שלב ואחרי שהתגברתי על הפגיעה באגו, התחלתי גם אני לצאת עם גברים אחרים, ואפילו נהניתי מזה. זה לא הרחיק או קירב אותנו, זה פשוט היה שם, מבלי שדיברנו על זה יותר מדי. מערכת היחסים הזו הסתיימה כעבור שנה, בעיקר כי הבנתי שזוגיות כזו פחות מתאימה לי, לפחות בשלב הזה של חיי. ההתנסות הזאת כן פתחה אצלי את המחשבה על סקס עם אחרים שמתרחש בהסכמה ובידיעתם של שני הצדדים, ועל התהייה: האם זה באמת כל כך נורא?
בסקר ראיינו אלף גברים ונשים בריטיים בני 16-65, שנמצאים במערכת יחסים אוהבת, והתוצאות היו מפתיעות ביותר - גם יחסית לחברה הבריטית המתירנית. חמישית מהנשאלים (21%) השיבו שאין להם בעיה אם הפרטנר שלהם ישכב עם אדם אחר - במידה והם כבר לא מקיימים עמו יחסי מין בעצמם, ו-7% מהם הודו שאפילו היו מציעים זאת בעצמם לבן או בת הזוג שלהם, העיקר שהאחרונים יהיו מסופקים ומאושרים.
שבעת האחוזים הללו נחשבים לאנשים אמיצים מאד, עקב החשש שזה שבאמת מוצא סיפוק מיני מחוץ לנישואים, יתאהב בפרטנר החדש שלו – ומי כמונו יודעות כמה קל זה לערב סקס ורגשות ביחד. בעיה נוספת היא תחושת האשמה הנלוות לקיום סקס מחוץ למסגרת הנישואים, כך שגם אם קיבלתם אישור מצד הפרטנר שלכם, רובכם עתידים לחוש אשמה על כך ששכבתם עם אדם אחר.
אין ספק שהגישה החברתית כלפי סקס ומערכות יחסים בכלל משתנה מאוד בשנים האחרונות, ובהחלט ניתן לשים לב לשיח חדש סביב יחסים פתוחים, גם בחברה הישראלית. מה שבטוח הוא שהאופציה של לשכב עם אחרים יותר מתאימה לזוגות שכבר חיים יחד כמה שנים, כאלה שמבינים שאקט מיני יכול להיות גם פיזי בלבד, ושאהבת אמת חזקה יותר מפורקן פיזי שטחי.