גודזילה, תתנהגי יפה

הניסאן שטורפת ברמזור, ועל המסלול היא כמו פורשה ופרארי, עברה סדרת עדכונים שנועדה להפוך אותה לנעימה יותר גם בנסיעות רגילות • תירוץ מצוין לנהוג בה שוב

ב־1969, כשבישראל נסעו בחיפושית, באסקורט או בכרמל דוכס, הציגה ניסאן ביפן מכונית ספורט חדשה עם מפרט שהיה אז מתקדם לפחות כמו חללית אפולו: מנוע 2,000 סמ"ק, גל זיזים עליון, 24 שסתומים והספק של 160 כ"ס. ליצרנים אירופים לקח שני עשורים להגיע למפרט של המכונית ההיא, הסקייליין GT־R הראשונה.

 

הרבה שנים הייתה ה־GT־R סוד שמור למביני עניין, ורק התפוצה הנרחבת והביצועים שהפגינה בסימולטורי הנהיגה של קונסולות המשחק היפניות חשפה אותה למערב. היא זכתה לכינויים כמו "גודזילה", הסופר־גורילה מטוקיו, וחובבי הגה התחילו ביבוא אפור שלה לאירופה ולארה"ב. לבסוף הבינה ניסאן שיש כאן מקדמת תדמית שאפשר לייצא לעולם בגלוי ובגאווה.

 

הדור השישי שלה הושק ב־2007, ואחרי 4 שנים עשה היסטוריה מקומית קטנה, כאשר יבואנית ניסאן קרסו מוטורס החלה לייבא אותו לארץ ביבוא סדיר. זה היה הימור גדול, להדביק לוחיות רישוי צהובות למכונית שמאיצה מ־0 ל־100 קמ"ש בתוך 3.3 שניות, סוגרת יותר מ־300 קמ"ש אמיתיים ובמחיר שלה אפשר היה לרכוש איזה עשר ניסאן נוט. אבל שוק הרכב הישראלי הפגין בגרות, לא נבהל מניסאן שעולה כמו פורשה 911, ועד היום נמכרו בארץ קרוב ל־20 מכוניות כאלה. לא כולן, אגב, עדיין על הכביש וללא בעיות מכניות.

 

כעת, בקצב מאוד לא יפני, במקום להראות לנו את הדור השביעי לתפלצת הכביש, ניסאן שלחה אותה למתיחת פנים. השינויים לא דרמטיים: עדכוני עיצוב בחזית שאמורים לשפר את זרימת האוויר למנוע, תוספת של 20 כוחות סוס למנוע — לא הרבה כשהבסיס הוא 550 כ"ס – ובעיקר סדרת שינויים קטנים בעקבות תלונות של לקוחות שגילו שכאשר לא מתגרזנים איתה בכבישי נהיגה, גודזילה לא כל כך נחמדה בפקקים. וכאשר מדובר במכונית שעולה יותר מ־800 אלף שקל בדגם ה"רגיל" ומעל למיליון בדגם ה"ביצועים" ניסמו, אתה רוצה שהלקוחות שלך יהיו מרוצים גם בנסיעות מינהלתיות.

 

אז ההודעה לעיתונות מבשרת על שינוי בכיול הגיר הרובוטי כפול המצמדים כך שיהיה פחות מטלטל במהירויות נמוכות ובמעבר מהילוך ראשון לשני, על מושבים חדשים, תוספת של צג מגע 8 אינץ' לצורכי ניווט ותפעול מערכות, ועל "טאטוא" הדשבורד מכפתורים ברוח העיצוב הנקי המקובלת כיום, מ־27 עד היום ל־11 בלבד. בקיצור, לגרום לגודזילה להתנהג יפה יותר.

 

השינויים בעיצוב עדינים, לא ממש מעדכנים את הקווים שתיכף חוגגים יומולדת 10. ה־GT־R אף פעם לא הייתה מכונית ספורט מעוצבת, כמו שאפאצ'י הוא לא מסוק "יפה". אבל כמוהו היא סוג של מכונת מלחמה, והיא מצהירה על זה עם החזית הרחבה שלא ממש מתאמצת להסתיר מערכת קירור שהייתה מספיקה לצנן כור גרעיני קטן, פתחי קירור לבלמים וכנף מסיבית מאחור, שאותה משלימים 4 אגזוזים.

