הכי גאים שיש

"אולפן שישי", שישי, 19:30 "ארץ נהדרת", שבת, 21:15

1. זה השבוע השלישי שנדב העצני, עיתונאי ימני, מחתים כרטיס בפאנל "אולפן שישי". אין לי מושג באיזה יקום נתפסת מהדורת ערב שבת של ערוץ 2 כ"שמאלנית", אבל בזמנים שבהם רוני דניאל לא בטוח שילדיו צריכים להמשיך לחיות בישראל, מישהו כנראה צריך לאזן את העניינים.

 

גם אם מניחים בצד את העובדה שהעצני עדיין מתקשה להשתלב בפאנל באופן אורגני, נוכחותו הולכת ומתחדדת כאיגוף מימין לראש ממשלה מזגזג. "נתניהו, באופן שיטתי, לא מגשים את המדיניות שהוא מתחייב לבוחר", "אם אכן ינהל משא ומתן זוהי גניבת קולות מהבוחרים", "חוסר מנהיגות" ו"גרם לנזקים בלתי הפיכים" הם רק מדגם מייצג מדבריו בשישי האחרון.

 

גם בפרשות המעונות העצני התפתל. לפני שהגדיר עדות של עובד נוסף במעון "זוטי זוטות", הבהיר שלא נוח לו להגן על ראש הממשלה בשבוע שבו הוא מקדם את נושא המדינה הפלסטינית. לרוני דניאל ואמנון אברמוביץ' דווקא היה נוח כשטענו, בצדק, שמדובר בעדות שלא הייתה צריכה להגיע לשידור. כך או כך, אם "אולפן שישי" חיפשה דובר ימני רהוט, יש סיכוי שהיא מצאה. אם נתניהו משתוקק לאיזון, כדאי שירים טלפון לעו"ד יוסי כהן.

 

2. כמדי שנה מדווחות מהדורות החדשות על מצעד הגאווה בתל־אביב. לרוב הן עושות את זה באופן יבשושי, מוגבל ומצמצם. כמה תמונות של גברים בתחתונים על משאיות, צילום אווירי על המוני הצועדים בשמש הקופחת ועוד כמה פריימים של צעירים רוקדים, משולהבים, ותיירים שגילו את תל־אביב־יא־חביבי־תל־אביב, ומבקשים להשתטח על קברי צדיקים חטובים.

 

 

 

אלה האימג'ים הקבועים, ואם הייתי פרנואיד הייתי חושד שכולם משדרים כבר שנים את אותם צילומי ארכיון ממצעדי עבר. במקום לנצל את האירוע ההמוני הזה — יותר מכל הפגנה פוליטית בשנים האחרונות — לטובת דיון אמיתי על קהילת הלהט"ב, מהדורות החדשות פועלות על אוטומט. משלמים את מס הדקה וחצי ומדלגים הלאה.

 

ב"אולפן שישי", עם או בלי להתכוון, חרגו מהמדיניות: גם הגישו דיווח מקיף יותר על המצעד, גם חסכו את פרצופיהם מדושני העונג של חברי כנסת ושרים שנדחפים לאירועי הגאווה אבל מפנים גב לקהילה בכל יום אחר, וגם הביאו את כדורסלן העבר גילי מוסינזון, שיצא מהארון לפני חודש. מוסינזון, נציג גאווה חדש, כבר אמר כל מה שיש לו בפוסט הארוך מאוד שכתב בפייסבוק ובראיון בלעדי יום אחרי ב"ידיעות". הכתבה של אילן לוקאץ' הייתה סתמית ולא היה בה כל חדש, אבל בהתניה הפבלובית שבה מדווחים כאן על שבוע הגאווה, אפשר לתת לו לפחות נקודה על מאמץ.

 

 

 

3. הטיפול המפתיע והמרענן באירועי הגאווה, העומד השנה בסימן נשים, הגיע אתמול דווקא מ"ארץ נהדרת", כשאסתי, אולי הדמות הכי מוצלחת של ליאת הר לב מאז אירנה וליהיא האשטאג, נשלחה לרקוד על משאיות ב"מצעד הגיי צלמוות" ושיכנעה את ראובן להתנסות עם גבר. מערכון מוצלח, מצחיק מאוד, שבלי מאמץ הבהיר את היחס של התקשורת בבואה לסקר את מצעד הגאווה: נבוכה, שמרנית, מתפקעת מדעות קדומות, אבל לא יכולה להסיר את מבטה.

 

בקטנה

זה התחיל מגומגם, לא אחיד ולוחץ, אבל אחרי יותר מ־50 תוכניות, בעיצומה של עונת קיץ, כבר אפשר להכריז על "היום בלילה" של גורי אלפי כאחת ההפתעות הנעימות, האינטליגנטיות והמהנות על המסך. עם עוד תעוזה במונולוג ובחירת אורחים מדויקת יותר, בסוף עוד נסלח לו על הפרישה מ"גב האומה".