אז כריסטין עשתה משהו יוצא דופן: היא קנתה את הלובסטר ב-20 דולר, נסעה הביתה, שחררה אותו מכבליו והכניסה אותו לאקווריום שלה. אחר כך התיישבה מול המחשב, עשתה מחקר קטן – וגילתה שמוצאו של הלובסטר בנוביה סקוטיה, פרובינציה רחוקה בקנדה לחופי האוקיינוס האטלנטי.
לוגהד לא נכנעה: היא חיפשה פעילים למען בעלי חיים בנוביה סקוטיה, והגיעה עד לבת' קנת. כשזו הסכימה לקבל לידיה את הלובסטר ולשחרר אותו למקום מחייתו הטבעי בלב הים, נסעה כריסטין שש שעות לסניף של חברת המשלוחים UPS, שילמה 225 דולר – ושלחה את הלובסטר ליעדו.
אחרי 24 שעות קיבלה בת' את המשלוח, כש"לובי ג'ו", כפי שכינתה אותו כריסטין, מונח בתוך קופסה, חי בין קוביות קרח ועיתונים רטובים. היא תיעדה את עצמה משחררת
אותו לים, והודיעה לכריסטין שהמשימה הושלמה."עבור רוב האנשים זו חיה שאוכלים, זו לא חיה מושכת, אבל אני מבקשת מאנשים לעצום את עיניהם ולדמיין משהו חמוד יותר שמחכה למותו במעדנייה", אמרה כריסטין. "אני די בטוחה שבמקרה כזה גם לכם יהיה דחף לעשות משהו".