 

תא הנוסעים העדכני בהחלט נראה יותר 2016 מבעבר, עם יותר עור, מערכת מולטימדיה קלה לשימוש וחלקי פלסטיק איכותיים יותר. גם נוחות הנסיעה שופרה, ואפשר לומר שגם עדכון הגיר הצליח וכעת הוא אכן קופצני פחות, מבלי להתפשר על זריזות העברת ההילוכים. את אלה אפשר להחליף כעת ממנופים הממוקמים על ההגה עצמו במקום על מוט ההגה.

 

ואיך היא עולה את הקסטל? את זה עוד לא בדקתי, אבל באוטובאנים הגרמניים היא מרחפת כמו פרפר ועוקצת כמו GT־R, אם לעשות לרגע מחווה לאגדת עוצמה אחרת שנפרדה מהעולם השבוע. זה לא רק שהיא כל כך מהירה, כולל הפסקול המתבקש, אלא שהיא מאיצה באיזה מין חוסר מאמץ מזלזל. לחיצה על הגז תוך כדי שיוט רגוע מעיפה אותך קדימה כאילו שכייל אותה ד"ר אמט בראון ובחר לה איזה תאריך עתידי במחשב ההפעלה.

 

בצעד שהוא אולי הפוך על הפוך ואולי איזה בניסיון לא לגרום לרגולטורים להבין איזו מכונית מרוץ הם אישרו כאן לנהיגה בכביש ציבורי, ניסאן לא נוקבת בנתון תאוצה מ־0 ל־100 שניות, הנתון הכי חשוב בחישובי למי־יש־יותר־גדול כשמדברים על ביצועים. האם זה בגלל שהיא יורדת מרף ה־3 שניות שמפריד בין מכונית מהירות למכוניות־על אמיתיות? בשביל זה צריך ציוד מדידה מדויק יותר משעון העצר שלי.

 

הביצועים מלווים באחיזת הכביש המעולה שהפכה לסמל המסחרי של ה־GT־R, שאמנם מכוילת לטובת העברת הכוח לאחור, אבל מציעה דבקות באספלט שאף מכונית הנעה אחורית לא מסוגלת לספק. גם ההיגוי הישיר שמעביר שפע של מידע לנהג תורם לביטחון, הרבה בזכות היותו מבוסס על תגבור הידראולי קלאסי ולא חשמלי עדכני.

 

ה־GT־R מודל 2016 שתגיע לארץ באוקטובר צפויה לשמור פחות או יותר על מחיר הדגם היוצא (ש־27 ממנו נמכרו בארץ), סביב 850 אלף שקל. זה המון כסף בכל קנה מידה, אבל מחיר, כמו ביצועים, הוא עניין יחסי. הגודזילה המחודשת מהירה יותר מאאודי 8R שהושקה בארץ בשבוע שעבר, ועולה 1.5 מיליון שקל, ודגמי פרארי ופורשה עם ביצועים בליגה שלה מעפילים לאזור ה־2 מיליון שקל.

 

כך שמבחינת תאוצה לשקל באמת מדובר כאן במציאה ואפילו בהברקה כשהטיל הזה מגיע עם סמל עממי כמו של ניסאן על החרטום. ואולי בשביל ללכת עם המסר עד הסוף, הייתי גם מדביק לה את הכיתוב "מיקרה" מאחור, כדי שאוכל להסביר בפנים התמימות ביותר שיש לי מול איש חוק אוחז במכמונת לייזר מעלת עשן, שכבר מדמיין את הכותרות במהדורת החדשות הבא, ש"אדוני השוטר, זו הרי ניסאן, לא יכול להיות שתפסת אותי על 310 קמ"ש".

 

הכותב היה אורח ניסאן בגרמניה