איכות מול תשוקה / טור

פערי הרמות בין אנגליה ו-וויילס ברורים. לאף שחקן מלבד בייל אין מקום בהרכב האנגלי, אבל הבעיה העיקרית של שלושת האריות היא הודג'סון שמנסה לרצות את כולם ויורה לעצמו ברגל

הרבה להט יש סביב המפגש בין אנגליה לוויילס, אבל חשוב להבהיר: מבחינת כדורגל נטו פערי הרמות ברורים. כששאלו את שוער העבר פיטר שילטון על יחסי הכוחות בין השתיים הוא גרס כי "מתוך עשרה משחקים, אנגליה צריכה לנצח תשע פעמים". אני בהחלט מסכים איתו, אבל השאלה הגדולה היא אם לא נקבל דווקא הערב את הפעם הבודדת שבה וויילס תפתיע. האנגלים רועדים מהמחשבה על הפסד: הוא לא רק יסבך אותם, אלא גם יעלה את היריבה השנואה לשמינית הגמר.

 

לדעתי, בכל הסגל של וויילס השחקן היחיד שיש לו מקום בהרכב האנגלי הוא גארת' בייל. אולי אפשר לצרף אליו את ארון ראמזי. נכון, בייל אמר שלא היה לוקח לנבחרת שלו אף אחד מהאנגלים. זו הצהרה ריקה ויומרנית. חוץ מזה, לדבר לא עולה כסף, גם כשזה באנגלית.

 

 

נבחרת אנגליה עולה על וויילס בכל פרמטר, אבל הבעיה העיקרית שלה נוגעת ליכולת קבלת ההחלטות של רוי הודג'סון. המאמן בחר לשחק מול רוסיה במערך של 4־3־3 ותיפקד את וויין רוני כקשר (מה שמאמנים מגדירים: שחקן 8), עמדה לא טבעית עבורו. בכך עשה עוול גם לשחקן וגם לנבחרת. בשיאו שיחק רוני כחלוץ 9, ובשלב מסוים אלכס פרגוסון העביר אותו עמדה והפך אותו לקשר מתחת לחלוץ (10).

 

מבחינתי, אם החלטת לפתוח עם רוני, תציב אותו מתחת לחלוץ ותשחק 4־4־1־1. אם אתה מתעקש על מערך של שלושה קשרים, תהיה מספיק אמיץ להשאיר את רוני בחוץ, כי גם ג'יימס מילנר, גם רוס בארקלי וגם ג'ורדן הנדרסון טובים ממנו כקשרי 50־50. הודג'סון בחר בפשרה מפא"יניקית שמנסה לרצות את כולם. הוא ירה לעצמו ולקפטן שלו ברגל.

 

מבחינת סגנון וקצב, המשחק הערב צפוי להיראות כמו המפגש בין פורטוגל לאיסלנד. אנגליה תהיה דומיננטית, תחזיק בכדור ותנסה לייצר מצבים ברחבה. וויילס תשחק עם הגנה נסוגה, תצופף שטחים מאחור, ותנסה לצאת למתפרצות שיתבססו על המהירות של בייל.

 

לוויילס, איך שלא תהפכו את הסגל שלה, אין את היכולת להיות דומיננטית. היתרון שלה נובע מכך שתעלה כאנדרדוג ושכבר יש לה ניצחון, כך שגם תיקו יכול לשרת אותה. בייל הוא כוכב על ברמה עולמית, אבל הנבחרת שלו מוגבלת למדי. מבחינת כדורגל היא לא מתקרבת לרמה של הגדולות באירופה. לכן, בסיס המשחק שלה הוא ארגון, לחימה ותשוקה. בלי זה, לא יהיה לה מה למכור.

 

אין לי ספק שאנגליה תשלוט, תגיע למצבים ומה שיכריע את המפגש הטעון הוא עד כמה הארי קיין יהיה דומיננטי וחד בקרבות מול ההגנה שמולו. ייתכן שבשלב מסוים הודג'סון יהיה חייב לעבור לשחק עם שני חלוצים שינצלו את ההגבהות של קייל ווקר ודני רוז, שני המגנים של טוטנהאם. ואין לו בעיה של אופציות מהספסל, שם מחכים ג'יימי וארדי ומרקוס רשפורד.