מסיבת סיום - לראות את הילדים דרך המצלמה

בשעה טובה הגיע מועד מסיבת הסיום של הילד. הוא מופיע, מתרגש ומחפש את המבט שלכם אבל אתם עסוקים בתיעוד האירוע. לא חבל? איך בכל זאת אפשר לצלם את המסיבה ועדיין להצליח ליהנות מהרגע ולהעביר את התחושה לילד?

 

מתכוננים, מתלבשים, מחממים את הפשטידה (או אם היה לכם מזל, לוקחים את הצלחות החד פעמיות) ומגיעים למסיבת הסיום בגן, בכיתה או בחוג - עונת חגיגות הסיום החלה. כולנו מוכנים נרגשים והכי חשוב, לא שוכחים לקחת מצלמה או את הטלפון הסלולרי כשהוא טעון לטובת תיעוד האירוע המרגש.

 

אנחנו מגיעים, הילד תופס את מקומו עם חבריו, ואנחנו מנסים למצוא מקום ישיבה בו יש את זווית הצילום המוצלחת ביותר (שלא יסתירו לנו, שנשב מול הילד שלנו, לא מאחורי הורה גבוה וכו'). נדמה שזה כבר סטנדרט - היית במסיבת סיום ולא צילמת - כאילו לא היית במסיבה. מסיבת סיום ממוצעת נראית כמו מסיבת עיתונאים עתירת צלמים. נדמה ולא ירחק היום ונראה גם רחפנים המתעדים את האירוע.

 

עלינו לקחת בחשבון את הדבר הבא: כשהורה מרוכז בפוקוס של המצלמה, הוא כבר לא בפוקוס על הילד שלו. הקשר הבלתי אמצעי עם הילד שלנו וההתמקדות בחוויה שלו, עוברים כעת דרך מחיצה של עדשת המצלמה.

 

עוד בערוץ הורים:

- רק שלא יישן הרבה כדי שיירדם בלילה

- "הבן שלי לא יכול ללכת לקייטנה ואין לו מענה"

- הילדים שלא יכולים לאכול מוצרי חלב

 

הילד לא ראה את הפנים שלנו

אין ספק שחשוב לתעד את האירוע, זהו באמת מעמד מרגש ומשמעותי לילד ולנו, ההורים. מסיבות סיום מציינות את סופה של דרך שהייתה משמעותית ואת ההתחלה של תקופה חדשה ולא מוכרת. אבל דווקא ממקום כזה, רצוי שנתמקד בחלק הרגשי, שנראה מה עובר על הילד שלנו, שנתמקד בהבעות פניו, שנראה עם מי הוא מדבר, איך הוא מתנהל בשדה החברתי היומיומי ועוד. ברגע שאנחנו מסתכלים על הילד כאובייקט לצילום אנו עלולים להפסיד את התמונה הגדולה.

 

במהלך המסיבה הילד שלנו מסתכל אלינו לא פעם, אם אנחנו מאחורי המסך, הוא לא רואה את ההתייחסות שלנו אליו. (נסו לדמיין את הסיטואציה מזווית הראייה של הילד - עשרות הורים מכוונים עשרות מצלמות לעבר הילדים). אם הוא היה רואה את הפנים שלנו, יש לנו הזדמנות לשלוח לו נשיקה באוויר, להרים יד במחוות עידוד ולהראות לו שאנחנו איתו: מתרגשים איתו וגאים בו. זאת הזדמנות נהדרת לגילוי אהבה מצידנו כלפיו, וחבל לפספס אותה.

 

מאחר ובדרך כלל אוסרים על הבאת אחים למסיבת הסיום, זאת שעה נהדרת עבורנו לבלות זמן אחד על אחד רק עם ילד אחד. הרי כמה מעט אפשרויות יש לנו להיות רק עם ילד אחד, ללא אחיו? וכאן, המערכת מזמנת לנו שעה שכל כולה סביב ילד אחד. גם בהיבט הזה זוהי הזדמנות שחבל לא לנצל.

 

לכתבת נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

להסתכל על הילד

נקודה נוספת למחשבה - עם יד על הלב, איפה כל התמונות? הפשטות הדיגטלית של צילום ואחסון מייצרת אלפי תמונות משפחתיות, שרק המחשבה למיין אותן מתישה אותנו. אז יש תמונה ייצוגית ששולחים בווטסאפ המשפחתי, אבל כל שאר אלפי התמונות נשכחות להן בתיקיות המחשב.

 

אז לתעד את האירוע? בהחלט כן. לצלם את כל האירוע? בזה אין צורך. צלמו את הילד לפני החגיגה - לבד וגם איתכם, קחו כמה תמונות סטילס ואולי ריקוד אחד בוידאו. בשאר המסיבה פשוט הסתכלו על הילד שלכם, בלי לכעוס אם מישהו כרגע הסתיר אותו בפריים. פשוט תראו אותו, תתרגשו ותשמחו איתו. זה נכון שעוד הרבה מסיבות סיום משותפות צפויות לכם, אבל אף אחת מהן לא תהיה מסיבת סיום של פרק זה במסלול החיים.

 

הכותבת היא מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחיית קבוצות הורים